הרכבת של כולם במסע סובב עולם

בבוקר מעונן אחד, בעוד שנים רבות,
ביום החופש השנתי של כל הרכבות,
שקעה רכבת הנוסעים עמוק במחשבות.
(זה לא היה קורה לה לעתים כל כך קרובות).

"מצד אחד אני הכלי הכי חזק ביבשה,
מצד שני אני נוסעת רק הלוך-חזור, איזו בושה!
מה יכול לקרות אם יום אחד אשים
פס גדול על המסלול וארד מן הפסים.
אבחר נתיב אחר, סתם לשם גיוון,
אצא לדרך חדשה ואשנה כיוון".

וכבר למחרת, כשהנצה החמה,
גילו שהרכבת חסרה – היא נעלמה.
חיפשו אותה עם פנסים, חיפשוה בנרות,
חיפשו מתחת ומלמעלה, חיפשו במנהרות,
חיפשו בתחנת מוצא, בתחנה סופית,
הזניקו גם כלבי גישוש, בנו מגדל תצפית.
איש לא העלה בדעתו, איש אף לא חלם,
שהרכבת כבר נסעה כדי לראות עולם.

הרכבת מצידה לא בזבזה דקה,
כשחיפשו אותה עם שחר היא היתה כבר בדרכה
עוד לא היה ברור לאן פניה מועדות,
היא אפילו לא ידעה הרבה שמות של מקומות.
היא רק ידעה שהיא שמחה ומתרגשת
לצאת סוף סוף אל המסע לרוחב היבשת.

בדרך נפגשה בקטרים ורכבות,
שהסתכלו עליה בפליאה, מרימות גבות:
"מה עובר עליה? מה, היא משוגעת?
ירדה מן הפסים? לאן זה היא נוסעת?"
היא המשיכה לחייך, בגדול, מכל הלב,
וכל מי שפגש אותה בקש להצטרף.
ראו אותה כבר מרחוק; שמעו אותה צופרת,
"זאת הרכבת המטיילת, היא ולא אחרת".

והנה היא נוסעת במדבר החול,
והחמה יוקדת ברקיע הכחול.
החום כבד, החום נורא, אין פינה של צל
“אולי אברח מפה מהר לפני שאתבשל”!

הנוף כבר התחלף, עכשיו עולים בהר,
אויר יותר צלול, יותר בהיר וגם קצת קר,
עולים עוד טיפטיפה מעל העננים.
"תראו איך אנשים מפה נראים כל כך קטנים"!

והרכבת לא עוצרת, מידרדרת במורד,
הנה היא בלב הג'ונגל, מסביבה יש יער עד.
ציפרים בשלל צבעים מצייצות סביב סביב
"האויר יותר חמים פה, מרגישים ממש אביב".

והרכבת ממשיכה, היא לרגע לא עוצרת
הנה בערבות הקרח היא עכשיו דוהרת
"אין צבעים, הכל לבן בכל אשר אפנה.
הדממה מוחלטת. גם ההד אינו עונה".

"עברתי את השלג, אני רוצה לצלול
אל מעמקיו של האוקיינוס הכחול.
איזה יופי! זה מדהים! עולם שלם של צבע!
מי ידע שיש צבעים כאלה מרהיבים בטבע".

"עכשיו נשאר לי להחליט מה אני עושה.
אנה מועדות כעת פני? לאן אסע?.
לבי רחב עלי כי המסע היה מופלא
אך אם אמשיך ישר, אחזור להתחלה.
יש לי רעיון! אטוס לכוכבים.
נראה לי מעניין מאד, מה אתם חושבים"?

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. עליזה אברהם הגיב:

    הרכבת "שיוצאת מן הקופסא" – רעיון וחריזה מקסימים!

כתיבת תגובה