הרכבת של תומר

"מי רוצה לשחק ברכבת?" שאל תומר, כשיצאו ילדי הגן לחצר.
"אני," התלהב יואב ורץ להביא הגה.
תומר סידר כסאות בטור כמו רכבת, ורצה להתיישב במקום הראשון, אבל יואב שחזר עם ההגה, התיישב שם לפניו.
"לא," קרא תומר, "זה לא אתה הקטר, זה אני הקטר, כי אני התחלתי את המשחק הזה ואני המחליט."
"אבל ההגה אצלי," טען יואב, "אז אני הקטר."
תומר ממש התרגז. הוא מאוד רצה להיות קטר.
"קום," הוא אמר וניסה למשוך את יואב.
אבל יואב לא הסכים לזוז, ותומר לא ידע מה לעשות…
ופתאום היה לו רעיון מצוין!
הוא לקח כיסא מסוף הטור, גרר אותו להתחלה, הציב אותו לפני הכיסא של יואב והתיישב:
"עכשיו אני הקטר," הוא אמר.
"אתה קטר מצחיק," כעס יואב, "אין לך הגה ובכלל, נמאס לי לשחק איתך."
הוא קם ורצה ללכת.
אבל תומר לא רצה שיואב ילך. הוא רצה לשחק איתו.
"אפשר לנהוג בקטר לפי התור," הוא הציע,"תור אני ותור אתה."
"בסדר," הסכים יואב, "אבל אני הראשון."
יואב נהג בקטר, ותומר ישב מאחוריו, ובדיוק כשהם רצו להחליף מקומות, שאלה מאיה:
"אני יכולה גם לשחק?"
"כן," ענו תומר ויואב.
"אבל אני רוצה לנהוג בקטר," ביקשה מאיה.
"זה אי אפשר," אמר יואב,"רק אני ותומר קטרים. תור אני ותור הוא."
מאיה הייתה עצובה. תומר ריחם עליה…
"אנחנו יכולים לצרף גם את מאיה לתור," הוא הציע ליואב, "תור אתה, תור מאיה ותור אני."
יואב חשב על זה.
"טוב," הוא הסכים לבסוף, ומאיה לקחה את ההגה והתיישבה בקטר.
ואז גם ליבי רצתה להצטרף למשחק, ושירי וגל ועוד הרבה ילדים. כולם היו קטרים, ואחר-כך הם התיישבו בקרונות מאחור ושרו שירים, אבל בדיוק כשהגיע התור של דניאל, קראה אפרת הגננת:
"ילדים, לסדר את החצר. אנחנו נכנסים לגן."
"אבל אפרת," אמר תומר, "דניאל בכלל לא הספיק להיות קטר."
"אה," אמרה אפרת,"לא שמתי לב. טוב, תמשיכו לשחק עוד קצת."
דניאל כל-כך שמח. הוא התיישב בקטר והיה מאושר.
הילדים המשיכו לשחק עוד קצת, ואחר-כך הם החזירו את הכסאות ואת ההגה למקום, וסידרו את החצר.
ואז, תומר נזכר שהוא בכלל לא היה קטר.
כי הוא ויתר ליואב ולמאיה ולכל הילדים…
והמשחק כבר הסתיים…
מה יהיה?!
"עכשיו כל הילדים מסתדרים ברכבת," אמרה אפרת הגננת, "והקטר יהיה…"
"אני" "אני" "אני", קראו כל הילדים.
" הקטר יהיה תומר," החליטה אפרת.
תומר התרגש מאוד.
כל הילדים הסתדרו בטור אחריו, והוא הוביל אותם לתוך הגן כמו קטר אמיתי של רכבת.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה