יהושע נוסע ברכבת

יהושע עלה על הרכבת לירושלים. הוא התרווח במושבו והציץ בתרמילו. היו בו שני כריכים, מאפה שזיפים, וסוכריות לימון בקופסת פח עגולה. יהושע חשב לעצמו: כמה טוב שהבאתי עימי צידה לדרך. כך אוכל לנסוע בנחת, להתבונן בנוף ולהרהר את הרהורַי.

הקטר צפר. הרכבת החלה נוסעת. היא חלפה על פני שדה חמניות. פרות רעו במרעה. לפתע הגיחה אל הקרון נערה עם עגלה, וקראה: "מאפים חמים! מאפים חמים!" יהושע אהב מאוד מאפים חמים, ולכן מיהר וקנה שלושה. הוא לא שאל מה יש בהם, כי אהב הפתעות והרפתקאות. הוא נגס במאפה הראשון, שהיה ממולא בתפוחי אדמה. המאפה השני היה ממולא בתרד ובגבינת קשקבל, והיה מגולגל כשבלול. המאפה השלישי היה ממולא בפטריות יער. לאחר זמן קצר לא נותרו מהמאפים אלא פירורים. יהושע ריווח מעט את חגורת מכנסיו וחשב לעצמו: כמה טוב שאכלתי. עתה אוכל לנסוע בנחת, להתבונן בנוף ולהרהר את הרהורַי.

מבעד לחלון נשקפו הרים וגבעות, צמרות אורנים נעו ברוח, ולהקת חסידות עפה בשמים. לפתע הופיעה שוב הנערה עם העגלה המלאה, והכריזה: "ארוחת צהרים, ארוחת צהרים!" יהושע הזמין ספגטי ברוטב עגבניות, ולקינוח שלף מתרמילו סוכריית לימון. הוא ריווח מעט את חגורת מכנסיו וחשב לעצמו: כמה טוב שאכלתי. עתה אוכל לנסוע בנחת, להתבונן בנוף ולהרהר את הרהורַי.

קופסת הסוכריות כבר כמעט והתרוקנה. לפתע נכנסו לקרון שלוש ילדות, ובידיהן שקיות חטיפים מלוחים. יהושע חשב לעצמו: תמיד אחרי שאוכלים מתוק – מתחשק משהו מלוח. אחת הילדות, אביגיל שמה, הבחינה במבטו וכיבדה אותו בחטיף בוטנים. הוא הודה לה בשמחה, ריווח מעט את חגורת מכנסיו וחשב לעצמו: כמה טוב שאכלתי. עתה אוכל לנסוע בנחת, להתבונן בנוף ולהרהר את הרהורַי.

אחר כך אכל יהושע את הכריך הראשון שהיה בתרמילו.

אחר כך אכל יהושע את הכריך השני שהיה בתרמילו.

אחר כך אכל יהושע את מאפה השזיפים שהיה בתרמילו.

כשהגיעה הרכבת לירושלים, קם יהושע ממושבו ונטל את תרמילו. אך כשניסה לצאת, לא הצליח לעבור מבעד לדלת. הכרטיסן אמר: "עליך להישאר בקרון שלושה ימים ושלושה לילות, עד שתרזה ותוכל לצאת."

"לא ולא!" ענה יהושע. "יש לי עיסוקים חשובים מאוד בירושלים."

לילדה אביגיל היה רעיון: היא ביקשה מהאנשים בקרון לעמוד בטור מאחורי יהושע, וביקשה מהאנשים שמחוץ לקרון לעמוד בטור לפני יהושע, ממש כאילו היו רכבת. היא סימנה לכרטיסן, והוא שרק במשרוקית. כל האנשים מחוץ לקרון משכו את יהושע, וכל האנשים מתוך הקרון דחפו את יהושע, עד שיהושע יצא מן הקרון. הוא הודה לאביגיל ולשאר האנשים, ונפנה לעיסוקיו החשובים בעיר ירושלים.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה