כבר לא בודד

1
הוא נוסע על מסילות עם המון פסים. חוצה עמקים, נוסע בשרב ובגשמים.
הקטר האדום מסיע אלפי אנשים ממקום למקום, גם בלילה גם ביום.
בזכותו נפגשים משפחות וחברים, לא משנה היכן הם גרים.
העיקר, שלא ירגישו בודדים. לא בלילות, ולא בימים.

2
הוא מסיע אותם בקרונות יפים, בדיוק לאן שהם מבקשים.
שיק שיק שאק. שוב הרכבת יצאה לדרך צ'יק צ'אק.
כשהנוסעות והנוסעות מביטים מהחלון, הם מגלים ארץ נהדרת, ממש כמו תמונה יפה עם מסגרת.

3
אבל בלילה כשחשוך וקר, וצריך לצבור כוח למחר,
הקטר מרגיש הכי בודד ומר.
במיוחד כי באישון הלילה הוא נדהם לגלות, שלפתע נעלמו כל חבריו הקרונות.
ולהיות לבד, זה אף פעם לא נחמד.
לאן נעלמו הקרונות? הקטר היה אובד עצות.

4
כשהשמש זרחה והעננים התפזרו, התעלומה נפתרה.
עובדי הרכבת עבדו כל הלילה במוסך הענק כמו במרוץ, כי הקרונות היו זקוקים לרענון ולשיפוץ.
ובאמת, השכם בבוקר עם אור ראשון, הוחזרו הקרונות לקטר, מהראשון ועד האחרון.

5
הקטר כל כך שמח, שהוא צפר וצפר. כמה פשוט להיות מאושר!
הקטר נסע עם חבריו הקרונות, הם הגיעו לתחנות ועצרו לנוח ברציפים.
ומאותו יום, הקטר לא חש יותר בדידות על הפסים. לא בלילות ולא בימים.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה