לולי שמואל והקטר

לולי לא הבינה מה היא שומעת. היא ואמא היו בדרך לסבא וסבתא. הקרון היה ריק וזה היה מזל כי אמא נחרה בקולי קולות ובכל זאת מישהו קרא לה. היא התעלמה בהתחלה, אולי זה הנחירות. אבל בפעם הרביעית שהיא שמעה "פססט, ילדה" היא כבר זקפה את ראשה
"כן את"
"אני?"
"כן"
"מי זה? רוח רפאים???"
"לאאאאא, רק שמואל, נעים להכיר, קרון רכבת אחרון"
"נעים גם לי, אף פעם לא דיברתי עם קרון!" אמרה לולי בחשש והתרגשות
"את מבינה, אני קרון אחרון, וכבר הרבה שנים שאני, איך לומר, משתוקק לדבר עם הקטר"
לולי הלכה במעברים, בין הקרונות, היא דילגה מעל חיילים ישנים, חמקה מהכרטיסן והגיעה לקטר. היא מסרה לו את פתק משמואל.
"למסור משהו בחזרה?"
אין תשובה. לולי כבר התכוונה ללכת אבל לחישה רגזנית משכה את תשומת ליבה.
"להפוך כיוונים, להפוך כיוונים" הקטר טילטל את ראשו איתו כל הרכבת רעדה "זה לא יאמן!"
"אהה, אמרת משהו?"
"אני? מה פתאום, אני לא אטריד נוסעת מכובדת בעניינים שלנו"
"אוקיי", אמרה לולי ופנתה לחזור לאמא
"אבל תגידי לי את, שראש וראשון הקטר יהיה אחרון והקרון האחרון ראשון? זה נראה לך נכון??"
"תמסרי לשמואל היקר, שזה לא בא בחשבון!"
לולי הלכה חזרה את כל הרכבת אל הקרון האחרון
"אם זאת התשובה שלו, אז הוא יכול לשכוח מהמסירות שאנחנו משחקים!"
"מסירות?"
"בכל עלייה, הוא מוסר לי את ארנון הכרטיסן בגלגול, ובכל ירידה אני מוסר בחזרה. נראה לי שאני פשוט אשמור אותו לעצמי! אולי אני בכלל אתנתק מהרכבת…."
זה רע מאוד אם שמואל יתנתק ואנחנו לא נגיע לסבא וסבתא. חשבה לולי והלכה אל הקטר.
"אהההמ, קטר"
"ילדה, מה אמרת לשמואל? איפה ארנון?"
"שמואל לא מוכן לשחק, הוא מאוד נפגע אתה יודע"
"אבל מה אני יכול לעשות?"
"חשבת פעם, בתור מנהיג החבורה אני מתכוונת, אולי אתה יכול לדחוף, לעודד, אולי עם שירים!"
"לדחוף את הקרונות במקום למשוך…. המממ…"
"אולי אתה צריך עזרה בדחיפה?"
"את מעליבה אותי ילדה! אני יכול לדחוף, אבל אני לא מכיר שירים"
"אני מכירה, רוצה לנסות?"

לולי התחילה לשיר שיר שהם למדו אתמול בגן.

לצאת למסע זה כמו ללכת לאיבוד
באיבוד אין טלוויזיה ואין ארוחת צוהריים ובכל זאת כדאי לבקר שם לפחות פעמיים
ואם אמא שואלת בכלל הייתי בגבעתיים.

הקטר לאט ובזהירות התחיל לדחוף את הרכבת, הוא ניסה להדביק את קצב השירה של לולי. הרכבת טיפסה וטיפסה והנה התגלגל ובא אליהם ארנון הכרטיסן.

לולי והקטר שרו ביחד ושמואל הסתכל על הדרך, נהנה מהנוף.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה