ללכת עם הלב

יום אחד החלטתי ללכת עם הלב שלי.
עצמתי את עיני חזק חזק וחשבתי לאן. ארזתי לי תיק שמספיק למסע של יומיים והתחלתי ללכת.
חיפשתי , לאן הלב שלי רוצה לפנות.
לאחר זמן קצר מצאתי אוטובוס, קו 9, עליתי עליו וירדתי בתחנה שאני לא מכירה אחרי 27 דקות נסיעה.
מצאתי לי שביל סבוך אחד והתחלתי את הליכה. בלי לדעת. לאן? איפה? כמה? מתי?
בשביל הסבוך הזה –
שמתי לב לסדקי האדמה, לשמים הכחולים ולרשרוש עלי הקטלב.
לאחר 8 שעות השביל נגמר. השביל נגמר והגעתי למקום אינסופי שבו הייתי בדיוק לפני שבוע.
לפני שבוע הייתי בו בצורה מתוכננת ומשורטטת.
לא ראיתי את כל היופי הזה, ובטח שלא הרגשתי את רטט הלב…
אבל היום אני כאן, מתוך אינטואיציה ובחירות ליבי, וזה שונה לגמרי,
זה שלם.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה