מחכה לרכבת

מחכה על הרציף לרכבת שתבוא, שתיקח אותי לדרכי להתחיל את מסעי.
מחכה ומצפה, אך הרכבת מתעכבת, אותה איני רואה.
"הרכבת כבר הגיעה", שומעת קול מאחוריי "פספסת אותה ילדה",
"לא ראית" ? "עברה לפני דקה".
"לא ראיתי", אני עונה.
אני כועסת על עצמי, מרגישה תחושה של החמצה
מה בדיוק עשיתי ?? בזמן שהיא עברה .
אולי, אני מפחדת לעלות על הרכבת? אולי אני חוששת שהדלת תיסגר
וארצה לרדת, לוותר, לחזור אל הרציף עליו להישאר.
מהרהרת בתוכי, מה מרגיש ליבי? כעס, אכזבה, חוסר הבנה.
כך חוזרת לביתי, עם רכבת מתרחקת, ממהרת, נעלמת
ומחשבות שמעייפות יורד לו הערב ועיניי נעצמות.
בבוקר עם עלות השחר, גם ליבי פותח יום חדש
מחליטה לתחנה להגיע, הפעם אצליח לעלות לרכבת הגדולה,
להשתחרר מכל הפחד להנות מקיומה.
מרחוק אני רואה את הרכבת, הנה היא מתקרבת נכנסת, מאטה,
נעצרת, קצת חורקת בקולה.
יורדים ממנה אנשים שהולכים ומתפזרים,
ועולים אליה אנשים בדלתותיה נדחפים ונכנסים.
הרציף מלא בנשימות, בכל מקום רגליים בו זזות, מלווים את ההולכים תיקים ומזוודות.
הרכבת עדיין מחכה, דקה לפני תנועה, ופתאום ….
הכל עובר מול עיניי כל- כך מהר, הדלתות, החלונות, הקרונות ודממה…..
הרכבת בדרכה, יוצאת לה מהתחנה.
אני עומדת ברציף, מסתכלת מסביב,
כמעט לרכבת עליתי, אבל פספסתי אותה, נתקעתי במקומי.

כך חוזרת מאוכזבת לביתי, עם רכבת מתרחקת, ממהרת, נעלמת
ומחשבות שמעייפות יורד לו הערב ועיניי נעצמות.
למחרת – מתלבשת, מסתדרת, חגיגית ומאורגנת
בדרכי לתחנה – לעלות על הרכבת הראשונה שמגיעה.
אומרת לעצמי לא אמצמץ אפילו לא לשנייה, הפעם אעלה לרכבת הגדולה.
אני מגיעה בזמן, ממתינה, מחכה על הרציף עם כל האנשים
והנה הרכבת מתקרבת נכנסת לתחנה, שוב היא נעצרת, קצת חורקת בקולה, דלתותיה נפתחות בנשיפות של הקלה.
מתוכה יוצאים המוני אנשים, בשטף קצף של נהר הם נשפכים.
אני אחורה נהדפת, כמעט נופלת, זזה לפינה.
אינני מצליחה להתקדם ולמהר, מחכה שכל האנשים יעברו,
יפנו לי את דרכי, לכיוונה של הרכבת הגדולה.
עוד כמה צעדים והנה אליה אני מגיעה, זהו, כמעט נכנסתי לתוכה,
ובדיוק ברגע זה דלתותיה נסגרות על פניי, עליי !!
אני אחורה נסוגה, נעמדת המומה.
מהרכבת צועק אליי הכרטיסן- " מצטער נערה , אין מקום, תחכי לרכבת הבאה".
אני חוזרת לביתי מבוישת, מותשת, עייפה.
דמעות ממלאות את ליבי,
ואני אומרת לעצמי – לא אוותר יותר!! מחר אנסה שוב הכל מהתחלה
לעלות על הרכבת ,להיות בתוכה, שתיקח אותי לדרכי, להתחיל את מסעי.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה