מחשבת מסלול

פתאום נדמה לי שכולנו חיים כאן, ברכבת.
לכולנו תחנות ונקודת מוצא, לרובינו יעד מוכר.. חלקינו מתנסים לראשונה.

האנשים ברכבת מתעסקים בכוח
מוזיקה, מנסים להירדם, רק שהמחשבות יעזבו
ונדמה לי שכולנו בתחנה אחת.

כולנו מודאגים, או מוטרדים בבעיות שיצאנו במו ידנו;
אמנם נקרא לזה בשמות שונים, נמקם את זה אחרת
אבל כולנו סוחבים את הלמה, כשרובינו מתעקשים שהיא פיל.

כולנו מחפשים שיעצרו בשבילנו, שיגידו שהגענו.

ואני רק שואלת,
באמת מיהרנו לסיים את המסלול במקום לראות את הדרך?

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה