ממרים למרים עם הרכבת

ברכבת הנוסעת מנהריה לתל אביב,יושבים סבתא מרים והנכדים מיכאל ומיכאלה.
הילדים קוראים בספרים ולסבתא נעצמו העיניים.
צלצול הטלפון אותה מעיר, אמא מתי תגיעו לתל אביב שואלת הבת מיכל.
עוד שעה נגיע, אך איפה הילדים היא צועקת.
מהומה ברכבת כולם קמים ומחפשים נוסעים ומאבטחים אך הילדים אינם ,נעלמו.
סבתא מירים מבוהלת מתקשרת ליעקב בנה השר לאיכות הסביבה. הילדים נעלמו היא בוכה.
הרכבת מגיעה לחיפה הנוסעים יורדים ,עולים שוטרים ומחפשים. אך,הילדים אינם ברכבת.
השר יעקוב מגיע לתחנה במסוק. שם נאסף המון רב ואנשי תקשורת.
הטלפון של השר מצלצל ,והקול בטלפון מודיע לכבוד השר,אם ברצונו לפגוש את הילדים ,עלו להגיע לטיילת של טבריה מול הכנרת.
ההמון עולה לרכבת לכרמיאל ומשם נוסעים לטיילת.
הטלפון של השר מצלצל,והפעם מיכאל המדבר. שלום אבא,
איפה אתם הוא צועק תגיד לי אני שולח שוטרים.
אל תשלח אומר מיכאל ,אבא מה אתה רואה?
אני רואה את הכנרת מוקפת ערימות זבל. אבא אומר מיכאל אם אתה רוצה לראות אותנו נקה את הכנרת שמרים לא תהיה עצובה וניתק.
כולם שואלים מה קרה למה השר בוכה.
ופתאום פלא פלאים כולם זזים ויורדים לחוף ומתחילים לנקות. שקיות מתמלאות, משאיות זבל אוספות ונוסעות.
והכנרת שמחה וצוהלת הכל נקי. הגלים מלטפים את החוף,וקרני שמש מזהיבות את הגלים. כולם נרגשים.
ובטיילת אבא מחכה ,והנה לקראתו צועדים הילדים וכל מתחבקים ואבא וילדים שמחים. ואבא אומר לסבתא מרים ניסע היא תשמח שהכל בסדר. גם מרים מהכנרת תשמח אומר מיכאל. אתמול ראיתי אותה בחלום,והיא היתה מאוד עצובה. ארבעים שנה ליוותה הבאר שלי את בני ישראל במידבר, והמידבר נישאר נקי. עכשיו גם חוף הכנרת נקי והיא שמחה.
נוסעים כולם לרכבת לכרמיאל
ברכבת יושבים אבא וילדים,והמון אנשים טובים שבאו לעזור,וכולם שמחים. ומיכאלה שרה
בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת ואותך ישראל אני הכי אוהבת.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה