משהו של בני אדם

לזיק הייתה בעיה. כשראש אחד שלו שקע במחשבות, גם הראש השני נסחף ולכן הוא לא שמע את המורה שקוראת לו כשהגיע תורו להציג את העבודה שלו על כלי תחבורה עתיקים.
כולם ידעו שזיק הוא טריפוד חכם והעבודה שלו תהיה מרתקת, לו רק יפסיק לחלום בהקיץ.
"זיק!" קראה המורה פעם שלישית, "תורך!"
"כן, המורה".
לקח לזיק רגע לחזור לכיתה מהמקום שבו היה.
הוא קם על שלושת רגליו, נענע במחושו ובמרכז החדר הופיע קטר.
"כשחקרו לראשונה את הכוכב הכחול, גילו את כלי הרכב הזה לבדו ולא הבינו למה הוא משמש. הוא היה קטן ולא יעיל. בחפירות הבאות גילו בסמוך אליו, מכולות מתכתיות ארוכות. לכלי הרכב הקטן קראו קטר ולמכולות שהיו מחוברות אליו, קרונות"
זיק נענע שוב במחושו ובצמוד לקטר הופיעו קרונות.
"כלי רכב זה נקרא רכבת." אמר זיק והמשיך ותיאר "רכבת שימשה את בני האדם לעבור מרחקים ארוכים ביבשה. בתחילה לא הבינו איך הרכבת נעה. רק לאחר מכן, בצילומים חודרי קרקע מהחלל גילו מסלולי תנועה לרכבות. מסלולי תנועה אלו נקראו פסי רכבת ועל גביהם היה הקטר מושך את הקרונות שבהם ישבו בני האדם."
זיק נענע שוב במחושו, פסי רכבת הופיעו בחלל החדר והרכבת החלה לנוע עליהם.
מחיאות כפיים נשמעו בכיתה.
"כל הכבוד," אמרה המורה. "יש לך מה להוסיף?"
"רק דבר אחד אחרון," אמר זיק.
"רכבות היו כלי תחבורה מאוד פופולארי שהסיע הרבה נוסעים. בחקר התרבות של בני האדם נמצאו הרבה שירים וסיפורים שקשורים ברכבות. סיפור שאני אוהב במיוחד הוא על רכבת המחשבות, רכבת שבה נסעו אנשים לחשוב על כל מיני דברים. הרכבת הייתה איטית כדי שיוכלו לחשוב על כל מה שרצו לפני שתגיע לתחנה הסופית שלה.
השימוש ברכבות פסק רק אחרי שהיו מספר מקרים שמתועדים בהיסטוריה של בני האדם על אסונות רכבת. אז החלו לחפש אחר אמצעים אחרים לגמוע מרחקים ארוכים כפי שאנחנו מכירים כיום."
"יפה מאוד!" סיכמה המורה והפעמון צלצל.
היה זה השיעור האחרון.
זיק יצא מהכיתה, נכנס למשגר הבין-מימדי, הקיש נקודות ציון על לוח המקשים והופיע בביתו בו-ברגע.
"איך היה בבית הספר היום?" שאלה אימא.
"סיפרתי בכיתה על רכבות."
"מה זה?" שאלה אימא
"משהו של בני אדם", ענה זיק, פרש לחדרו ושני ראשיו חלמו בהקיץ על נסיעה איטית ברכבת המחשבות.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה