משקפי מציאות

ברכבת צפון, בקצה הרציף,
התיישב איש מוזר עטוף בצעיף.
עם כובע גבוה ושריקה מוזרה,
ניגון מהפנט, מלווה בשירה.

מכיסו הקדמי נתלו משקפיים,
מסגרת בלבד, בלי זכוכיות לעיניים.
עיצוב מיוחד, משהו מוזר.
"למה הם משמשים?", הרהר איתמר.

הוא ניגש בנימוס,
ושאל בלי היסוס.
"משקפי מציאות", ענה לו האיש.
הוציאם מכיסו, ואותם לו הגיש.

"את הזוג המוזר מרכיבים על האף,
והטבע מופיע, אלינו נחשף.
כל איש ואישה משנים החזות,
אם מרכיבים משקפי מציאות"

שמח איתמר על המתנה,
נפנף לשלום בידו הקטנה.
אחז הוא לאמא חזק את היד,
מוכן לנסיעה, היאח והידד.

התיישבו בקרון הומה אנשים,
כמה גבירות ומספר ברנשים.
הרכיב משקפיו, ובלי שום הנחייה,
כל אדם בקרון נהפך לחיה.

בספסל שמולו נמנם לו הדוב,
נושם הוא בקול, נוחר לו לרוב.
גדול ושמן וגם קצת מנומש,
ישן הוא חזק, ממקומו הוא לא מש.

ברביעיה משמאלו ארבע תרנגולות,
מדברות ללא הרף בכמה קולות.
האחת עם אפרוח, השניה עם ביצה,
מחליפות ביניהן עצה בעצה.

בהמשך יש פרה, שאוכלת, בולסת,
אי אפשר לפספס איך שהיא לועסת
יוגורט וטונה ושלל מטעמים,
ממלאים החלל בענן של אדים.

לידה הבואש שמריח לא טוב,
עם כובע עגול ומעיל קצת רטוב.
את האף מעקמים היושבים מסביב,
חברותי ואדיב, טיפוס די חביב.

לפתע כמו רוח, קבוצה של כבשים,
רצים בקרון, ללא נימוסים.
הנה מרחוק כלבת קולי שואגת,
שיפסיקו לרוץ, היא שם דואגת.

והנה איזה גובה, יושב לו ג'ירף,
כסאו כה קטן, נראה כשרפרף.
רגליו מונחות על המושב ממול,
קשה לו לשבת, הוא עובר את הגבול.

ינשוף ממושקף מתקתק לו בקול,
על מחשב מתקפל, מקליד את הכל.
חפציו הוא פורש לכל הצדדים,
עובד הוא תמיד בזמן נדודים.

אוזניים גדולות ישנן לפיל.
אוזניות מנגנות מנגינה שהפעיל.
משמיעות קול חזק ברעש מחריש,
אבל בשלו, נשאר הוא אדיש.

ופתאום איתמר נעמד לו בדום,
החליט הוא בשקט לגשת הלום.
"אתה איש די רגיל, לא חיה ולא עוף
לא מתאים לכולם, שונה פה בנוף."

חייך לו האיש וצחק בקלילות,
החמיא לילדון שראה בצלילות.
"אני הוא נוסע, רגיל ופשוט,
שקט, מנומס ואפילו רהוט."

"נהנה להגיע ממקום למקום,
כיף ברכבת, נוסע כל יום."
התיישב איתמר לדבר עם האיש,
חלפה הנסיעה והוא לא הרגיש.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מינה הגיב:

    יפה

  2. חגית פורת הגיב:

    אפשר לראות את ההתרחשות ברכבת. סיפור מחורז מענין ומיוחד. היתי שמחה לראות כאן איורים שיהפכו את כל הטקסט הנהדר הזה לחגיגה שלמה.

  3. עליזה אברהם הגיב:

    יפה מעניין ומיוחד – בדיוק משקפי מציאות!

כתיבת תגובה