נדב הנדיב

לכאורה עוד יום משעמם בחופשת הקיץ. אבל לפנינו יום מרתק. כמו בכל יום לאחר גמר הקייטנות הגיעו בבוקר לבית סבא וסבתא באבן יהודה שני הנכדים נדב ואסף, תאומים בני עשר. עוד לא הספיקו הילדים לדפוק על הדלת, והנה סבתא פתחה את הדלת וקראה: "אולי היום במקום לשבת בבית נעשה יום כיף בקניון עזריאלי. ניסע כולנו ברכבת מתחנת בית יהושע לקניון. מה דעתכם?" הילדים הנהנו בראשם מרוב התלהבות. סבתא והילדים נכנסו למכונית המשפחתית, ונסעו לתחנת הרכבת. באולם הנוסעים קנתה סבתא שלושה כרטיסים לתחנת הרכבת השלום. "ילדים, הבה נמהר לרציף אחד, שכן הרכבת עומדת לצאת בדקות הקרובות," אמרה לילדים.
היה עליהם לרדת במדרגות כדי להגיע לרציף מספר אחת. נדב השתרך אחריהם. כשבא לרדת במדרגות, ראה בזווית העין אישה קשישה משתטחת על הרצפה. רץ אליה, והושיט לה יד לעזרה: "גברתי, את בסדר?" שאל. "כן, ילד חביב. תודה רבה לך. אתה כה נדיב," חייכה אליו האישה. נדב חייך אליה בחזרה ומיהר ללכת. ברדתו במהירות במדרגות ראה את סבתא ואת אחיו עולים לרכבת. סבתא קראה לו: "הזדרז, נדב, הרכבת כבר יוצאת." נדב בא לעלות על הרכבת, אבל הדלתות ננעלו בפניו, והרכבת החלה לשאוט קדימה.

נדב החל לבכות בקול רם: "סבתא, סבתא." ניגש אליו הקונדוקטור ושאל אותו מה קרה. נדב סיפר לו שהחמיץ את הרכבת. "אין מה לעשות," ענה לו הקונדוקטור וליטף את ראשו. ואז הוציא הקונדוקטור פלאפון, ושאל את נדב למי להתקשר כדי שיבוא לאספוֹ. נדב מסר לו את מספר הטלפון של סבו. הקונדוקטור שוחח עם הסב, וסיכם איתו שיבוא לקחת את נכדו. בגמר השיחה אחז הקונדוקטור בזרועו של נדב והובילוֹ לרציף שתיים. "אנא שב פה. עוד מעט יבוא סבא."
נדב ישב עצוב על אחד הספסלים וחיכה לסבא. הוא הביט על האנשים המחכים לרכבת. לפתע נכנסה רכבת לרציף שתיים. נדב הסתכל על האנשים שירדו ממנה. והנה יורד ממנה אחרון איש עם כלבלב. אך במקום לצעוד קדימה עלה האיש לרכבת. דלתות הרכבת נסגרו, והרכבת יצאה מהרציף. נדב קם במהירות ממקומו לא מאמין. "היי, מה קורה כאן?" שאל מבולבל. הוא ניגש לכלבלב, שייבב לכיוון הרכבת. הכלבלב הסתובב אל נדב ורחרח אותו. נדב התכופף אליו וליטפו. ופתאום מאחוריו ניצב סבא. "היי, סבא. מצאתי כלבלב. אולי אאמץ אותו." סבא חיבק אותו ואמר "בוא נכדי," הפנה את מבטו לכלב ואמר: "בוא איתנו גם אתה." וכך יצאו שלושתם מהתחנה: סבא, נדב והכלבלב. ועל כך נאמר: מעז יצא מתוק. לולי החמיץ נדב את הרכבת, לא היה פוגש את הכלבלב ומאמצוֹ.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה