נוף ילדותי

נעם היה כבר בן 9 וחצי, שזה לכל הדעות כבר ילד גדול, בעיקר ביחס לאחותו גילי שהייתה בסך הכל בת 6. למרות פער הגילאים, שניהם חלמו לעיתים קרובות על דבר אחד משותף – נסיעה ברכבת.
כשנעם חגג יום הולדת 8, דודה אסתי הביאו לו מפריז רכבת צעצוע עם פסים שמחברים איך שרוצים, קטר וקרונות שאפשר לפרק ולהרכיב ואפילו כל מיני פריטי נוף שאפשר ורצוי לסדר בקרבת המסלול לטובתם של נוסעי הרכבת הזעירים. אמא ואבא אמרו לנעם לשתף גם את גילי במשחק למרות שהמתנה הייתה בשבילו ושגילי שהייתה בת 4 וחצי, בורה לכל הדעות בכל הנוגע להפעלת רכבת. גם דודה אסתי גיבתה אותם כך שהוא נאלץ להסכים. במשך כל השנה נעם וגילי שיחקו ברכבת כמעט כל ערב ודמיינו שהם בתוכה, נוסעים לכל מיני ארצות רחוקות ומלאות הרפתקאות. אבא ואמא הבטיחו שכשיגיע החופש הגדול הם ייקחו אותם ברכבת לחיפה. נעם הסביר לגילי שחיפה זה מאוד רחוק מירושלים. זה יותר רחוק אפילו מהבית של דוד יזהר בראש-העין, הוא אמר.
גילי קצת פחדה מנסיעה כל-כך ארוכה כי לפעמים כשהיו נוסעים לראש העין הייתה לה בחילה ואמא אמרה לה להסתכל דרך החלון רחוק אל האופק. נעם, שהיה ילד גדול, ראה שגילי מפחדת למרות שהיא הייתה אמיצה ולא סיפרה, כי אחים גדולים לפעמים רואים שאחותם מפחדת גם אם היא לא אומרת. זאת הסיבה שהוא החליט לאמן אותה.
יום שבת אחד נעם הושיב את גילי על כיסא במרכז הסלון, ביקש ממנה לעצום עיניים במשך שעה ארוכה סידר כיסאות בטור מלפניה ומאחוריה, תלה על הקירות בריסטולים עם ציורי יער שצייר בעצמו, הניח בובות נבחרות כמו נוסעים על הכיסאות ואז התחיל בקולות – צ'וווו צ'וווו, הרכבת יוצאת! גילי פתחה את העיניים והלסת שלה נשמטה בהתפעלות. זאת נסיעה ארוכה, אמרה לה נעם, אבל אם מסתכלים רחוק אל האופק אז זה לא נורא. גילי הייתה אמנם רק בת 6 אבל כבר ידעה שכל זה לא אמיתי אלא רק משחק. בכל זאת היא הסתכלה רחוק מהחלון על העצים המצוירים כדי לא לקבל בחילה, אמרה להתראות יפה לבובות שירדו בתחנות השונות והגישה את הכרטיס שלה לכרטיסן למרות שידעה שמדובר בנעם חבוש בכובע הישן של סבא, כי אחיות קטנות לפעמים יודעות שזה רק משחק אבל שמחות פשוט לשחק עם אח שלהן.
כשהחופש הגדול הגיע, אמא ואבא, גילי ונעם ואפילו דודה אסתי התיישבו בהתרגשות ברכבת הנוסעת מירושלים לחיפה. הרכבת עזבה את הרציף לאט והגבירה מהירות. הנופים התחלפו מהר, עיר הפכה ליער, לא מאוד שונה מהיער המצויר מהסלון.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה