סוד האושר

היה היתה פעם בארץ רחוקה עירה קטנה ובה תחנת רכבת.
אנשים מכל העולם באו לתחנת הרכבת וניסו לגלות מהו הסוד הגדול של מנהל הרכבת.
מנהל הרכבת היה האיש השמח ביותר בעולם כי היה לו סוד אחד גדול איך לשמוח.
כידוע לכולם סודות לא מגלים אבל מנהל תחנת הרכבת (שהיה איש טוב) רצה שכולם יזכו בסוד האושר לכן נתן משימה.
המשימה היא: לעצור בתחנה מסוימת מתוך 4 תחנות ,שבתחנה אחת מהן יש מישהו שמגיעים אליו הוא מגלה את הסוד.
מובן שלכולנו זה נשמע קל אבל לא- ביום הראשון שמנהל הרכבת פירסם את המשימה באו המון אנשים בזה אחר זה לנסות לעצור בתחנה הנכונה.
לשני הילדים הראשונים שבאו לנסות לגלות את הסוד קראו יונתן וגילי. יונתן וגילי עלו על הרכבת, ובתחנה הראשונה הם ראו ליצן עם המון בלונים יפיפים מיד הם קפצו מהרכבת לקחת בלונים אבל מסתבר שהתחנה הראשונה לא היתה התחנה הנכונה.
לאחר שיונתן וגילי ירדו מהרכבת, באו שתי בנות לנסות את מזלן במציאת הסוד. לבנות קראו אלין ויולי. אלין ויולי לא אהבו בלונים ולכן לא ירדו בתחנה הראשונה, אך הן כן אהבו ממתקים ובתחנה השניה היה המון ממתקים, הן מיד קפצו מהרכבת אבל התחנה השנייה לא הייתה התחנה עם הסוד.
גם החברים איתי ואדם רצו למצוא את התחנה הנכונה, אבל מכיוון שהיו בנים די גדולים הם לא אהבו בלונים והם גם לא אהבו ממתקים, כי מבחינתם ממתקים הם לא בריאים. אומנם איתי ואדם לא אהבו ממתקים או בלונים אך הם כן אהבו ספורט. בתחנה השלישית עמדו 3 כדורגלנים מפורסמים שחילקו חתימות, בלי לחשוב איתי ואדם קפצו ישר מהרכבת כדי לקבל חתימה אבל הכדורגלנים לא ידעו שום דבר על הסוד לכן התחנה השלישית לא הייתה התחנה הנכונה.
האחרונה שהגיעה לתחנת הרכבת הייתה גלי שרצתה לעזור לכולם ושום דבר אחר לא עניין אותה במיוחד לכן ארבעת התחנות הראשונות לא נגעו לגלי כלל וכלל. אבל כשהרכבת עצרה בתחנה החמישית ראתה גלי ילד שזקוק לעזרה לכן מהר מהר היא ירדה מהרכבת לעזור לו, כשהיא סיימה לעזור לו הוא גילה לה את הסוד לאושר.
הסוד הוא- להיות חברים, לעזור לאחר כשהוא בצרה.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה