סיפור על נסיעה ברכבת

דורון נרדם.

אמא הפצירה בו ארוכות שיילך לישון, אבל דורון היה נרגש מאד והתקשה להירדם. כי מחר, דורון ייסע ברכבת בפעם הראשונה.

כשלבסוף נרדם, חלם דורון שהוא עומד על הרציף, וממתין יחד עם הנוסעים האחרים לרכבת. "הרכבת תהיה כאן ממש בקרוב" אמר דורון.

בתחילה, ראו רק נקודה קטנה בקצה הרחוק של הפסים, אך בכל רגע שעבר גדלה הרכבת והתקרבה. הכרוז קרא לכל הנוסעים להיזהר ולהתרחק משפת הרציף. דורון כבר ידע זאת, ונעמד מעבר לקו הבטיחות.

בחלום, עצרה הרכבת ברעש גדול ובחריקה צורמת, אך דורון לא נבהל. הוא אפילו לא כיסה את האוזניים כמו שעשה לפעמים במופע הזיקוקים של יום העצמאות. דלתות הרכבת נפתחו, ומתוכה יצאו נוסעים שזו תחנת היעד שלהם. הוא ראה שם כמה מבוגרים עם תיק עבודה כמו של אבא, שני בחורים עם תיקים בצורת גיטרה, ילדה עם צמות שהחזיקה יד לסבתא, ושלושה חיילים עם תיקים ענקיים שעזרו לאמא צעירה להרים עגלת תינוק.

דורון עלה על הרכבת בצעד בטוח, ומצא לו מושב ממש ליד החלון. תוך דקה או שתיים עלו גם שאר הנוסעים, והרכבת החלה לנוע. דורון הבחין שרעש הרכבת כמעט ולא נשמע כשיושבים בתוך הקרון. הוא החליט שכשיגדל, הוא יתכנן רכבת שתהיה שקטה מבחוץ ממש כמו שהיא שקטה מבפנים. כי גם על הרציף צריך להיות נעים.

הכרטיסן שבחלום עבר בקרון וביקש מכל הנוסעים להציג את כרטיס הנסיעה שלהם. דורון כבר היה מוכן, והחזיק את הכרטיס שלו גבוה, כדי שהאיש במדי חברת הרכבות יראה אותו. הכרטיסן התרשם מאד, והעניק לו מדבקה גדולה עם הכיתוב "הנסיעה הראשונה שלי" וציור של רכבת שבתוכה יושב ארנב. דורון לא חשב שארנבים וארנבות נוסעים ברכבת, אבל החליט שזו כנראה בובת ארנב של ילד נוסע.

קול פעמונים מילא את החלום, ודורון ידע בדיוק מה לפניהם. היו אלו פעמוני האזהרה של מחסום הרכבת, המתריע בפני כל הרכבים בסביבה לעצור ולחכות עד שהרכבת תחלוף. כשחצתה הרכבת את הכביש, ראה דורון איך כולם במחסום עוצרים, ואת הדרך מפנים. עמדו שם משאית עם שני נהגים, רכב אספנות משנות השישים ואוטובוס מלא בילדים הנוסעים לטיול שנתי. "הרכבת היא כלי התחבורה החשוב יותר", הסיק דורון, "אם כולם ממתינים כך בצד ונותנים לה לעבור".

"אולי כשאגדל, אהיה נהג קטר, וכך אסיע את כולם לטיולים, סידורים או ביקורים אצל סבתא, ואולי אוכל גם ל…"

"קום דורון, הגענו".

דורון פקח את העיניים וגילה שהרכבת בה נסעו כבר הגיעה ליעדה. "נמנמת כל הדרך" אמרה אמא.

"בפעם הבאה, אולי כדאי שתלך לישון יותר מוקדם"

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה