סיפור על רכבת

קוראים לי ליהי .אני בת כמעט 10. זה יום מאוד מיוחד עבורי מכיוון שזו הפעם הראשונה שלי ברכבת.

לפני הכניסה לרכבת ראיתי מלא קרונות, ומתי שנכנסתי ראיתי המון מקומות ישיבה. זה היה ממש מיוחד בגלל שהרכבת התחילה לרחף! הרגשתי כמו במטוס, ראיתי את כל העננים את כל הציפורים ואת כל הפרחים היפים.

השמש 'קרצה אלי', ולפתע פתאום! לחצתי על כפתור כזה בצבע אדום ואתם לא מאמינים מה קרה! נפתחו כל מיני דלתות ברכבת ולכל דלת הייתה משמעות – דלת אחד זו דלת של בנות היה שם כל מיני דברים למשל: בובות, איפור, יצירה. היו המון פריטים. הדלת השנייה היא דלת בנים שם היה: כדורגל, כדורסל, מחשבים, ורובוטים. שם גם היה מאוד נחמד. הדלת השלישית היא דלת כלבים – שם היו להם המון עצמות והרבה צעצועים והכלבים היו ממש מתוקים וחמודים. בדלת הרביעית היו חתולים. היו להם גם צעצועים אבל בצורת עכבר וזה היה ממש מצחיק לראות אותם רודפים אחרי עכברים לא אמיתיים. ולא האמנתי שכל זה יכול להיות ברכבת כזו! ואם חשבתם שזה המסע אז טעיתם כי יש המשך.

מה שקרה לאחר מכן אני הייתי עייפה ושאלתי את אימי אם אפשר להירדם ברכבת היא אמרה: "בטח חמודה שלי". אז נרדמתי ומתי שהתעוררתי כנראה לא שמתי לב אבל הרכבת עצרה ולא שמעתי, לא ראיתי משמאלי ומימיני שום איש. זה היה מפחיד. נזכרתי בחדרים שבתוך הרכבת אז הלכתי לשם וכל הילדים גם נעלמו. נבהלתי, ואז פתאום משהו מוזר קרה – הרכבת התחילה לנגן מעצמה שירים. היא ראתה אותי בוכה בצד ואמרה לי שאני גיבורה ואמיצה. חשבתי באותו הרגע שאני מדמיינת שהרכבת מדברת אלי, אז שפשפתי את עיני וכלל לא דמיינתי. ידעתי שהכל היה בסדר רק צריך לנשום. אני והרכבת התחלנו ביחד לשיר וירד לי כל הפחד. קראתי לרכבת על שם אימי – עלמה. היא אהבה מאוד את השם. לאחר כמה שניות עלמה הרכבת התחילה לרחף שוב. ריחפנו ביחד מעל הים. זו הייתה ללא ספק הרכבת הכי נדירה בעולם. חשבתי לעצמי אולי עלמה תדע איפה כולם. שאלתי והיא ענתה לי: "בטח שאני יודעת" היא לקחה אותי למקום שבו כולם היו. ראיתי את אימי וקפצתי מרוב שמחה. אמרתי לעלמה הרכבת תודה רבה ושאני ממש אוהבת אותה. הכרתי את עלמה אימי לעלמה הרכבת ואימא שלי הייתה בשוק. היא כמעט התעלפה. הרגעתי אותה והסברתי לה. חזר לה הדופק ולאחר רגע שמעתי את הנהג אומר שעוד שתי דקות מגיעים אמרתי לעלמה שהיא החברה הטובה מכולם!!

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה