עונת נדידת הרכבות

בשבועות האחרונים שמנו לב כי על אחד הענפים הניבטים מחלון חדר הילדים יושבת רכבת קטנטנה.

היא לא רצתה קשר עין אתנו, הרכבת, אולי חשבה אותנו לטורפים, ובכל פעם שהבטנו בה מתוך הבית פנימה, היא בחנה אותנו בעינה האחת האדומה (הן מדליקות ומכבות את העיניים באופן עצמאי), וגלשה באיטיות אל מאחורי הענף, הופכת לנסתרת מהעין.

בלילה היינו רואים אותה ישנה, דוממת כחלק מהענף ממש, ולא משנה כמה רעש הקמנו, היא לא פקחה עין ולא זזה ממקומה.

עפריקי, הבת הקטנה שלנו, קראה לה "רוקי" על פי הגיית שמו של כוכב הקולנוע (ולא שינה כלל שחזרנו ואמרנו לה שרכבת כותבים עם האות כ').

לפעמים לא ראינו את הרכבת הקטנה מספר ימים, וכשדאגנו פן קרה לה משהו, גילינו אותה על ענף אחר. הדאגה הייתה בעיקר בגלל החתולים שבחצר. אנחנו מאכילים מספר חתולים והם צדים עקרבים ואת כל מי או מה שמתקרב.

חששנו שבגלל שהולכת וקרבה לה עונת נדידת הרכבות , יכול לקרות לה, לרוקי הפעוטה, משהו לא טוב.

יום אחד, בשעות אחר הצהריים, אחרי שבוע שלא ראינו את הרכבת הקטנטנה, חזרה אשתי מהעבודה וקראה לי לבוא מהר. הסתבר שאחד מהחתולים תפס את רוקי, והתרוצץ עמה כאילו הייתה קלח של תירס שתקוע לו בתוך הפה.

אשתי הצליחה לחלץ את הרכבת הזעירה ללא פגע. תחילה היא הייתה דוממת לחלוטין, כנראה העמידה פני מתה, ולבסוף פקחה עין אחת אדומה, סובבה אותה והאירה לאחור, כמנסה להבין מה קרה.

הכנסנו אותה לבית והנחנו אותה על אחד מהעציצים שבסלון, אבל לא היה ניתן להשאיר אותה שם. איך היא תתמלא בנוסעים או תפגוש ברכבות אחרות?

היות ולהוציא אותה מהבית גם לא התאפשר בגלל חיות הטרף שבחוץ, החלטנו לנסוע כמה מאות מטרים משם, אל חצר הוריה של אשתי, מקום בו אין חתולים או חיות טרף, ולשחרר אותה בסבך של אחד מהשיחים הצמודים לבית.

עשינו זאת באותו היום לפנות ערב. עפריקי שלנו, הקטנה, אחזה את הרכבת בזהירות בידיה, ליטפה אותה מעט, התקרבה אל אחד מהשיחים העבותים והניחה אותה על ענף יפה במיוחד.

תחילה ניצבה שם הרכבת הקטנטנה מעט מבולבלת, כלא יודעת מה לעשות במקום החדש, אבל תוך שניות ספורות היא התעשתה, שקשקה קלות בגלגליה הזעירים בזהירות ובאיטיות תחילה, ולאחר מכן כבר אצה טסה על הענף המתעקל, הגבירה את המהירות ונעלמה בינות לעלים . עפריקי נופפה אחריה לשלום, ואנחנו חזרנו הביתה כשליבנו קל יותר.

ועדיין, למחרת היום, כשפתחנו את חלון חדרה של עפריקי הקטנה, ראינו את הענף הריק הנשקף מהחלון כשהוא מתנודד קלות, ונצבט לנו הלב…

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה