על רכבת

הלילה ירד. הגיע הזמן לישון, אבל אפי לא רוצה, ולא מוכנה לבחור סיפור לפני השינה. "אם ככה", אומר אבא, "היום אספר לך סיפור אמיתי". "הסיפור על מה שקורה כשהולכים לישון".
בכל לילה, כשילד או ילדה, אמא או אבא הולכים לישון, בתוך הראש, אצלם בפנים, מתחילה לפעול רכבת הזכרונות. כשהראש העייף רק מתחיל ליפול על הכרית, הקטר כבר מתכונן לצאת לדרך. אחר כך, כשמתחילים להתנמנם, הרכבת מתחילה לאט לאט את דרכה. עד שאנחנו נרדמים, היא כבר נכנסת לתחנה הראשונה.
בתחנה נמתח תור ארוך. בתור מחכים לעלות על הרכבת כל הסיפורים שקרו ביום האחרון.
הנה אמא אומרת לאפי שלום, בגן בבוקר. ושרי אחותה אוספת אותה בצהריים. ואפילו אפשר לראות את הויכוח שלה עם סוזי בגינה. "אל תעלי" אפי רוצה לומר לה. כי סוזי חברה שלה, והיא קצת מתחרטת שהן רבו, אבל אבא אומר לה: "גם את זה חשוב לזכור, כדי שתדעי מחר להתפייס איתה".
הסדרן עומד ליד דלתות הרכבת ומוודא שכולם עולים. חיש מהר עולים הנוסעים, והרכבת כבר דוהרת לה הלאה על גבי המסילה. הרכבת עולה על רכסים גבוהים, ויורדת לעמקים נמוכים מאוד. לפתע, הרכבת מתחילה להאט ומתכוננת להיכנס לתחנה הבאה. "התחנה הבאה תיאטרון החלומות", מכריז הנהג. בתחנה יורדים חלק מן הנוסעים ומזדרזים להגיע למקומם מאחורי במת התיאטרון. המסך פתאום עולה ומתחילה ההצגה. על גבי הבמה מופיעים חלק מן הנוסעים שהיו על הרכבת. אליהם מצטרפים שחקנים נוספים – סיפורים שקרו ביום אחר ומחשבות מצחיקות שאפי חשבה לעצמה. ברקע מתנגנת המנגינה של פרסומת שאפי ראתה פעם בטלוויזיה.
על הבמה נמצאים המון שחקנים, ועוד לפני שמספיקים לשים לב למה שרואים, המסך שוב יורד. כעת מאחורי הבמה באים בהמוניהם נוסעים שירדו, וחוזרים שוב, ואיתם גם נוסעים חדשים.
מרחוק אפשר לשמוע קול רגוע של נשימות קצובות ונחירות: "חה וויש וויש וויש…".
הרכבת שוב דוהרת לה על המסילה, מחוץ לחלון עוברים עצים, בניינים ואפילו פירמידות! הרכבת מגיעה במהירות הבזק אל התחנה הבאה. "ספריית הזיכרון" מכריז הנהג, "תחנה אחרונה". הסיפורים כולם מחפשים את הבית החדש שלהם בתוך הספרייה.
"אוף אבא" אומרת אפי "מי צריך את כל הזיכרון הענק הזה בכלל?".
אבא רק מחייך, מפהק, ואומר בקריצה: "הגיע הזמן ללכת לישון, תזכירי לי מחר את השאלה שלך."
"אבל אני רוצה להישאר ערה ולראות שוב את ה…!". לאפי היה חם ונעים, והכרית כבר הייתה נוחה. היא נרדמה לפני ששמה לב. בפנים, בתוך הראש, רכבת הזיכרונות התחילה להתגלגל.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה