פילי המחשבות השמחות

היי, ילדון, אפשר לשאול אותך למה אתה פה? בכל יום אחר הצהריים אני רואה אותך שוכב כאן על הדשא ומסתכל על המסילה. תן לי לנחש! אתה בטח מחכה לרכבת עם פילי המחשבות השמחות, הא? ידעתי! מתפלא שניחשתי? טוב, הרי פעם גם אני הייתי ילד, ובדיוק כמוך גם אני שמעתי על הרכבת הארוכה-ארוכה, זו שבקרון האחרון שלה רובצים להם פילי המחשבות השמחות. כן, גם אני, כמוך, הייתי מחכה לה בכיליון עיניים בכל אחר צהריים, ממש פה, שוכב ככה על המרפקים. כן כן, אנחנו מדברים בדיוק על אותו הדבר, ילדון. אני יכול להתיישב לידך? יופי, תודה, ככה הרבה יותר נוח. אז כן, ילד, אני מתכוון לרכבת הזו שנראית רגילה לגמרי, חוץ מהקרון האחרון שלה, שהוא צהוב-צהוב, ובו רובצים להם, על גבי ערימה של צמר גפן מתוק, פיל ורוד מאוד ופיל סגול מאוד ופיל ירקרק בהיר, שנושפים מחדקיהם הארוכים את בועות המחשבות השמחות. וכל ילד שמתעטף בבועה כזו מתפקע מצחוק ומאושר, כי עד שהיא מתפוצצת – ממלאות אותו רק המחשבות הכי שמחות בעולם. כן כן, ידעתי שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אז בוא ואספר לך משהו, ילדון – גם סבא וסבתא שלי, כשהיו ילדים כמוך, חיכו לרכבת עם הקרון הצהוב שבו רובצים פילי המחשבות השמחות, וגם אבא ואמא שלי חיכו לה, וגם אני חיכיתי לה בכל אחר צהריים אחרי בית הספר, ממש פה הייתי שוכב, בשמש, מוצץ איזו חתיכת דשא ובוהה במסילה. אבל עברו פה עשרות אלפי רכבות, ילד, באמת שעברו פה עשרות אלפים, רכבות בכל הגדלים והצבעים, והן הובילו נוסעים וסחורות מכל הסוגים, אבל פילים סגולים, ורודים וירוקים שנושפים מהחדק שלהם בועות שמציפות לך את הראש במחשבות שמחות ומאושרות לא עברו פה, ילדון, אני אומר לך. הפילים לא היו על אף רכבת. היי, ילדון, למה אתה מתעצב? אני רואה דמעה בזווית העין שלך? חכה, זה לא הסוף! כי בעצם אני מספר לך סיפור שמח. נכון, אין לך מה לחכות פה לרכבת עם פילי המחשבות השמחות, שכח מזה! אבל אתה יודע מה עוד גיליתי, ילד? גיליתי שלמרות שהרכבת הזו לעולם לא תופיע פה על המסילה, היא בכל זאת קיימת. כן! היא קיימת באמת! רק במקום אחר. איפה? ממש פה, ילדון, בתוך הראש שלך. כי הראש שלך, ילד, יכול לייצר את כל המחשבות הכי מאושרות בעולם, כמה שרק תרצה. נסה ותראה! הראש שלך, ילדון, הוא המקום שבו נמצאים פילי המחשבות השמחות.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה