רכבת גדולה, רכבת קטנה

בארץ רחוקה, רחבת ידיים ומגוונת בנופיה,
חיה לה בתנועה מתמדת משפחה של רכבות.
שתי אחיות היו בה: רכבת גדולה ורכבת קטנה.
חובבות הרפתקאות היו שתיהן, אך הגדולה תמיד שעטה קדימה בתבונה ובסקרנות,
מלמדת את הקטנה על התפתלויות המסילות והדרכים בגאווה רבה.
ותמיד הן עשו הכל יחד בהנאה ובצחוק בלתי פוסקים.

הרכבת הגדולה קיבלה בשמחה כל הזדמנות לנסיעה,
קצרה או ארוכה, בטוחה או אולי מעט מסוכנת, עם נוסעים רבים או אחד בודד;
היא ידעה שעליה להיות הגדולה והאחראית ולכן עבדה ללא הרף.
עד שיום אחד לא יכלה עוד. גלגליה נשחקו, היא טעתה במסלולים ולא עמדה בזמנים.
והיא הייתה מוכרחה לעצור ולנוח. לחכות שיטפלו בה ושיתקנו את חלקיה.

בזמן זה הרכבת הקטנה תפסה תאוצה:
היא למדה לעבוד לבד, הכירה דרכים חדשות, ונעשתה בטוחה בעצמה וביכולותיה.
הרכבת הקטנה התפעלה מהישגיה שלה וכך גם כולם.
"ראו את הרכבת הקטנה," אמרו, "כמה חרוצה היא ויודעת הכל."
והרכבת הגדולה שמעה וחשה עזובה וחסרת ערך.
היא כעסה על הרכבת הקטנה.

כאשר שבה הרכבת הגדולה לתנועתה המהירה על המסילות, כעסה אף גבר.
חלקיה עוד היו חדשים ולא רגילים, פעולות פשוטות נעשו לה קשות ומסובכות.
הרכבת הקטנה לימדה את הגדולה דברים חדשים שלא ידעה,
ודברים ישנים שהספיקה לשכוח.

לא בגאוותנות עשתה זאת הרכבת הקטנה, אלא בסבלנות ובשמחה להכיר טובה.
אך הרכבת הגדולה רק כעסה יותר;
היא לא הייתה מוכנה להמשיך לנסוע.
בעמק הפורח האהוב עליה היא חנתה לבדה ושקעה בעצב.

הימים חלפו והרכבת הגדולה התגעגעה למשב האוויר הצח על פניה,
לשינויי הנוף לאורך הדרכים ולצחוקם של האנשים המטיילים.
"ייתכן שלא אהיה הרכבת הטובה ביותר," חשבה,
"זו שעושה הכל ושיודעת הכל. אך אם לא אסע כלל –
כיצד אהיה רכבת?"

בראותה את הרכבת הגדולה מחייכת אליה שוב מהמסילה,
הייתה הרכבת הקטנה מאושרת.
"חסרת לכולם," אמרה לה הקטנה, "לי במיוחד."
שתי הרכבות למדו לחלק ביניהן את המסלולים,
כך שאף אחת לא תתעייף או תעבוד יתר על המידה.
וגם יישאר להן זמן להרפתקאות יחד.

ומאז הרכבת האחת נוסעת בהרים המושלגים האהובים עליה,
והשנייה בגבעות הירוקות;
האחת מובילה את קרונותיה מלאים המולת מטיילים עליזים,
והשנייה בוחרת בנסיעות השקטות, בהן כולם קוראים ספרים או ישנים.
כל אחת לפי העדפתה.

כשהן חולפות זו על פני זו, גם אם אין להן פנאי לעצור ולתכנן הרפתקה חדשה,
נזכרת כל אחת במה שלימדה אותה השנייה, ושמחה בליבה.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה