רכבת ההפתעה

היה הייתה פעם ילדה
שנסעה עם סבתא שלה
בפעם הראשונה ברכבת.
סבתא אמרה לה לא לעזוב את היד,
כדי שיישארו יחד על הרכבת.
'לאן נוסעים, סבתא'?
'זאת הפתעה. הפתעות לא מגלים'. השיבה הסבתא.
'הפתעה טובה?' שאלה הילדה.
'כן, הפתעה טובה מאוד', השיבה הסבתא.
הילדה הסתכלה מבעד לחלון,
ראתה הרבה ירוק,
כבשים, פרות, איילות
הנוף היה כל כך יפה
עד שהתקרבה יותר מידי אל החלון,
ופתאום החליקה
לתוך המון קרונות חדשים,
שלא היו קיימים קודם!
הילדה התגלשה מהר,
לתוך עוד קרון ועוד קרון ועוד קרון…
הסבתא דאגה
והחלה לעבור בין הקרונות
בזהירות
כדי שלא תחליק בעצמה.
בקרון הראשון היא פגשה
סנאי קטן שהחזיק בידו פאזל
'איך הגעת לכאן?' התפלאה הסבתא
'עליתי על הרכבת בתחנה' השיב הסנאי
'אבל הקרון נוצר רק עכשיו' אמרה הסבתא
'לא, הוא פשוט היה שקוף.
כל הקרונות היו שקופים,
עד שילדה אחת התגלשה ביניהם, והם הפכו לנראים'
'איך זה יכול להיות?' שאלה הסבתא
'כי היא באה מהעולם האמיתי ואנחנו רק מהדמיון.
אם עוברים דרכנו, אפשר לראות גם אותנו'. השיב הסנאי.
'והיכן נכדתי, הילדה שראית?' שאלה הסבתא.
'עם המהירות שבה החליקה, ודאי הגיעה לקרון האחרון' השיב הסנאי לאחר חשיבה עמוקה.
הסבתא נפרדה ממנו לשלום והמשיכה לעבור בין הקרונות.
בקרון אחד היא פגשה דב גדול שהחזיק כדור.
'דב, ראית ילדה קטנה שהתגלשה בין הקרונות?' שאלה סבתא.
'לא שמתי לב, כי שיחקתי עם הכדור שלי'. השיב הדב, תוך קפיצות מרובות.
בקרון הבא פגשה הסבתא פיל שהחזיק רובוט גדול.
'פיל, ראית ילדה קטנה שהתגלשה בין הקרונות?' שאלה סבתא.
'ראיתי מישהו מתגלש, אבל אינני יודע אם זו ילדה', השיב לה והמשיך להפעיל את הרובוט.
בקרון אחר פגשה הסבתא ארנבת חומה שהחזיקה בובה.
'ארנבת, ראית ילדה קטנה שהתגלשה בין הקרונות?' שאלה סבתא.
'הייתה פה ילדה אך היא התגלשה מהר ולא הספקתי לעצור אותה, מצטערת…' השיבה הארנבת.
כך עברה סבתא קרון-קרון ושאלה היכן נכדתה.
לפתע שמעה קול מוכר:
'סבתא! ידעתי שתמצאי אותי! לא התכוונתי לעזוב את היד שלך'
"אוי… אבל איך זה קרה…?

הדר? איך זה קרה?"
"מה, אמא?"
"איך הקרע בגרביון נהיה לרכבת ארוכה יותר ממה שהייתה?
נצטרך לזרוק את הגרביון הזה…"
"אבל אמא… ההפתעה…"
"מה? יש לנו מעט זמן, אביא לך גרביון חדש"
"אבל…
רגע…
בכל גרביון אפשר ליצור רכבת?"
"כן, בכל גרביון זה עלול לקרות, אז את צריכה להיזהר כאשר את מתלבשת"
"הממ…"

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה