רכבת החלודה

זה קרה בליל שבועות האחרון, בו למדנו כל הלילה. לקראת הבוקר כשהלכנו לראות את הזריחה, בתצפית מול האגם ,זאת היתה הזריחה הראשונה שראיתי. "זה מקום טוב למחנה" אמרתי לעצמי אז.

כעבור חודש, הלכנו להקים את המחנה. לקח לנו כחודש להקים ולבנות את המחנה שלנו.

באחד הימים הסתובבנו באזור המחנה ומצאנו גגון קטן לבן מפח, ישבתי עליו, וביקשתי מאוריאל חברי שידחוף אותי, אוריאל הסכים ודחף אותי, בשמחה אפילו. היתגלשתי עם הגגון ונהנתי מאוד, להפתעתי גם לא קרה לי שום דבר, למרות שזה היה מהיר וקצת מפחיד בהתחלה. אמרתי לאוריאל שיעשה גם הוא. הוא התגלש ונתקע בברזל שהיה שם .

כעבור שבוע הלכנו לאותו גגון שקראנו לו כבר "הרכבת", הרכבת כמו תמיד היתה שם, אך על ידה היו שני ילדים, לאחד מהם קראו שמואל (שם בדוי), אמרנו לשמואל שינסה את הרכבת. שמואל שאל אותי ואת אוריאל אם הוא יכול להיות איתנו במחנה וברכבת, "כן" אמרתי לו.

אז עלה לנו רעיון אולי נקיים מחירון להתגלשות ברכבת. עבר שבוע, ועוד אף אחד לא קנה ממנו. היינו כבר כל כך מיואשים.

"יש לי פיתרון" אוריאל אכריז, "הסוד זה המחיר, עד עכשיו המחיר לסיבוב היה עשרה שקלים, אולי אם נוריד את המחיר ל2 ש"ח לסיבוב יבואו יותר ילדים לנסות את "הרכבת" .

הורדנו את המחיר, וסוף כל סוף השגנו את מה שרצינו.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה