רכבת החלומות

איך מזהים ארנב? פשוט מאוד. הוא צמרירי וחמוד בעל אזניים ארוכות. והוא אוהב שוקולד. ממש לא גזר.
איך מזהים קיפוד? פשוט מאוד. יש לו עיניים קטנטנות, חיוך נחמד, אף מחודד וקוצים על הגב. והוא אוהב לרקוד. מאוד אוהב רק שכרגע הוא עייף.
ואיך קרנף? ואיך תוכי? ואיך שועל? טוב חיות זה די קל. נחזור אליהן תיכף. בינתיים נדבר קצת על כלי רכב.
גם הם די מעניינים כמו החיות. חלקם נוסעים על כביש סלול. חלקם מפליגים בים (אשר פעם היה צלול). חלקם עפים או טסים באוויר ממקום אל מקום או אל גלקסיה אחרת.
ויש כמובן את הרכבת.
רכבת איננה סתם עוד מכונה על גלגלים. לרכבת יש קצב לרכבת יש צלילים. כשהיא שמחה היא שורקת. כשהיא עסוקה היא מקשקשת. יש לה קרונות ולא קשקשים. במקום אספלט יש לה פסים. אם באמצעות קיטור דלק או חשמל הרכבת היא פשוט יוצאת מן הכלל.
פעם כשקטרים פלטו עשן מסתלסל, כינויה של הרכבת היה "סוס הברזל". אז הכל היה בשחור ולבן בלי קולות. ואנשים עשו הכל מהר מהר בליווי כתוביות. היו שם בוקרים ואינדיאנים ושריף(אמיתי, לא סתם). ונווד מרושל עם מקל ושפם. גברות בשמלות מגונדרות ומטריות. כובעים משונים עם מלמלה ופירות.
והקטר נשא את הגיבורה והגיבור אל עיר אחרת. "הם חיו באושר ועושר" כך נכתב בסוף הסרט.
כילד, אני זוכר, בבקרים או בלילות, הייתי שומע את הרכבת חוצה את החולות. הצופר שלה נשמע גיבור וחזק ואחר נמתח ונעלם במרחק.
הייתי מדמיין לאן היא נוסעת. רוקם לי חלומות. איך אני קונה כרטיס ויוצא להרפתקאות.
הקטר דוהר קדימה מבלי לעצור והנוף נבהל ונס לאחור. הרים מושלגים, טירות קסומות, עצים, כרי דשא, גשרים מעל נהרות. נעלמים הם אל ארצות הזיכרון מבעד לחלונות הקרון. והאנשים שסביב מביטים החוצה לרגע אחר כך בך מזמינים משקה או כריך ושוקעים בשיחה.
נרדמתי לרגע בהמולת הנימוסין. התעוררתי לקריאה "ביקורת כרטיסים".
הרכבת הפיגה לי תלאות יום עמוס. אך כנראה שהביתה אחזור היום באוטובוס.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה