רכבת העץ

רכבת העץ שקיבלתי מתנה ליום הולדתי, יושבת ונחה על מדף המשחקים, קיבלתי אותה מסבא, סבא מוריס, שעבד כל כך קשה כאשר גילף את העץ.
מאז שנפטרה סבתי פטרה, סבא הוא בודד ועצוב. כמה שבועות לפני יום הולדתי נסענו לבקרו.
סיפרתי לו שאני רוצה רכבת גדולה עם הרבה קרונות. מכוניות ומשאיות יש לי מספיק.
סבא ישב ושתק, לא אמר מילה. מה שמחזיק אתו בחיים זו עבודת "הנגרות". הוא אוהב לעסק בזה, בגילוף העץ.

יום אחד, שלושה ימים לפני יום הולדתי השישי, דפקו בדלת, פתחתי וראיתי את הדוור
כשבידו חבילה גדולה. הוא אמר לי שהחבילה בשבילי. פתחתי את החבילה ו…..
ראיתי שם רכבת גדולה וארוכה עם מסילה. הרכבת והמסילה הן מעץ, כמובן.
דמעות עמדו בעיניי, מרוב התרגשות כמעט החבילה נפלה לי מהידיים. התקשרתי לסבא כדי להגיד תודה רבה על המתנה הנפלאה הזאת.
אימי בינתיים אפתה עוגה, והתקשרתי להזמין חברים כדי לחגוג את יום ההולדת שלי.

כעבור כמה ימים התקשרו אלינו מבית החולים וביקשו שנגיע לשם באופן דחוף. נסענו במהירות לבית החולים.
בבית החולים גילינו שסבי מאושפז עקב תאונה קשה. כשפגשנו אותו, הוא פרץ בבכי והחל תוך כדי הבכי לספר לנו מסיפור חייו.
כאשר בניתי את הרכבת שלך, דודי, נזכרתי במסע חיי.

אני וכל משפחתי נדחסנו ברכבת. רכבת אפורה צפופה כמעט בלי אוויר. נסענו ימים ברכבת שכזאת.
אחת מאחיותיי הקטנות נפטרה ברכבת, ואחד מאחיי הגדולים החליט לקפוץ מהרכבת כאשר נעצרה הרכבת כדי שימלאו אותה במים או בדלק, אחי התקרב לחלון וקפץ.
גם אני רצתי לקפוץ, תפסתי ברגליו, אך… היה מאוחר מדיי, הרכבת זזה.
לבסוף הגענו למחנה באושוויץ, ומשם עלה עשן שחור וחזק כמו מהרכבת …

מצטער על הסיפור הקשה הזה, דודי שלי. רק תזכור, פעם גם סבא שלך נסע ברכבת.
תהנה מהרכבת הזאת, כי אני לא נהניתי בכלל מהרכבת.

זכור! אתה נקרא על שם אחי דוד שקפץ מהרכבת.

מקווה שאתה לא תצטרך לקפוץ מהרכבת.

להתראות לכם. וכך סבי נפרד מאיתנו ועבר לעולם הבא.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה