רכבת נוסעים לאן שרוצים

בקרון החמישי ליד החלון ישבה אישה וספר בידה, מולה ישב אדון, מגבעת עגולה לראשו ובידו מקטרת. הוא תופף עם המקטרת על הברך מה שהפריע מאד לגברת שהעיפה בו מידי פעם מבט כועס, עד שלבסוף אזרה אומץ ואמרה בעברית עם שגיאות:"אולי אפשר אדון מפסיק לעשות לי עצבנויות?" האדון שלא ידע עברית לא הבין מה האישה אומרת, אבל התנועות שעשתה הבהירו לו את כוונתה. הוא הפסיק בבת אחת. שילב ידיים, נעץ עיניים בחלון ונראה עצוב.
האישה מלמלה לעצמה ברוסית, ואילו היה תרגום לעברית היינו מבינים שהיא אומרת: "אל תדאג אדון, מיד נגיע לנתניה ,הרכבת תעצור בתחנה ותוכל לרדת ולעשן". "ניט" נזעק האיש בבהלה "ניט", שזה בעברית "לא!" הוא דובר רוסית והבין כל מילה שהאישה אמרה לעצמה. לא יכול להיות, הרי הוא רצה לנסוע בכוון ההפוך, הוא רצה להגיע לנהריה. איזה בלבול ואיזה בזיון הוא יאחר ליום ההולדת של מיכאל, נכדו בן החמש, שיחכה לו על הרציף בשעה שש.
האיש עם המקטרת תופף על הברך בעצבנות רבה ולא ידע מה לעשות? האישה שישבה מולו חייכה לפתע ואמרה: אדון, בספר שבידי כתוב שאפשר לעשות קסם כזה שמיד מגיעים לאן שרוצים. תראה, כתוב כאן ברוסית, "רכבת נוסעים לאן שרוצים", תקרא: "צריך ללכת לקרון מספר חמש, לעמוד ליד החלון הפונה לצד מערב, למחוא כפיים שלוש פעמים, לעצום עיניים ולהגיד "אני רוצה להגיע לנהריה" ותראה, שתגיע.
האיש נעץ בה מבט כלא מאמין, נעץ בספר מבט שני ושלישי ופתח בריצה דחופה עד שמצא קרון שחשב שהוא קרון מספר חמש. נעמד ליד החלון הפונה לצד מערב, מחא כפיים שלוש פעמים ,עצם עיניים ואמר: "אני רוצה להגיע לנהריה". אבל כלום לא קרה. הרכבת לא נעצרה. הרכבת המשיכה בדהרה לכוון התחנה. האם הרכבת פשוט לא שמעה על הקסם שכתוב בספר שביד האישה?
"איפה טעיתי"? מלמל האיש בדאגה, "אולי לא הגעתי לקרון הנכון"? חזר בריצה לאישה, משך מידה את הספר, התבונן וקרא בקול: "קרון מספר חמש! אז אין מה להתרוצץ ,הרי אני נמצא בקרון מספר חמש" . פתח מיד את החלון, מחא כפיים, עצם עיניים וקרא בקול גדול ובכוונה: "אני רוצה להגיע לנהריה". הרכבת הנחמדת שמעה ונעצרה. היא הגיעה לתחנה. היא הגיעה לנהריה בדיוק כמו שהוא רצה.
איך הקסם הזה קרה? מהי התשובה? ניחשתם נכון, האישה היא זו שהתבלבלה, היא עלתה על הרכבת הלא נכונה. אז מה אתם אומרים על העניין הזה של "רכבת נוסעים לאן שרוצים"?

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה