2 איור

תמונת פרופיל – איתן אלוא

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית

אוגוסט 20, 2015  

איתן אלוא הוא בוגר מסלול תקשורת חזותית ב"בצלאל". לאחרונה ראה אור ספר הילדים הראשון שאייר, "שש תחבולות גדולות במיתולוגיות של עמי העולם" שכתבה שהם סמיט (הוצאת כנרת זמורה ביתן). איתן אלוא הוא המאייר החמישה-עשר בפינת "תמונת פרופיל", שמטרה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומקוריים, שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. אנו מקווים כי פינה זו תהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ותאפשר הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים והמאיירות בארץ.

היי איתן, ספר קצת על עצמך. מה קרה מאז הראיון שערכנו אתך במסגרת המדור "בוגרים לגילם"? כיצד קיבלת את עבודת האיור הראשונה שלך?

אני איתן, בן 31, גר בתל אביב בדירה עם מרפסת נחמדה והרבה שקט וירוק מסביב. מאז הראיון הקודם ב"הפנקס" בעיקר גדלתי בשנה :) ובנוסף עבדתי כמאייר ומעצב בסטודיו למיתוג של ברוך נאה. כמו כן נפלה בחלקי ההזדמנות לייצג את "בצלאל" בתערוכה "How To" במסגרת שבוע העיצוב טוקיו יחד עם עוד ארבעה בוגרים. לטובת התערוכה (שאצרו ליאורה רוזין וניצן דבי) איירתי מחדש את "כיפה אדומה" והגישה שלי היתה ליצור "אח חורג" לשלושת הסיפורים שאיירתי בפרויקט הגמר "האחים גרים על-פי פרישמן". האיורים נפרשו על פורמט מתקפל זהה לזה שבפרויקט, רק שהפעם ניצלתי את העובדה שהסיפור מוכר וויתרתי על הטקסט. כמו כן, איירתי באופן חופשי יותר באקריליק וצבעי עיפרון.
1 (2)

עבודת האיור הראשונה שעשיתי היתה איורים ליריד הספרים הבינלאומי בירושלים. את המיתוג הנהדר יצרו סטודיו גרוטסקה ואני התבקשתי להכין איורים שיתלוו למיתוג.

2 (2)
בסמסטר ב' בשנה החולפת לימדתי יחד עם המאיירת והמעצבת ג'ודית אשר, איירתי קצת ל"הארץ" וכמובן עבדתי על "שש תחבולות גדולות". יעל גובר, עורכת הספר, יצרה אתי קשר לאחר שקראה את הראיון הקודם שערכתם אתי. כרגע אני מאייר עצמאי ועובד בכל הכוח על עבודה שתוצג בתערוכה כחלק משבוע האיור שיחול בחודש ספטמבר.

האם גיבשת סגנון וטכניקה עמם אתה ניגש לעבודה?

הסגנון שלי מתגבש לאטו, בהתאם לפרויקטים שאני עובד עליהם. בשנה האחרונה התמודדתי עם סגנון מספר רב של דמויות אנושיות, דבר שברחתי ממנו כמו מאש במשך שנים, עד שכבר לא היתה לי ברירה… בנוגע לטכניקה, אין לי אחת קבועה. אני תמיד עושה כמה ניסיונות כדי לבדוק מה הכי מתאים לנושא ולתוכן. לרוב אני מאייר בעזרת פוטושופ ומשלב טקסטורות שנותנות תחושה חומרית יותר.

אילו ספרים אהבת בילדותך, והאם היה ספר שהשפיע עליך או זכור לך במיוחד?
מאוד אהבתי את "100 סיפורים ראשונים" ומתוכו זכור לטוב "גלגולו של מעיל" בתרגום הנפלא של אלתרמן. לספר היתה גם קלטת שמע שאהבתי להאזין לה בתור ילד. הקריין היה נשמע כיוצא מגדרו כשהיה מספר את גלגולו של מעיל, אני זוכר את זה כחוויה מאוד תיאטרלית וסוחפת.

3 (2)
גם האיורים של "דירה להשכיר" חרוטים לי עמוק בזיכרון ואני מושפע מהיצירות של שמואל כץ ומעריך אותו מאוד.

ספר על תהליך העבודה על הספר "שש תחבולות גדולות".

"שש תחבולות גדולות" הוא הפרויקט האיורי הכי מורכב שהתמודדתי אתו עד כה. מדובר בספר שלישי בסדרת "מיתולוגיות של עמי העולם" שכתבה שהם סמיט, וככזה הוא כפוף ל"חוקים" שהיו ידועים מראש. למרות זאת, היה לי חופש מאוד גדול להכתיב את הנראות הוויזואלית של הספר כפי שהתגבשה אצלי תוך כדי עבודה. הספר מורכב משש מיתולוגיות, רובן מוכרות לציבור הרחב וזכו לכמה פרשנויות איוריות/ רישומיות/ קולנועיות. האתגר הגדול היה להביא משהו חדש, היבט אחר לסיפורים המוכרים.
בשלב הראשון קראתי את הסיפורים ועשיתי סקיצות ראשוניות לכל הספר. לאחר מכן התמקדתי בכל סיפור בנפרד, שלב הכולל בתוכו מחקר וויזואלי ואיסוף רפרנסים על אותה תרבות (סמלים, בגדים, מבנים וכדומה), סגנון דמויות ראשיות ורישום מדויק של הסצנות.
התחלתי מהסיפור של אודיסאוס והסוס הטרויאני ועליו עשיתי את מבחני הטכניקה והצבעוניות.

4 (2)
עשיתי כמה ניסיונות בטכניקות שונות עד שהגעתי לתוצאה שהרגשנו עובדת טוב:

סקיצה 1

סקיצה 1

סקיצה 2 - אקריליק ועיפרון

סקיצה 2 – אקריליק ועיפרון

איור סופי. חזרה לאיור ממוחשב בשילוב טקסטורות.

איור סופי. חזרה לאיור ממוחשב בשילוב טקסטורות.

חיפושים נוספים

חיפושים נוספים

הסיפור על הסוס הטרויאני זכה לאין סוף פרשנויות וציטוטים במגוון תחומי האמנות. בספר בכלל, ובאיור הזה בפרט, היה לי חשוב לא רק להאדיר את רגע השיא בעלילה, אלא להראות בנוסף צדדים אנושיים של אחרוני הניצבים. גם בתחבולה הכי גדולה בטח היו כמה תקלות בדרך…

9
הסיפור השני בספר, גם הוא מהמיתולוגיה היוונית, מתאר את המפגש של אודיסאוס וחייליו עם הקיקלופ, יצור פראי אחוז טירוף ומלא אנרגיות. אני חייב להודות שהחיפוש אחר הקיקלופ האולטימטיבי היה מהשלבים המהנים בעשיית הספר.

סקיצות לקיקלופ

סקיצות לקיקלופ

הקיקלופ הסופי

הקיקלופ הסופי

השראה: גויה, סטורן טורף אחד מבניו

השראה: גויה, סטורן טורף אחד מבניו

ממש בשלבים הראשונים של הספר, אני זוכר שהתלבטנו אני, שהם ויעל (עורכת הספר) לגבי סצנת נעיצת בול העץ בעינו של הקיקלופ.
הדעות היו חלוקות אם זה נכון להראות את רגע השיא האלים מאוד – הנעיצה עצמה, או לאייר משהו אחר, כמו למשל רגע לפני/אחרי.
לא היתה החלטה חד-משמעית אבל אני חשבתי שיהיה נכון לוותר על תיאור רגעים אלימים, גם אם הם רגעי השיא בסיפור.
האיור הבא מושפע מהסרט "300", המתאר את סיפורם של לוחמי ספרטה ומלכם, המלך לאונידס, בהדיפתם את צבא האימפריה הפרסית. באחת הסצנות הזכורות בסרט, בעיצומו של אחד הקרבות, ליאונדס פוצח במה שנראה כמו מחול המוות: עושה פירואטים, שולף חרבות, מקפץ ומנתר, מעלה ומוריד, מביס ומפיל את אויביו ארצה. הסצנה הזאת גרמה לי לחשוב שגם בדרך לנעיצה, קצת קולטורה לא תזיק:

המחול כהשראה

המחול כהשראה

רגע לפני הנעיצה

רגע לפני הנעיצה

הפרק השלישי מספר על תור ופטיש הרעם שלו, דמותו מוכרת מאוד מעולם הקומיקס וגיבורי העל. בדרך כלל הוא מופיע כצעיר בלונדיני שרירי וחטוב:

תור בגרסת הקומיקס והקולנוע

תור בגרסת הקומיקס והקולנוע

אני בחרתי לייצג אותו מבוגר יותר. כך, שמלת הכלה תשב בדיוק על מידותיו:

תור ואשתו

תור ואשתו

גיבור בשמלת כלה

גיבור בשמלת כלה

ההשראה: שמלת החתונה של המלכה ויקטוריה

ההשראה: שמלת החתונה של המלכה ויקטוריה

הפרק הרביעי עוסק במיתולוגיה היפנית והוא היה הקשה ביותר. יפן היא מעצמת עיצוב, אמנות ויופי ייחודי. הייתי משותק לחלוטין מהקושי לתמצת את היופי והאסטתיקה היפנית לכדי ארבעה איורים שהרצף ביניהם צריך לספר סיפור. הרגשתי שכל עצי הבונסאי, המקדשים, הגיישות והר פוג'י יחד יושבים על הכתפיים שלי, והתוצאה הייתה איורים שלא עובדים בשום צורה.

איך מציירים יפניות?

איך מציירים יפניות?

אחרי חשיבה נוספת וסינון האלמנטים החשובים באמת לסיפור, הפרק צויר מחדש במינימליסטיות יפנית אופיינית.

אמטרסו, אלת השמש

אמטרסו, אלת השמש

אחיה הסורר

אחיה הסורר

הסיפור החמישי עוסק באפריקה והעבודה עליו הייתה מהנה מאוד. חיכיתי בקוצר רוח לאייר את הפרק הססגוני ולהשתמש בחומרי גלם הנפלאים בדמות טקסטורות עשירות וצבעוניות נהדרת שהיבשת מביאה אתה. הבונוס הגדול הוא שלא הכרתי את הסיפור לפני כן ובאתי משוחרר לגמרי.

בקיצור, אפריקה! אין כמוך, אפריקה!

בקיצור, אפריקה! אין כמוך, אפריקה!

הסיפור מתאר את אחת מעלילות אננסי, שהוא כפי הנראה הדמות המפורסמת ביותר בפולקלור של מערב אפריקה והאיים הקריביים. חדי העין יבחינו באזכורים מ"עליקמא הקטן" ו"מיץ פטל".

אננסי ומשפחתו

אננסי ומשפחתו

23

אננסי בפעולה

הפרק השישי הוא המפורסם ביותר במחוזותינו – סיפור גנבת הבכורה של יעקב ועשו. גם כאן חיכה לי מוקש בבחינת סיפור מאוד מוכר שאויר ועובד לא מעט, והשאלה הגדולה איך בכל זאת מחדשים גם במקרה כזה.

"ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב"

"ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב"

סקיצות ליעקב ועשו

סקיצות ליעקב ועשו

בחרתי לאייר עוד רבדים באופיים וחייהם האישיים של עשו ויעקב, כאלו שלא מופיעים במפורש אבל רוח הדברים עולה מהטקסט.

יעקב איש תם יושב אוהלים

יעקב איש תם יושב אוהלים

ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה

ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה

 

הספר "שש תחבולות גדולות" כולל מספר סיפורים נפרדים – כיצד העבודה על סיפורים שונה מאיור נרטיב רציף? כיצד יוצרים קשר וויזואלי בין הסיפורים ובכל זאת מייחדים כל אחד מהם?

כל אחד מהסיפורים הוא עולם בפני עצמו ויכול למלא ספר נפרד. בפועל לכל מיתולוגיה יש סדר גודל של בערך שתי כפולות לטובת האיורים, שזה לא הרבה בהתחשב בהיקף הטקסט. במצב הנתון העדפנו לפצל את האיורים לווינייטות רבות והאתגר האיורי היה ליצור רצף נרטיבי של דימויים הלוקחים את הקורא למסע אל תוך עלילת הסיפור מתחילתו ועד סופו. הדבר רלוונטי לכל סיפור בנפרד ולחוויית הדפדוף בספר בכלל. כדי לחבר בין הסיפורים בחרתי פלטת צבעונית מאוד מצמצמת ובכל סיפור עשיתי שימוש שונה במינון הצבעים.

כיצד השפיעה על עבודתך העובדה שמדובר בסיפורים מיתולוגיים? האם הדבר חייב התייחסות סגנונית שונה מצדך?
מכיוון שמדובר בסיפורים מיתולוגיים הדבר מחייב מחקר מעמיק על האייקונים והדימויים שאני משתמש בהם. דוגמא טובה לכך קיימת בפרק של המיתולוגיה היפנית שבו ציירתי דרקון. מכיוון שהדרקון מופיע בעוד תרבויות (סינית, הודית וכו') הייתי חייב לעמוד על ההבדלים ביניהם כדי לא לצייר בטעות דרקון מלזי. כך גיליתי שלדרקון הסיני ארבעה טפרים בעוד שלדרקון היפני שלושה טפרים בלבד.

כריכת-הספר

איך התנהלה העבודה עם הסופרת, שהם סמיט, על הספר?

העבודה היתה מול העורכת יעל גובר. בסך הכול נהניתי מחופש איורי גדול והיה לי מקום להשפיע גם על עיצוב הספר. לאורך העבודה המשותפת היו דעות שונות ומגוונות אבל תמיד גילינו אוזן קשבת אחד לשנייה וזה עשה טוב לספר.

אלו מאיירים וספרים אתה אוהב מהתקופה האחרונה, מי משפיע עליך?

אני מאוד אוהב את האיורים החדשים של דוד פולונסקי ל"ברמלי", אני קורא אותו מדי פעם לפני השינה ונרדם עם חיוך. כמו שכבר הזכרתי אני מאוד מושפע מאיוריו של שמואל כץ, ובנוסף מאיורי המומינים המופלאים של טובה ינסן.

האם אתה מזהה סגנון דומה שמאפיין את המאיירים העכשוויים?

לא חושב שיש סגנון דומה, יש הרבה מאיירים טובים שיוצרים עושר וויזואלי וסגנוני.

האם אתה עובד על פרויקטים איוריים אחרים שברצונך לספר עליהם? ומהו פרויקט החלומות שלך?
כרגע אני עובד על איורים לסיפור הקצר "שמלות כלות" שגם אותו כתבה שהם סמיט ויצא ב- 2002 (הוצאת משכל). זה סיפור מרתק וקצבי על יחסים מורכבים בין אם ובתה כשברקע חתונה ממשמשת ובאה. האיורים יוצגו במסגרת שבוע האיור בגלריה בנימין, בתערוכה "חילופי דברים" מטעם המחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". פרויקט החלומות הוא לכתוב ולאייר ספר משלי.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת ג. ר. גיא:

    וואו.
    ואיזה כיף להכיר את מקורות ההשראה שלך

  2. מאת איתן:

    תודה גיא!

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.