1 איור

תמונת פרופיל – נעם וינר

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

נובמבר 1, 2016  

נעם וינר היא מאיירת ומעצבת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". לאחרונה ראה אור הספר "סיפורי בוקר" מאת לוין קיפניס (הוצאת "ספריית נח" ו"מודן"), אותו איירה. וינר היא המאיירת התשע-עשרה בפינת "תמונת פרופיל", שמטרה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומקוריים, שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. אנו מקווים כי פינה זו תהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ותאפשר הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים והמאיירות בארץ.

היי נעם, ספרי קצת על עצמך. כיצד קיבלת את עבודת האיור הראשונה שלך?

למדתי במסלול האיור של המחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל" ולאחר שסיימתי את לימודי ב 2013, עברתי חזרה לתל אביב מירושלים והתחלתי לעבוד בחברת Wix בתור מעצבת/מאיירת. תוך כדי גם התחלתי לאייר טור שבועי ב"ידיעות אחרונות" – עבודה שלא האריכה ימים לאחר ש"פוטרתי" על ידי הכותב כיוון שהוא טען שהאיורים שלי "אמנותיים" מידי עבורו. אבל עבודת האיור הראשונה שלי היתה עוד בזמן התואר: במשך כשנה איירתי פוסטרים לבר "התקליט" בירושלים, עד שנסעתי לחילופי סטודנטים בהמבורג.

ב-מ-ק-ר-ה גם כעת אני מתגוררת בהמבורג. אני חיה פה מזה שנתיים (הגרמנית שלי עדיין איומה) עם בן זוגי, ועובדת הן כמאיירת שכירה בחברת אינטרנט והן כמאיירת עצמאית. "סיפורי בוקר" הוא ספר הילדים הראשון שלי, ועד עכשיו איירתי הרבה לעיתונים בארץ וכן בארצות דוברות גרמנית וגם למוסדות תרבות. עשיתי הרבה ארט דירשן, עיצוב ואיור למסכים במסגרת עבודתי כשכירה.

האם גיבשת סגנון וטכניקה עמם את ניגשת לעבודה?

אני חושבת שתמיד היה לי איזה סגנון מובהק שפשוט לקחת לי זמן למצוא וללטש במהלך לימודיי, וגם אחריהם. כיום יש לי ארסנל של מספר טכניקות וגישות איוריות. כיוון שאני עובדת הרבה עם מגזינים ועיתונים, הייתי צריכה להתאים את עצמי למדיום. למשל: כשאני מאיירת לעיתון אני אעבוד רק במחשב, כיוון שפרטים קטנים נעלמים בדפוס והעבודה בפוטושופ היא לרוב מהירה יותר. אבל כאשר יש לי פרויקט עם הרבה זמן וחופש, אני אעבוד עם עיפרון.

אילו ספרים אהבת בילדותך, והאם היה ספר שהשפיע עלייך או זכור לך במיוחד?

"אגדה חדשה" של גיל הראבן שאייר איציק רנרט – התחברתי אליו ברמת הנרטיב האישי, כי הייתי מאוד "טום-בוי" בתור ילדה והתחברתי לגישה הפמיניסטית בספר.

4731

"אבא עושה בושות" שאייר יוסי אבולעפיה – בגלל הסצנה האיקונית שחקוקה בזיכרוני, בה האבא חותך את העוגה הפשוטה למראה, שמתוכה פורצת עוגת קצפות ושכבות שלא תבייש כל בן אצולה אוסטרו-הונגרי. כשעבדתי על "סיפורי בוקר" זה היה אחד הרפרנסים שלי כשניסיתי לייצר הרבה תנועה והפתעה (שימו לב לפריים האחרון של "מעשה ברם").

איור: יוסי אבולעפיה

איור: יוסי אבולעפיה

איור: נעם וינר

איור: נעם וינר

"דרך חגב" שכתב עוזי בן כנען ואיירה מיקי בן כנען: במהלך התואר וגם אחריו רבים טענו שאני לא יכולה להיות מאיירת לילדים, בגלל שאני מציירת מוזר ולא חמוד. אני פשוט לא הסכמתי. בתור ילדה הספר האהוב עלי היה "דרך חגב", שרק מבט על כריכתו מראה כמה הוא לא ספר ילדים טיפוסי (אני לא בטוחה אם זה באמת היה ספר ילדים, אבל בשבילי הוא היה כזה). דמויות החרקים היו חייזריות ואנושיות בד בבד, הטקסטים אפלים אך גם מלאי הומור וקלילות.

129878

ילדים הם יצורים סקרנים ופתוחים ודווקא הם מסוגלים לקבל וליהנות מתכנים פחות מקובלים. אני חושבת שהמבוגרים חוששים להנגיש להם תכנים שאינם "חמודים" ופשוטים. אני שמחה שההורים שלי לא חששו להפגיש אותי עם סוגים שונים של ספרות מאויירת.

בפרויקט הגמר שלך בבצלאל בחרת להעניק פרשנות לספר "יהושע הפרוע", גם הוא לא ספר ילדים בעל תכנים שמתקבלים היום בקרב הורים ומחנכים.

פרויקט הגמר שלי היה עיצוב של צעצועים למבוגרים שמבוססים על הדמויות בספר הילדים הגרמני ״יהושע הפרוע״ (Struwwelpeter). המטרה שלי היתה לזקק את הדמויות וסיפוריהן באוביקט אחד, בעצם לנסות להדגים שstorytelling זה משהו שקיים באובייקט בודד למשל, ולא רק בסיפור ליניארי עם טקסט.
הרגשתי חיבור לספר הזה, אולי בדומה למה שאהבתי ב״דרך חגב״, כי מצאתי הומור בדימויים הגרוסטקיים שבספר. אני חושבת שלהורים יותר קשה עם תכנים כאלה, כי ילדים הם פתוחים לכל כך הרבה גישות ותכנים ויש להם גמישות מחשבתית למצוא חן וקסם גם בדברים הפחות מתקתקים ופשוטים.
9341390287_8a021b4f5a_b
9344176212_cf0cf18464_b


שתפי אותנו בתהליך העבודה על הספר "סיפורי בוקר".

לפני העבודה על הסיפורים, החלטתי על גישה איורית (באיזה עולם חזותי מתרחשים הסיפורים, טכניקה וכו׳) וכן מקצב של חלוקה לפריימים. כל סיפור התחיל ביצירה של סטורי בורד: חלוקה של הטקסט בין הפריימים והחלטה איזה טקסט יהיה בבועות הדיבור. כמו שרואים, האיורים בסטוריבורד הם מאוד בסיסיים ומלווים בטקסט תיאורי בשביל להמחיש מה אני רוצה שייראו בפריים ושיעזור לי להתמקד במה שחשוב לי להראות באותו הפריים. לאחר מכן, עיצבתי את הדמויות המרכזיות בסיפור תוך כדי יצירת סקיצות מפורטות יותר של כל פריים. השלב הבא היה עבודה עם שולחן אור ועיפרון מעל הסקיצות ליצירת האיורים הסופיים שעוברים לצביעה במחשב. לרוב ציירתי חתיכות נפרדות מהאיור, למקרה של טעויות ומריחות, ואז הרכבתי מחדש במחשב.

 

01

02

03

04

הצביעה, ההצללות והטיפוגרפיה כבר נעשו בפוטושופ. הרבה מהסגנון בספר נגזר משער הסיפור "מעשה ברם". הסביבה מבוססת על שיכון ותיקים ברמת גן, כפי שנשקף מגבעת נפוליאון (התיכון שלי נמצא בשכונה הזאת). על צביעת השער ביססתי את שאר הצביעה בספר: הפלטה הצבעונית של הסיפור "מעשה ברם" נגזרה מהשער של הסיפור, ובשאר הספר החלטתי על צבעים משותפים בין כל הסיפורים, כדי שגם עם הבידול, ירגישו שיש קשר חזותי בין הסיפורים (הקשר הסיפורי הוא שכולם מתרחשים בישראל בימינו). רק לאיור הסביבות השתמשתי ברפרנסים צילומיים. עיצוב הדמויות נעשה לגמרי מהראש.

צירפתי גם חלק מהניסיונות הרבים של איור כריכת הספר, שהיה שלב לא פשוט: אחרי שמאיירים ספר בגישה של קומיקס, קשה מאוד לעשות סוויץ׳ ולעבוד בגישה של איור אדיטוריאלי או איור פוסטר, ביצירת דימוי אחד שמאגד את כל מהות הספר. בסוף הצלחתי :)

covers

הספר כולל שלושה סיפורים משעשעים וקצביים. האם בחרת להתייחס לכל סיפור כמעין ספר נפרד, או שניסית לייצר קווי דמיון בין שלושת הסיפורים מבחינה איורית?

בהחלט ניסיתי לייצר לכל סיפור עולם שלם, מאוד מאופיין, עם דמויות מורכבות. המשותף לכל הסיפורים הם שהם מתרחשים בישראל של ימינו, אך גם נגישים לדורות שונים. העולם של "מעשה ברם" מבוסס על האזור בו גדלתי ברמת גן (מלבד הרכבת והמפעל) ו"מעשה בשלושה עצלים" מתקיים במושב כלשהו. ה"מאחרת" מתקיים ברובו בתוך הבית. הטכניקה והפורמט של הקומיקס הם זהים בין כל הסיפורים, וניסיתי שלהשאיר מספר צבעים משותפים לכל הסיפורים, אבל להשאיר תחושה של צבעוניות שונה בין הסיפורים, כיוון שבחירות הצבע שלי היו פחות גרפיות לכל סיפור יש פלטת צבע מאוד רחבה עם חוקים מאוד גמישים, הכל בשירות הסיפור.

lazy_storyboars01

עבודת האיור שלך "משחקת" עם הפורמט הקלאסי של קומיקס, כאשר בכל סיפור את מציגה אפשרות אחרת לביטוי קומיקסי-איורי. אנא ספרי על הבחירות שעשית בהקשר הזה.

הטקסט הגולמי מורכב מהטקסט הנרטיבי וגם דיבור ישיר של הדמויות. היה צריך להחליט כיצד מתמודדים עם שני סוגי הטקסטים הללו, ולאחר שהחלטנו להשתמש בבועות דיבור, היה עלי לוודא שהקריאה של כל הטקסטים תזרום בקלות בסדר הקריאה הנכון. מעבר לזה, זו היתה הפעם הראשונה שאיירתי לילדים, אבל עדיין מאוד לא רציתי שיצא ספר סכריני וחמדמד יתר על המידה. כשהבנתי שיש לי המון מקום להוסיף פרטים משלי, "העשרתי" כל סצנה עם פרטים נוספים שלא מצוינים בטקסט, והלכתי עד הסוף עם הסגנון האיורי שלי, שהוא מאוד עמוס וגם ספציפי מבחינת הדמויות והסביבה.

17888-e1474393650771

עם אלו אתגרים התמודדת במהלך איור הספר?

האתגר המרכזי בספר היה להנגיש עם טקסט שנכתב לפני שנים רבות לקורא של ימינו. בעזרתם של רותו וירמי הבנתי שהטקסט הוא מאוד כללי ולא יורד לפרטים, מה שנותן לי אפשרויות רבות לספר את הסיפור וליצור דמויות ועולם לפי פרשנותי האישית. היתה גם עבודה בכל סיפור של עיצוב דמויות וסביבה. למשל ב"מעשה ברם" ישנן כמעט עשרים דמויות והסיפור רב התרחשויות שנודדות בין סביבות שונות. כך שכל סיפור היווה "מיני-ספר", בו הייתי צריכה לברוא עולם חזותי (עיצוב דמויות, עיצוב סביבה, פלטה צבעונית – שכל סיפור יעמוד בפני עצמו אבל שהסיפורים עדיין יראו ששייכים לאותו ספר).

a

b

האם את עובדת על פרויקטים איוריים אחרים שברצונך לספר עליהם?

אני עובדת בחברת אינטרנט בתפקיד של מעצבת מותג ומאיירת, ועובדת על מספר פרויקטים במקביל. מה שמיוחד בתפקיד הוא המון חופש ומנדט להרחיב את גבולות הז'אנר של איור לweb ולממשקים. מבטיחה לשתף בקרוב, אז נא לעקוב אחרי בפייסבוק!

מהו פרויקט החלומות שלך?

אין לי תכנית קונקרטית בראש, אבל אני יודעת שאני חייבת לעבוד שוב בתלת ממד. אולי כל האיורים הנפחיים שלי הם סקיצות למודלים שאני צריכה ליצור במציאות.

אולי אני פשוט צריכה לעצב צעצועים. עד היום, כשאני בחדר משחקים אני יכולה פשוט לשבת ולשחק עם הכל, ברצינות. אם לא הייתי בלגניסטית וזה לא היה מפדח אותי, הייתי אוספת המון צעצועים בבית.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מאת נער לי נגן:

    כל כך, אבל כל כך נפלאה!!!!

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.