1 כללי

תמונת פרופיל – ענת פרי-טל

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

יוני 18, 2017  

ענת פרי-טל היא מאיירת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצ"ו, ולאחרונה ראה אור הספר הראשון שאיירה, "חברות טובות" מאת אברם קנטור (הוצאת "ספרית פועלים"). פרי-טל היא המאיירת העשרים ואחת בפינת "תמונת פרופיל", שמטרתה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומקוריים שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. אנו מקווים כי פינה זו תהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ותאפשר הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים והמאיירות בארץ.

31-6323_B(2)

היי ענת, ספרי קצת על עצמך. כיצד קיבלת את עבודת האיור הראשונה שלך?

אני ענת פרי-טל, מאיירת ומעצבת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצ"ו, חיפה לשנת 2016. מתגוררת בקיבוץ מעלה החמישה. כיום, אני עובדת כמאיירת ומעצבת שכירה במשרד בתל אביב, וגם עובדת כמאיירת עצמאית.

את עבודת האיור הגדולה והראשונה שלי קיבלתי בזכות פרויקט הגמר שלי, עוד בשלב התערוכה. נרי אלומה, עורכת ספרים, שנתקלה בפרויקט שלי בעת שביקרה בתערוכה, פנתה אלי עם הטקסט של אברם קנטור. לא קשה לדמיין את ההתלהבות העצומה והקולות המוזרים שמשמיעה בוגרת שזה עתה סיימה את לימודיה ומקבלת הזדמנות כזו…

האם גיבשת סגנון וטכניקה עמם את ניגשת לעבודה?

בזמן הלימודים, הייתי עסוקה מאוד בחיפושים אחר סגנון. נלחמתי בעיקר בעצמי, וניסיתי לפשט יותר את הקו ולהמעיט בפרטים. הזמן, הניסיון וההכוונה הפילו המון אסימונים: הבנתי שסגנון זה משהו שמגיע אתך, שאי אפשר להילחם בו וגם אין סיבה להילחם בו. הוא רק מתחדד יותר בכל פעם. מה שכן משתנה ומעשיר אותו מפעם לפעם, היא הטכניקה. אני אוהבת לנסות דברים חדשים ולאתגר את עצמי. אני תמיד עובדת במחשב והטכניקות בו הן אינסופיות.

אילו ספרים אהבת בילדותך, והאם היה ספר שהשפיע עלייך או זכור לך במיוחד?

אנצל את הבמה הזו לווידוי מסעיר (מוזיקה דרמתית ומותחת): למדתי לקורא בגיל מאוחר, אחרי כולם. לכן שנאתי לקרוא! ספרים שהצליחו בכל זאת להתגנב תחת עיניי היו כמובן אלה שסיפרו סיפור גם דרך האיורים ולהצחיק אותי. הזכור לי מכול הוא "הכינה נחמה" של מאיר שלו עם איוריו המשעשעים של יוסי אבולעפיה. יוסי אבולעפיה תמיד מכניס הומור ומי שיודע להסתכל באיורים ולא רק לקרוא את הטקסט, זוכה בהמון בונוסים.

Anat_03_A

בחלוף השנים, למדתי לקרוא. ויום אחד, בעודי תלמידת תיכון, קיבלתי הצעה ממזכירות הקיבוץ לעבוד כעוזרת למאייר שפתח לעצמו סטודיו. וכך דרכי נפגשה ביוסי אבולעפיה בכבודו ובעצמו כשפתח סטודיו אצלנו בקיבוץ. "אין כמוני! הגעתי אל הפוני."

Anat_03_B

וכמו שאהבתי לגלות בדיחות וסיפורים בתוך איורי הספרים, כך גם אני מאוד נהנית להכניס סיפורים קטנים משלי לתוך הסיפור הכתוב – בטוח מישהו ייהנה מזה.

ספרי על תהליך העבודה על הספר "חברות טובות".

הדבר הראשון הוא ה"סטורי-בורד" שאותו אני עושה לעצמי כשרבוט מוקטן של כל כפולה בספר. אני ממציאה סיפורים קטנים, כאלה שאינם מופיעים בטקסט, שיכולים ללוות אותו (למשל, הכנסת דמות של כלב והמצאת סיפור קטן סביב בניית המלונה שלו על-ידי הסבא – הדבר מרמז לנו מעט על דמותו ואופיו של הסבא).

Anat_04_A

Anat_04_B

Anat_04_C

הסטורי-בורד עושה לי סדר בראש, בסיפור (המאויר) שלי, בדמויות הכתובות בטקסט, בדמויות שאינן כתובות בטקסט, ובעיקר בקומפוזיציה. זהו שלב קריטי מבחינתי והכול צריך לעבוד פיקס כדי להמשיך לשלב הבא.

השלב הבא הוא סגנון דמויות הסיפור ו"תרגילי כושר" – לאחר שבחרתי כיצד יראו הדמויות, אני מתחילה לשחק אתן ולבצע בהן תרגילים. זה "כושר" משתי סיבות: האחת, זה עוזר לי לבדוק איך הדמות נראית מכל כיוון ( Model ,)Sheet עם הבעות, תנוחות ומצבים שונים. והשנייה, בשבילי, אני מאמנת את עצמי בדמות. ככל שעושים יותר, הרי זה משובח!

Anat_04_D

Anat_04_E

Anat_04_F

Anat_04_G

אחרי שהסטורי-בורד והדמויות עובדות לי, הכול מתחבר ביחד לסקיצה ברורה ומפורטת.

Anat_04_H

לאחר אישור הסקיצה מתחילה מסכת אתגרים נגד עצמי של החלטה-אי החלטה: החלטה על הצבעוניות והטכניקה. שהחיינו! יש לרשותי את כל הכלים והחוקים שהגדרתי לעצמי: פלטת צבעים, מברשות, אופי הקווים, אופי משטחי הצבע, טקסטורות וכו' (איור דיגיטלי במחשב) אפשר להיכנס ל"מצב המכונה" ולסיים את הספר!

Anat_04_I

Anat_04_J

Anat_04_K

מראה הדמויות מוזכר בטקסט, אבל כיצד אפיינת ועיצבת אותן מבחינה וויזואלית – מה הנחה אותך בבחירת הגיבורות של הספר, המבוססת על שונות זו מזו?

גפן ומיקה הן נכדותיו של אברם בחיים האמתיים. קיבלתי תמונות של השתיים והחלטתי שיהיה נחמד אם הן יקבלו מעט מאפיינים חזותיים מהחיים האמתיים (למשל, משקפיים למיקה). מיקה היא הססנית יותר, לעומת זאת, גפן, תזזיתית ושובבה, ותנועות הגוף יכולות לספר על אופיין. על מנת להעצים את השוני בין השתיים נעזרתי בדמותו של כלב. הדמות מבוססת על עמוס, הכלב הפרטי שלי.

Anat_05_A

הכלב בסיפור תמיד מעצים תכונת אופי של אחת מהשתיים, ולפעמים את של שתיהן.

Anat_05_B

שתפי אותנו בתהליך העבודה עם המעצבת מיכל מגן, איזה תפקיד שיחק העיצוב בעבודה הוויזואלית?

אני מאחלת לכל מאייר מתחיל שתהיה לו מיכל מגן ברקע. העבודה עם מיכל הייתה פרקטית ומלמדת. קיבלתי ממנה מספר גרידים אפשריים לסיפור, בחרתי בגריד בו הטקסט נמצא במרכז העמוד. אני אוהבת להשאיר מקום מכובד לטקסט והשתדלתי להימנע מלמלא את כל הנייר; בעצם הרקע של הנייר נכנס לאיור.

כל הסקיצות נשלחו תחילה למיכל והיא נתנה את הערותיה, וכך עבדנו גם בשלב הצביעה – קודם עיניה המקצועיות של מיכל פוגשות באיורים ורק לאחר שיח אתה, הם עוברים לעיניים הבאות. הביקורת שלה היתה סופר-חשובה מבחינתי, לכל דבר היא נתנה הסבר, ועל הדרך גם צחקנו.

על הכותרת לכריכה, למשל, עבדנו יחד, היה לה חשוב שזה יישאר בכתב ידי. למדתי ממנה המון!

Anat_06_A

Anat_06_B

עם אלו אתגרים התמודדת במהלך איור הספר?

האתגר הכי גדול היה להצליח לעמוד בלוח הזמנים, בעיקר תחת ביקורת עצמית קשה.

אלו מאיירים וספרים את אוהבת מהתקופה האחרונה, מי משפיע עלייך?

Owen Davey, מאייר אנגלי, עובד בעיקר בטכניקת האיור הדיגיטלי. אני אישית מאוד אוהבת את האופי הדיגיטלי, והוא אחד כזה שיודע לנצל ולהפגין את יכולות המחשב. אני נמשכת מאוד לדיוק ולגאומטריה.

Anat_07_A

Wolf Erlbruch, מאייר וסופר גרמני, עובד במספר טכניקות, קולאז'ים, עפרונות, מגזרות נייר, ועוד. סגנון הדמויות שלו מעורר השראה. הוא גאון!

Anat_07_B

אני חייבת להודות שגם כאן אצלנו יש כמה וכמה אלילי איור: עפרה עמית היא עילוי מבחינתי. היא הנחתה אותי בפרויקט הגמר שלי. הספר האחרון שאיירה, "ככה-ככה, זוזי שמש" של דפנה בן-צבי הוא יצירת מופת.

ככה-ככה-זוזי-שמש_7GJ

שחר קובר – אני נהנית מאוד לראות איך הוא יודע להפתיע בכל פעם מחדש. הוא לימד אותי המון במהלך הלימודים. ובאופן אישי, הוא הגורו שלי גם לאחר הלימודים.

18-19

האם את עובדת על פרויקטים איוריים אחרים שברצונך לספר עליהם?

כרגע אני עובדת על ספר ילדים נוסף, בשלב די מתקדם יש לומר. הספר שופע דמויות, ומאתגר מאוד.

מהו פרויקט החלומות שלך?

במהלך הלימודים קיבלנו תרגיל גדול בקורס איור. היה עלינו לבחור חיה מתוך רשימה גדולה ומפוארת. אני היחידה שבחרה בחמור. זו חיה מדהימה שלא מעריכים אותה מספיק! החמור ליווה אותי סמסטר שלם, וכך יצא שאני יודעת לאייר חמורים בעיניים עצומות. מאז, החמור הפך לחלק בלתי נפרד ממני (על ההזמנה לחתונה שלי היו זוג חמורים… וגם יש לי אחד על היד!).

Anat_10_A

הלוואי ויגיע יום ואקבל פרויקט שחמור יהיה במרכזו; זאת תהיה חגיגה בשבילי (אולי כשהמשיח יגיע…) בינתיים אני דואגת להכניס אותו לפרויקטים שאני מקבלת מדי פעם. אפשר למצוא אותו גם בספר "חברות טובות".

Anat_10_B

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מאת דפנה חיימוביץ':

    מאוד אהבתי. איורים נפלאים. (ד.א יוסי אבולעפיה היה ידידנו ושכננו כשגרנו בהר אדר)

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.