12 ספרות

ילד ישראלי / טלי כוכבי

תפיסות ילדוּת וייצוגיה בספרות ילדים ישראלית עכשווית

נובמבר 29, 2012  

מאחורי כל יצירה שעוסקת בילדים ומיועדת לילדים מסתתרות מחשבות על מה זה ילד או ילדה, מה מאפיין ילדים ואיזה תכונות או אלמנטים משמעותיים בחייהם. ספרי הילדים משקפים את תפיסות הילדות של היוצרים ובכך הם אומרים משהו על מה זה אומר להיות ילד בישראל של היום, וגם, במידה מסוימת מעצבים את תפיסות הילדות של הילדים שקוראים את הספרים או מאזינים להם ושל המבוגרים שמקריאים אותם.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

12 תגובות:

  1. […] שירי ילדים מהמאה העשרים, רגילה לשירים נאיביים שנכתבו לילדים במובן הכי מודרני של המילה. שירים חינוכיים, מתוקים ונטולי תסביכים (חוץ מלילה לילה […]

  2. שועי הגיב:

    טלי יקרה,
    הרצאה יפה וקולחת, לא קראתי את הספרים האמורים (גם לא לבני הקט), ועם זאת, שמתי לב לכך שגיבורי הספרים לא זאת בלבד שהם מתאימים מאוד למכנה משותף ישראלי גדול הניבט בכל ערב מעם פרסומות הטלוויזיה, אשר גיבוריהם גם-כן על פי רוב בעלי חזות בהירה משהו, ומאפיינים של מעמד בינוני גבוה היכול לאפשר לעצמו לרכוש ולרכוש.
    דבר אחר, מדיי פעם אני מתהרהר על החינוך לאינדיבידואליזם ולסינגולאריות של כל אדם. זה בודאי עדיף על חינוך לפיו על האדם לאמץ דפוסים המונחים לו על ידי המדינה/החברה/המשפחה/המפלגה, ובכל זאת, לעתים אני חושב כי אינדיבידואליות וייחודיות הן פירות של מאמץ עצמאי, של לימוד ארוך, התבוננות, ולא פעם גם בדידות, כאב וכן המילה ההיא שלא אומרים (כמו וולדמורט): סבל.
    דומה כאילו ספרי הילדים העכשוויים שהבאת מוחקים לחלוטין את המימד המתבקש הזה באישיותם של הילדים, ודומה כאילו הילדים פשוט בקעו לאוויר העולם נטולי קשיים, דעתנים, מקוריים, מבריקים, שנונים ומלאי המצאות.
    אולי זהו החלום ההורי המושת על הילדים; אולי זה הנוסטלגיה אל ארץ הילדות שמפעמת (אולי יותר מדיי) בכתביהם של מבוגרים הכותבים לילדים, ובכל זאת אני חושש כי כפי שהדברים הוצגו למעלה, אין באף אחד מן הספרים הנדונים, התבוננות על תבונתו וכושר המצאתו של גיבורם, כפרי של תהליך ארוך, הכרוך לעתים גם בתחושות בלתי נעימות, או בחוויות יסוד שיסודן אינו רקום בפז ותכלת.

  3. […] מאמר מומלץ להפליא בנושא תפישׂת הילדוּת בספרות ילדים ישראלית עכשווית מאת חברתי היקרה טלי כוכבי. […]

  4. טלי הגיב:

    הלינק הזה של גולה מרצון מוביל לפוסט מרתק, גם אם כזה שאין לו שום קשר למאמר הנוכחי שלי…(אבל הוא באמת מרתק- תודה!)

    שועי יקירי, כמה טוב לפגוש אותך פה (-:

    אני חושבת שבנך הקט יכול להנות מאוד מ"על הגשר הקט" וכשיגדל מעט יותר גם מעוד כמה ספרים ברשימה הזאת.

    אני נאלצת להסכים איתך לגבי המראה הישראלי הלבן והשבע שמאפיין לא רק את ספרי הילדים אלא, כמו שכתבת, גם את העולם הבדיוני של הפרסומות שמקיפות אותנו.

    אני מסכימה גם לגבי האינדיבידואליזם אבל לילדים שסקרתי כאן דוקא יש לא מעט מצוקות. הם בודדים, הם חוששים, הם נבוכים, הם נעלבים, נכון שמתוך המצוקות האלה נובטים נצחונות, אבל בהחלט יש שם קשיים ואפילו סבל. לא סבל מהסוג שעליו קוראים בעיתונים, אבל כן סבל.

    ולגבי התהליך הארוך- מבחינת החיים מובן שאתה צודק, אבל בסיפור ילדים שאורכו מוגבל יש חשיבות לתהליך אבל קיומו של תהליך ארוך-דמוי חיים- נראה לי כמעט בלתי אפשרי.
    ותודות! (-:

  5. רחל הגיב:

    הרשימה של טלי הובילה אותי לחשוב שבעצם הספרים האלו, יותר משהם מעידים על הילדים של תקופתנו, הם מעידים על כותבי ספרי הילדים של תקופתנו, וגם – על בעלי התפקידים בהוצאות לאור שבחרו בטקסטים הללו והביאו אותם לדפוס… עד כמה יכול כותב להיכנס באמת לנפשו של ילד – הבעיה הזו תמיד מדוברת ונכתבת ולטעמי אין לה פתרון. הפתרון של הכותבים הוא לחזור ולהיזכר בילדות של עצמם, וגם לשאוב מהתבוננות בילדים ובנכדים שלהם. בכל מקרה זה אינו הדבר האמיתי אלא רק קרוב אליו. אולי מהסיבה הזו אין כמעט אזכור למכשירים טכנולוגיים שנוכחים מאד בילדות של היום אבל לא היו קיימים בילדות שלנו (של המבוגרים ושל הכותבים). נדמה לי שכל כותב כותב את עצמו, והמצב אינו שונה גם בספרים לילדים.

  6. רותו הגיב:

    מאמר (והרצאה) מענין. היוצרת אוהבת לחשוב שהיא כותבת מתוך נהמת ליבה האינדיבידואליסטית, ומגלה שהיא בעצם "ברוח התקופה".
    אני מסכימה, חלקית לפחות, עם הניתוח. הילדות של היום שונה מהילדות שהיתה לנו, הילד הרבה יותר במרכז והתוצאה: לילדים היום (בהכללה)ביטחון עצמי עצום מצד אחד, ומצד שני-ההורים יושבים לילדים על הוריד הרבה יותר ממה שאני זוכרת מהילדות שלי.
    גם הבדידות שהילדים נמצאים בו בסיפורים, משקפת את המציאות. בהעדר חוץ בטוח (מכוניות, פדופילים ואובר פרוטקטיבנס של ההורים), אין כבר חבורות רחוב, במובן הילדותי של המילה. כל ילד בבית שלו, מחכה להורים שחזרו מהעבודה.
    בקשר להעדר הטכנולוגיה-הסיבה לדעתי שונה-סיפורים מענינים אם הגיבור הוא אקטיבי, חייבת להיות פעולה כדי ליצר דרמה. הטכנולוגיה ברוב המקרים מייצרת ילד פאסיבי ולא מענין לכתוב על זה וגם לא לצייר את זה.

  7. דפנה הגיב:

    ההרצאה והרשימה שנכתבה בעקבותיה מעניינות ומעוררות מחשבה. ראויה לציון העובדה המעודדת, ששניים מהספרים הנזכרים נכתבו ע"י כותבים שזה ספרם הראשון והוצאת 'מטר', הקטנה יחסית, האמינה, העזה ואיפשרה להם לצאת לאור. שני הספרים אכן משובחים לטעמי.

  8. דינה הגיב:

    תודה על הרשימה המרתקת. לצערי, החמצתי את הכנס ואת הרצאתה של טלי, אך הגיעו אלי הדים. ההרצאה הוזכרה ע"י אנשים אחדים כמעניינת במיוחד. אמנם כך.

  9. […] נינה, גיבורת הסיפור, עיצבה מודן על פי בת של חברים, ילדה שהיא […]

  10. […] נינה, גיבורת הסיפור, עיצבה מודן על פי בת של חברים, ילדה שהיא […]

  11. […] כבר דובר על היעדר ייצוג הולם בספרות הילדים הישראלית לדמויות שאינן לבנות. האחים […]

  12. […] כבר מדברים על המציאות ועל ייצוגה בספרות הילדים העברית, חידוש נוסף של הסיפור הוא התרחשותו בלוקיישן הבלתי […]

כתיבת תגובה