11 ספרות

תשומת לב עדינה למלים / לי עברון-ועקנין

רשימת ביקורת על ספרו של וינס וואטר, "מחלק העיתונים"

מרץ 9, 2016  

נושא הגזענות והאפליה נגד שחורים עובר בספר כחוט השני. בביתו של המספר חיה משרתת שחורה שהיא אולי האדם הקרוב לו מכול. הוא שואל אותה מדוע אסור לה לשבת בספסל הקדמי של האוטובוס, ומדוע אינה נלחמת באי-הצדק, אבל אין תחושה שהסופר מנסה לחנך או ללמד את הקורא

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

11 תגובות:

  1. ינשופופר הגיב:

    הפנקס פתוח והיד (הנפלאה) רושמת 🙂 תודה!

  2. יסמין הגיב:

    תודה על רשימה נהדרת!

  3. דפנה חיימוביץ' הגיב:

    תודה על רשימת הביקורת אשר אודות לה התוודעתי לספר וארצה לקרוא אותו. התרשמתי שהספר עוסק בנושאים רגישים וחשובים. מעניין ונוגע לקרוא איך הקושי של הנער להגות מילים (מחשבות, רעיונות, משאלות…) בדיבור, יצר את הצורך ואת ההצלחה להביע אותן בכתיבה (באמנות). ובכלל- איך מגבלה אישית יכולה לפרוץ דרך לכוונים שונים.

  4. דפנה חיימוביץ' הגיב:

    הודות לרשימה, למדתי אודות הספר הזה.

  5. לי הגיב:

    ינשופופר – תודה על התגובה הנפלאה…!
    יסמין – תודה!
    דפנה – תודה, והקשר בין מגבלה לפריצת דרך הוא באמת נושא מרתק. משום מה נתקלתי לאחרונה כמה פעמים דווקא בנושא הספציפי הזה – גמגום. גם באוטוביוגרפיה של הזמרת הנערצה עלי קרלי סיימון שהשתמשה במוזיקה כדי לעקוף את המגבלה…

  6. יחיעם פדן הגיב:

    לי, תודה על המאמר המעמיק שהוא רב צדדי. הסכמתי עם רוב מה שכתבת – לא רק עם המחמאות…

  7. לי הגיב:

    יחיעם, תודה רבה על דבריך המחזקים!

  8. עטרה אופק הגיב:

    לי, האמנם לא הבנת מה היו 4 המלים שרשם מר ספירו על הדולר במקור? זה די ברור: Scholar, אח"כ Servant, אחריו Seller (כנראה) ו-Seeker (או searcher). ברור גם ש-S היא האות החביבה עליו במקור, ומאחר שהמתרגם בחר (בצדק) באות מ' לפתוח את 4 המלים הללו, ו-מ' גם היא חביבה על הגיבור (כמו בשם "מאם"), אני תוהה מדוע לא החליף גם את ה-"ס-ס-ס-" שהגיבור הוגה לפני מלים שהוא מתקשה בהן ב-"מ-מ-מ-", שעובר הרבה יותר טוב וגם מתחבר בטבעיות למלים המתורגמות (את הדימוי של הילד ל"נחש" אפשר להחליף כמובן במשהו אחר)

  9. לי הגיב:

    רעיון מעניין, עטרה (ה-מ')! והמילים האלה, יש מאחוריהן משהו? אני מניחה שאם הייתי מרגישה שהן קשורות באופן מהותי לתהליך שעובר על הילד, הייתי מרגישה יותר סיפוק 🙂

  10. עטרה אופק הגיב:

    אני מניחה שהתשובה לשאלה מה מסתתר מאחורי ארבע המלים נתונה לפרשנות אישית של כל קורא. אני רואה בהן שלבים או תהליכים בהתבגרותו של אדם (לאו דווקא בזה אחר זה, בהחלט גם במקביל) – לומד, משרת, מוכר (את מה שצבר/למד/יצר) ומחפש (משמעות, ערך, שיפור, דיוק, כל אחד וחיפושיו). בקריאה שלי לא הבחנתי בדברים "מיותרים" כי היתה לי תחושה שהוא מעביר סיפור שלם, שלא הכל בו חייב להיקשר ולהיסגר במעגלים כמו בסרט אמריקאי, עם דברים שהיה לו חשוב לספר, גם אם חלקם קצת בדויים. כתבתי עליו אתמול ל"מרמלדה" ורק אחר כך קראתי מה שכתבת (לא רציתי לקרוא לפני שאכתוב). שמחתי לראות שגם את התייחסת לתרגום העגה של מאם. בעיניי ממש חבל שעורכות התרגום לא הבחינו באי-ההיגיון של תרגום העגה – מאם בהחלט משתמשת בה' הידיעה ברבים מדיבוריה, אבל יש משפטים שפתאום היא "שוכחת" ליידע מלים. היא בהחלט מכירה את שם הפועל (לעשות, ללכת), ומרבה להשתמש בו – אבל פתאום "שוכחת" ומשתמשת בפועל בהווה (עושים, הולכים), וגם ההפך קורה, כמובן. גם לעילגות יש היגיון משלה, אבל פה העילגות חסרת היגיון ועקביות והופכת את מאם למפגרת, סליחה, ללא-אינטליגנטית. נכון שקשה לתרגם עילגות לעברית, אבל אפשר, והכי חשוב שזה יישמע טבעי, מה שלא קורה אצל מאם בעברית כלל. אבל זה הפגם היחיד בתרגום, שהוא באמת מצוין.

  11. לי הגיב:

    תודה, עטרה, איזה כיף שחזרת להעשיר את הדיון כאן בקריאה המעמיקה שלך. 🙂

כתיבת תגובה