1 ספרות

הברווזון כבר אינו מכוער / יחיעם פדן

מסע של טבע, צלילים והומור בספר "החצוצרה של לואי" מאת א"ב וייט

אוקטובר 7, 2013  

הטבע הוא בלי ספק הסיבה הראשונה להתאהב בספר,שרווחים בו תיאורים מעין זה: “שלג כיסה את המים הקפואים כל החורף, והאגם נח שלו ודומם תחת שמיכתו הלבנה… אך יום אחד התחולל שינוי… אוויר חמים, רך וענוג, נשב בין העצים… כל היצורים שחיו באגם וביער שמחו לחוש בחמימות. הם שמעו וחשו את נשימת האביב… ואילו ישבתם על גדת האגם… הייתם שומעים קול מרעיד את האוויר גבוה מעליכם – צליל שנשמע כתרועת חצוצרות, ‘קו-הו, קו-הו!’ …גבוה מעל לראשיכם [הייתם רואים] שני עופות לבנים עצומים.” מי שרואה אותם הוא סֵם, נער היודע להתבונן, אבל אסור שההופעה החיצונית של הברבורים תטעה אתכם: היא נחשבת היום לא פחות מכפי שהייתה בזמן שבו חיבר הנס כריסטיאן אנדרסן את “הברווזון המכוער” –הדגם שממנו שאב אי בי וייט את השראתו –ואולי דווקא משום כך טורח המחבר להדגיש עוד בעיצומו של תיאור הטבע הנפלא הפותח את הספר כי המראה החיצוני אינו חשוב כלל.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. אלכס הגיב:

    את הספר לא קראתי. מהמאמר נהניתי גם נהניתי

כתיבת תגובה