המהדורה המקוצרת / טלי כוכבי

3 תגובות:

1. נטע הגיב:

   28 במאי 2014 בשעה 10:22

   קראתי את שלושת הספרים, ושלושתם גרועים בעיני… אבל בעיקר הראשון. האם מותר למישהו להגיד לילד מהן המלים היפות ביותר בעברית, בלי להוסיף את המלה החשובה “בעיני”, או “לטעמי”, או לפחות “כרגע”??? הרי עכשיו נדמה לי שהמלה “להתמוגג” היא הכי יפה, ומחר אחליט שהמלה “טללים” יפה יותר. ויש בספר הזה עוד המון בעיות אחרות, ובעיקר היומרה.

2. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   29 במאי 2014 בשעה 7:14

   ספרו של רוזנטל מזכיר לי את שירה של משוררת נפלאה, שנפטרה בגיל צעיר- מירה מינצר יערי. בשיר ‘מילים’, מתוך ספרה ‘מתחיל בקצה ונגמר בסוף’ (כתר 1982) היא כותבת:
   “יש מילים חכמות.
   אבל יש אחרות
   מאוד לא.
   למשל ‘ללמוד’
   זו מילה חכמה,
   מלאת מחשבות בדברים חדשים
   שנעים למצוא אותם ולגלות…
   ‘לרחם’
   זו מילה קרובה,
   היא כמו מגן ומשגיחה
   לפתוח דלתות בשעות נכונות
   ולנעול שערים בפני קנאה ושקרים…
   ו’תינוק’ זו מילה אמיתית.
   והמילה ‘רוח’-מלאה רעיונות…
   ומילים לא חכמות הן:
   ‘להפסיק’, ‘סוף’-ודומות להן.
   ובין מילים עצובות מוצאים:
   ‘כאב’, ‘מחלה’, ‘איבוד’.
   וזו הסיבה שהכי בקלות
   אני זוכר את שמי כתוב במילה
   עם כל מה שיש בה ומהתחלה,
   כי זה-אני”.

   ותודה על הרשימה שהביאה אותי להיזכר…

3. קרן הגיב:

   29 במאי 2014 בשעה 10:10

   אהבתי מאוד את הביקורת על אמיליה.
   רק אציין שבתי, בת שש, התאהבה בספר מיד ובו במקום חזרה וביקשה שאקריא אותו שוב ושוב. אחרי הפעם השישית אמרה ש”זה הספר האהוב עלי בכל כדור הארץ”, ואני אמרתי שמספיק להיום…