"אנשים טובים, ספרים יפים והיסטוריה מכוערת" – ראיון עם תמי שם-טוב

ההיסטוריה מספקת סיפורים "גדולים מהחיים". כמאמר הקלישאה, המציאות עולה על כל דמיון. חוץ מזה, אני נהנית מאוד ללמוד על תקופה, אדם שאני מתפעלת ממנו, מוסד, ואז לחיות ולהחיות אותם דרך הדמיון והסיפור. כמו שאני אומרת לילדים במפגשים שלי אתם, "אני באמת חיה בסרט".


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


חרוזים אדומים

בימים אלו רואה אור הספר "חרוזים אדומים" – סיפור בפרוזה של פניה ברגשטיין שאויר מחדש על ידי ולי מינצי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה: יונה טפר). ברגשטיין כתבה בין השאר את הספרים "בוא אליי פרפר נחמד" ו"ויהי ערב", שהפכו לקלאסיקות של ספרות הילדים העברית.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


שבירת הקיר הרביעי בתוכניות הילדים, בין באגס באני לדורה

ישנו ממד משותף עמוק יותר לחוויה האינטראקטיבית לסוגיה והיא שבירת הקיר הרביעי. "שבירת הקיר הרביעי" הוא מונח מקובל בקולנוע ובתאטרון ומשמעותו היא שבירת המחיצה שבין הסרט לצופה. כאשר דמות שוברת אותו, כשהיא מישירה מבט אל הצופה, בין אם זה בתאטרון ובין אם בקולנוע, החוויה האמנותית הופכת ברגע אחד למודעת לעצמה. הדמות יודעת שצופים בה ולכן יוצרת קשר עין. האפקט הדרמטי-קומי הנלווה לפעולה ייחודית זו שובר את ההסכם הקבוע בין הצופה למצלמה: המצלמה מפסיקה להיות מתווכת והופכת לעיניים ממש. המסך נופל ואנו חשופים לדמות; המראה שאינה חד-צדדית יותר, הופכת לחלון שקוף.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


ליצור סיפור לילדים זה כמו להרכיב פאזל – ראיון עם דיוויד מלינג

אני מוכרח ליהנות ממה שאני עושה. לוקח לי בערך חמישה חודשים ליצור ספר, אז אני רוצה להבטיח שזה יהיה כיף! אני חושב על הדברים שאני אוהב לאייר (בעלי חיים ויצורים באופן כללי), ועל הסיפורים שאני רוצה לקרוא (הרפתקאות מצחיקות וסיפורי מעשיות). אם אתה כותב סיפור שאתה חושב שהמו"לים יאהבו, הלב שלך לא יהיה באמת בתוך היצירה, ואני חושב שניתן יהיה לראות את זה ביצירה שלך.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


זהירות! כאן נבנית נפש

סיפורים שבהם הגיבורה נאלצת להתמודד עם פערים בזיכרון ובקשיי תקשורת עם ההורים הם לא דבר חדש. פירסון מתמודדת היטב עם האתגר ומצליחה להעניק לא מעט חדשנות לסיפור בגלל שג'נה נאלצת ללמוד את עצמה ולבנות את זהותה מחדש במהלך גיל ההתבגרות. זהו מסע חניכה בדיוני אבל לא תלוש מהמציאות. ג'נה מתמודדת עם חוסר האונים של הוריה והסודות שהם מסתירים ממנה בתהליך שמקביל להבנה שגם הורים יכולים לשגות ולהיכשל בטיפול בסוגיות מוסר.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


אבודים בזמן

הבדל נוסף מן הספר הראשון הוא שבניגוד ל"המעון של מיס פרגרין", שהיה בסך הכול די מוגבל מבחינה גיאוגרפית ומבחינת השקפה על עולמם של המשונים, ב"עיר חלולה" מקבלים הקוראים מבט נרחב בהרבה על הבריות הללו, על כוחותיהן ועל תת-התרבות האזוטרית אשר פיתחו. מצד אחד, זה מרתק, ובייחוד מרתקת העובדה שריגס לא הגביל את תכונות ה"משונות" לבני אדם. גם בעלי חיים יכולים לזכות בתכונות יוצאות דופן ובכוחות משונים. יחד עם זאת, למרבה הצער, דווקא היבט מרתק זה של העולם הבדיוני, כלומר, עולמם הנסתר של בעלי הכוחות המוזרים, לא עובר היטב. לפחות, הוא אינו מממש את הפוטנציאל הגלום בו. כמו כן, הוא סובל מסתירות לוגיות, אשר מחלישות את הרושם המתקבל.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


על ראש הארנב בוער הכובע

אפתח בווידוי: אני מחכה לספר "אני רוצה את הכובע שלי" שכתב ואייר ג'ון קלאסן, כבר כמעט ארבע שנים. מאז שראיתי אותו לראשונה בחנות בלונדון בשנת 2011 אני ממתין בציפייה דרוכה להופעתו בעברית. באותה תקופה, שנת יציאת הספר, בינות מאות ספרי הילדים בחנויות הספרים בלונדון, בלט ספרו של קלאסן. ייתכן וזו דמות הדוב הקפואה והחידתית על הכריכה הקדמית שלוכדת את העין, או אולי הרקע הריק, המינימליזם, ואולי דווקא השם המסקרן, שלכאורה מסתיר יותר מאשר חושף, אך למעשה הוא התמצית של סיפור המעשה כולו.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


את אחלה ואת מתוקית

יש לה עשר דקות פנויות עד לפתיחת בית הקפה שלה. מה עושים בזמן שנשאר? "אנקה את המקרר", היא חושבת – "אוי, ניקיתי אותו אתמול. ואת התנור – שלשום". מה דעתך, תותית, אולי תקראי ספר או משהו? לא, היא יוצאת לקניות. בדרך היא חולפת על פני לימונית צהובת השיער, מטאטא בידה, שמספרת לה שחפפה את השיער בשמפו חדש ונהדר. בכלל, כל תושבות ארץ תות תמיד מגונדרות ומוכנות ליציאה, ואין סיכוי לתפוס אותן בפיג'מה ונעלי בית.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


צרות טובות: על שני התרגומים החדשים של "פוליאנה"

כשניגשים להשוואה גולשים בקלות אל השאלה הדיכוטומית מה טוב יותר ממה; אבל כשנכנסים בעובי הקורה ומשווים בין תרגומים שבשניהם הושקעו עבודה, כישרון ומחשבה, לא תמיד אפשר להכריע כך. להברקה מסוימת או משחק מילים מסוים, מתרגמת אחת מוצאת פתרון מבריק יותר מרעותה; והאחרת מפליאה במקום אחר. סוגיה אחרת, מעניינת עוד יותר, היא הגישה העקרונית של כל מתרגמת, שניתן להבחין בה מבעד לעבודתה. תרגום היא מלאכה שמעצם הגדרתה יש בה פשרנות, תיווך, ניסיון לאחוז בחבל משני קצותיו ולהחליט לעתים מאיזה קצה להרפות מעט, וההחלטות הללו שייכות לכל מתרגם ומתרגמת אבל גם לנורמות כלליות של המקום והתקופה.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


ככה זה נראה כרגע – גלעד סופר

המאייר גלעד סופר היה המרואיין הראשון במדור "פרופיל אמן", שפורסם במרץ 2010, בו הוא שיתף את הקהל בתהליך עבודתו וסגנונו הייחודי. לרגל צאת ספרו החדש, "נמאס" – השלישי שכתב ואייר – ביקשנו לחזור ולשוחח אתו, ולשמוע מה עשה מאז הפרופיל אמן, ועל מה הוא עובד בימים אלו. "ככה זה נראה כרגע" הוא פרויקט נוסף שבו ישתתפו מספר מאיירים שהציגו מעבודותיהם ב"הפנקס", ומטרתו להצביע על העשייה המרתקת הנעשית בתחום האיור בישראל.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


המפלצת שבתוכנו

הנרטיב הספרותי והמאויר עוסקים במשותף בהפרדה בין דמיון למציאות. קונור עובר מסע חניכה שמטרתו להכין אותו לבלתי נמנע, וכדי לעשות זאת הוא יצטרך להפסיק לשקר לעצמו ואולי גם לשתף אחרים בפחד שלו. הספר עוסק בנושאים רבים אחרים כמו היעדר סמכות המבוגרים, אי-תפקוד משפחתי ועצמאות הילד לנוכח כל אלה. נס וקיי מודעים לעובדה שכשהרגע יגיע לבסוף, דבר לא יוכל לנחם את הילד מול כוחו של המוות.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


השקר שבאידיליה וההבל שבבגרות

נתחיל מהסוף. אותו סוף שעליו נכתב בגב הספר שאם ישאלו אתכם עליו – "פשוט תשקרו"; הסוף שכל מי שכתב על הספר מתאפק לא להזכיר, ומציין בהשתאות עד כמה הוא מטלטל ומדהים. מה כל כך מיוחד בו בעצם? הרי "היינו שקרנים", ספרה הנהדר והמצליח של א' לוקהארט (שם העט של אמילי ג'נקינס, שכתבה בין השאר את "צעצועים יוצאים לטייל"), אינו הספר היחיד שבסיומו גילוי המהווה תפנית אדירה, כזו שלא רק מעבירה צמרמורת בכל הגוף, אלא גם מובילה לשחזור מהיר בתודעה של כל העלילה.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


העמוד הבא »