עץ החושך

גברת לילה מתגוררת

בקצה השמים בבית קטן.

היא שומרת כוכבים במזווה

וירח – במחסן.

עץ-חושך גדל אצלה בגינה

ונותן פרי יפה ושחרחר

אפשר לקטוף כמה שרוצים,

הוא אף פעם לא נגמר.

בערב היא יוצאת מביתה הקטן

כשהשמש יורדת לים.

נושאת על גבה שק עמוס חשכה

לפזר בכל העולם

היא בוזקת את מה שיש לה בשק

והעולם כולו מחשיך.

(בתוך ארונות ומתחת מיטות

שמה חושך שחור וסמיך).

 

layla_small

איור: ליאור קציר

פעם אחת היא יצאה כדרכה

את הפרי הכהה להפיץ,

אך באמצע הרחוב שק החושך נתקע

על קצה עץ הברוש, על השפיץ.

מן השק הקרוע נשפכה אפילה

ונזלה למטה מייד.

חושך עצום של עולם ומלואו

נשפך במקום אחד.

היא לא הצליחה לאסוף את הכול,

על אף שניסתה וניסתה,

ומשום שעל חושך שפוך אין בוכים

גברת לילה חזרה לביתה.

 

ועד היום אפשר עוד למצוא

(אם מחפשים ממש טוב),

גושי חשכה שהלכו לאיבוד

כשהחושך נפל על הרחוב.

 

 

 

ענת גיגר שבתאי – מספרת סיפורים, שחקנית ובובנאית. אימא לשלושה ילדים, ועדיין קצת ילדה

ליאור קציר- מאיירת ואוהבת סיפורים, בוגרת בצלאל.

כי האדם סביון מצוי

ההקבלה בין חיי הסביונים למחזוריות חיי האדם נמסרת ברמז כאשר מצוינת מחלתו של הסב – בקיץ דווקא, והתאוששותו עם תחילת החורף. כמה הולם שהקיץ היבש והממית של ישראל הוא שילווה מחלה ולא, כמו שאנו נוהגים לשאול מסיפורי אירופה, החורף. ליאורה לא שואלת אם המוות קרב וסבא לא מנסה לרכך את מצבו, ואומר לה, על אף שלא שאלה: "לפעמים זרע אחד או שנים עפים למדבר ולא מצליחים לצמוח. זה הסוף שלהם, כי כמעט ולא יורד שם גשם."


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


ההטבה החודשית של מועדון המנויים של הפנקס

מנויי הפנקס? הרווחתם! מעתה, בכל חודש תתפרסם הטבה מיוחדת עבורכם.
וההטבה הראשונה היא הנחה של 35% לספר "ארץ עוץ המופלאה" שראה אור בהוצאתה של העורכת והמתרגמת גילי בר הלל סמו.

מייל נשלח לחברי מועדון המנויים של הפנקס בדבר מימוש ההטבה. אם אתם מנויים שלנו ולא קיבלתם את הפרטים, אנא כתבו לנו ל-contact@ha-pinkas.co.il.

ואם אתם רוצים להצטרף ולהפוך להיות מנויים – הרשמו פה.

נתראה בעוד חודש עם ההטבה הבאה :)

 

פרופיל אמנית – רונה מור

"הפנקס" גא להציג פרופיל אמנית של המאיירת רונה מור. מור היא בוגרת "שנקר", מאיירת ספרי ילדים, מעצבת ומאיירת גם לעיתונות. איירה ספרים של נירה הראל, שירי צוק ואת סדרת ספרי הילדים של סופרנני. רונה מור היא המאיירת השלושים ושתיים בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


עצלנות זה המתקתק החדש

"נווה עצלנות" היא חיה מוזרה בנוף תכניות הילדים. בין הסדרות הנעימות בצבעי פסטל של ערוץ "הופ", עם גמדים שגרים בפטריות ודובונים שנוסעים בעולם, תמיד הגיעה מתישהו שעת "נווה עצלנות" ותמיד הייתי מתחלחלת. זה לא שייך ל"הופ", אלא לערוץ הילדים! חשבתי. הנפשות הרכות של הפעוטות עלולות להיפגע לנצח מן המראות המזעזעים! כן, כל כך נורא זה נראה לי אז, כאמא חרדה בעלת טעם אנין.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


השבירה הגדולה

הספר מצליח להיות מהפכני גם בקריטריונים נוספים. גרדנר לא מהססת להשתמש בשפה בוטה, והיא עושה זאת בדרך שמשרתת את העלילה והתחושות שהיא מעבירה. מוטיבים כמו גירוש ילדים מבית הספר והעברתם לסדנאות חינוך מחדש בבתי ספר לילדים פגומים גם הם מצאו את דרכם לספר. חלקים אלה מצליחים להיות אמינים לאור ההיסטוריה האישית של המחברת. "ירח שבור" מעלה בין היתר לדיון מחשבות אובדניות בקרב ילדים, כמו גם התנהגות אלימה כתוצאה מחינוך לקוי ולאו דווקא התמכרות לטלוויזיה.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


כשאת הילדה הכי רזה בגן

השיר "הילדה הכי יפה בגן" הופך בעיבוד הנוכחי לשיר קנאה של הילדה מלאת הגוף וחברתה הממושקפת בילדה הרזה והלא ממושקפת. רק חישבו מה אפשר היה לעשות עם טקסט כזה בשנת 2014 – למה, למשל, זה לא יכול להיות שיר על הילדה מלאת הגוף? (שחקנית יפה ש"חטאה" בחריגה של קילוגרמים מתפיסת הגוף המקובלת על היוצרים).


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


הצדעה למאיירי השחור-לבן

בכל הזדמנות שנופלת לידי אני מדבר בשבח האיורים בשחור-לבן. ברשימה זו אנסה להסביר את הדבר. אסור להתייחס למה שאני כותב להלן כהכללה, ויש לזכור שמדובר בדעה אישית. ברוב הספרים שבהם יש איורים בשחור-לבן – שהם בדרך כלל ספרים לילדים בוגרים יותר מאלו שצורכים ספרים עם איורי צבע – האיורים אינם מהווים רצף המוביל את הסיפור. המשמעות היא שכל איור עומד בפני עצמו. כמובן שמצד התוכן ישנה המשכיות (קונטיניואיטי) שהמאייר שקל להתחשב בה, אבל כשמדובר באיור שחור-לבן, המאייר לא חייב להתחשב באיור הקודם או באיור הבא.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


ילדי הדרום הפראי

מרגש לראות זן כזה של טלויזיה לילדים ודור חדש של יוצרים שהם לא רק מוכשרים מאוד אלא מקבלים "אור ירוק" ללכת עם הסגנון והאמירה שלהם אף על פי שלא מדובר במוצרים מתקתקים וקלים לעיכול שאפשר בקלות למכור לצד אריזות המבורגר לילדים. זהו המשך המגמה של סדרות שמיועדות לטווח גילים רחב מאוד מבלי צורך לקרוץ כל הזמן למבוגרים עם רפרנסים תרבותיים מזויפים, פוסטמודרניזם ומודעות מאולצת.


כבר קראתם את שתי הרשימות החינמיות שלכם החודש!

האם אתם מנויים שלנו?
אם כן התחברו
אם לא הרשמו


שלושה שירים

ג'ינס

poem1_jeans_notextRGB

 

המקרר-הרעב

poem3_fridge_notextRGB

 

 

נדנדה

poem2_grandma_notextRGB

 

שלומית הרטמייר – עובדת ברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). למדה ספרות ולשון באוניברסיטת תל אביב, וגם תעודת הוראה. בעבר הייתה מורה להוראה מתקנת. אוהבת היסטוריה, מוזיקה, תאטרון- בובות וספרים "יד שנייה".
רינת גלבוע – מאיירת ומעצבת גרפית, בוגרת "בצלאל", חיה ויוצרת בירושלים‫.‬ עוסקת באיור ספרים, עיתונות, בולאות, משחקים, כרזות, מיתוג ועוד. מרצה לתקשורת חזותית במכינה הקדם-אקדמית ב"בצלאל".

מצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2014 – ספר פרוזה

והנה, עוד שנה אזרחית הגיעה לסיומה, וזה הזמן לעשות סדר בכל מה שקרה פה. כמיטב המסורת, מעניק "הפנקס" עיטורים ליצירות ספרותיות מצטיינות בטקסט, איור, עיצוב, תרגום, ועוד. את הזוכים בעיטורים בחרו כותבות ב"הפנקס" ונשות טקסט וצבע. על-ידי הענקת עיטורים אנו מבקשים להצביע על היצירות הספרותיות המעניינות, המיוחדות והמוצלחות שראו אור השנה, ולעודד את פרסומן של יצירות איכותיות לילדים.

ספר-פרוזה-מקור

"מה שקרה לברנבי ברוקט" / מאת: ג'ון בוין, איורים: אוליבר ג'פרס, תרגום: אינגה מיכאלי, ידיעות ספרים

 

רוני גלבפיש

 

 

 

ספרות הילדים אוהבת חריגים. הם כובשי לב, נועזים, מצחיקים. בסופו של מסע ייסורים הם מקבלים בדרך כלל את החריגות שלהם באהבה, וכמוהם גם הסובבים. סוף טוב הכול טוב. זה לא בדיוק המקרה של ברנבי ברוקט. ברנבי נולד באוסטרליה להורים ממוצעים עד כאב שמקדישים את חייהם להיות כמו כולם. ואילו ברנבי מסרב לכללים מהרגע הראשון. ליתר דיוק, הוא מסרב לכח המשיכה, ומרחף באוויר ללא שליטה. ברנבי אינו גיבור-על שטס להציל נערה במצוקה. הוא רק ילד קטן ומרחף שהוריו מתנכרים לו.

מה-שקרה-לברנבי-ברוקט

מנקודת הפתיחה הזו מלווה הספר את ברנבי עד לגיל שמונה, או אז הוא יוצא למסע-ריחוף מסביב לעולם. כנדרש בז'אנר, הוא מגיע למקומות נהדרים ופוגש אנשים מרתקים לאורך כל הדרך, כולל רשע אחד הכרחי. אבל ברנבי אינו מציית לכללי הז'אנר בכל הנוגע לגיבורים. הוא לא אמיץ במיוחד ולא תמיד כובש לב. הוא תמוה, מבולבל, מלא כוונות טובות. הוא נכשל לעתים תכופות.

j

הספר אינו מנוקד, ואולי מוטב שכך. הפיכחון שבו הוא מתייחס למוסד המשפחה וליכולתו של האדם לשלוט בגורלו מורכב ולא מתאים לילדים קטנים מאוד. מצד שני, הוא מעניק גאולה מסוימת גם לפגומים שבאנשים, והוא קריא ובהיר ונוגע ללב מאוד. איוריו המעודנים של אוליבר ג'פרס תורמים לעיצוב דמותו הנעבכית של ברנבי ולאווירה החלומית והמטרידה מעט ששורה על הספר כולו. ספריו של רואלד דאל אהובים על ברנבי, ולא במקרה. ג'ון בוין הושפע מדאל לא מעט. אבל "מה שקרה לברנבי ברוקט" שונה מאוד גם מספריו האהובים של דאל. הוא מביא קול זר, יפה וקצת עצוב, על החיים בעולם ועל קבלת האחר ועל מה זה בכלל קסם. ובדרכו שלו, החד פעמית לגמרי, הוא פשוט מקסים.

 

מצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2014 – תרומה לתרבות הילדים והנוער

והנה, עוד שנה אזרחית הגיעה לסיומה, וזה הזמן לעשות סדר בכל מה שקרה פה. כמיטב המסורת, מעניק "הפנקס" עיטורים ליצירות ספרותיות מצטיינות בטקסט, איור, עיצוב, תרגום, ועוד. את הזוכים בעיטורים בחרו כותבות ב"הפנקס" ונשות טקסט וצבע. על-ידי הענקת עיטורים אנו מבקשים להצביע על היצירות הספרותיות המעניינות, המיוחדות והמוצלחות שראו אור השנה, ולעודד את פרסומן של יצירות איכותיות לילדים.

תרומה

 

ירחון "עיניים" מקבוצת "הארץ"

עורכי "הפנקס"

 

 

 

 

כבר מעל עשרים שנה פוגש הירחון "עיניים" ילדים חדשים המסתקרנים מנושאיו, קוראים את כתבותיו ומתעשרים מהסיפורים והאיורים המוצגים בו. גם כיום, כשהעיתונות המודפסת מוטלת שוב ושוב בספק, מערכות תקשורת עומדות תחת איומי סגירה ואף נעלמות, ממשיך "עיניים" להעסיק כותבים ומאיירים ולא להתפשר על איכות גליונותיו המבריקים בניר כרומו חלק ומושך. מאיירים ותיקים לצד חדשים מוצאים בירחון מקום לבטא את סגנונם וייחודם ולנהל תוך כדי דיאלוג רציני עם המערכת.

עיניים סבא וסבתא
בכל גיליון נושאי מחפשת המערכת דרכים חדשות לאתגר את הפורמט ואת הקוראים לצד מסורות ארוכות של טורים וסיפורים. האחראי הראשי לכך הוא העורך תמיר ראונר, העומד בראש המגזין מאז הקמתו. יחד עמו, ישנה נבחרת של אנשים מוכשרים שלא מדברים לילדים "בגובה העיניים" אלא מדברים עם הילדים. ההרמוניה שנוצרת בין החוויה האסתטית והחוויה הערכית מהתכנים היא נדירה מאוד בישראל, ומדגימה כיצד ניתן לשמור על איכות גבוהה בכל המאפיינים, ועדיין להישאר רלוונטי ומשפיע בתוך התרבות לילדים ועולמם האינטלקטואלי והחברתי.

עיניים

העמוד הבא »