6 יצירה מקורית

איה פלוטו

סרטון אנימציה ולחן מקוריים של יעל תלם ואיריס מיכאל ליצירתה האהובה של לאה גולדברג

מאי 18, 2011  

הפנקס גאה לארח את הסרטון “איה פלוטו” שנוצר בהשראת יצירתם של לאה גולדברג וארי רון. הסיפור הולחן והוסרט באנימציה על-ידי שתי יוצרות צעירות: יעל תלם הלחינה את הסיפור-שיר ואיריס מיכאל יצרה עבורו פרשנות ויזואלית חדשה ואנימציה.

על היצירה:
יעל תלם:
הלחן הזה נולד ממש במקרה.
אהבתי לשיריה של לאה גולדברג נולדה לפני יותר מעשור, בתקופת התיכון שלי, כשקראתי לראשונה את “שירי סוף הדרך” ואת “גבנו לברושים” שלה. הכרתי, כמובן, מילדות, את “דירה להשכיר” ואת “איה פלוטו”, ועוד הרבה סיפורים ושירים שכתבה לילדים. אבל במשך שנים היו בשבילי שתי לאה גולדברג נפרדות: לאה האחת היא המשוררת הנוגה, המדוייקת והמרגשת בלשונה, ולאה האחרת היא השם המתנוסס על ספרי ילדים קלאסיים. אולי ככה זה בגיל ההתבגרות – חשוב לנו ליצור הפרדה בין עולם הילדים ובין עולם המבוגרים כדי להרגיש שאנחנו עוברים ביניהם.
גם לאחר שבגיל 16 נדבקתי מהגר, אחותי, בחיידק “איה פלוטו“, ולמדתי ממנה לדקלם את הסיפור בעל פה מתחילתו ועד סופו, עדיין לא עשיתי את הקשר האמיתי בראש ובלב בין מחברת החרוזים של פלוטו ובין האשה שכתבה “לבל יהא יומי היום כתמול שלשום, לבל יהיה עלי יומי הרגל”.
בשנים הבאות התחלתי להלחין שירים של לאה, פה ושם, בטפטופים, עד שבשנת 2008 אספתי אותם לכדי מופע קטן, אינטימי, ביחד עם חברי, המוסיקאי והפסנתרן אורי אלוני. השירים שנאספו למופע היו כמובן כולם שירים למבוגרים, ורובם בעלי מזג רציני עד קודר… אך לקראת המופע חשבתי, קצת בתור בדיחה, ואולי בכדי להוסיף איזה מימד קליל וילדי למופע, לנסות להלחין את “איה פלוטו”.
ישבתי עם גיטרה ואילתרתי את המילים (שאותן כבר ידעתי בעל-פה זמן רב) על אקורדים פשוטים ומנגינה שחוזרת על עצמה בכל בית – רק בליווי שונה של הגיטרה, במפעם (מהירות) שונה, לעתים גם במשקל שונה ובאינטונציה שונה. התוצאה היתה מאוד פשוטה ומונוטונית, וחששתי שהיא משעממת מדי. רציתי לבקש את עזרתו של אורי בשכלול הלחן והפיכתו למורכב ומעניין יותר – אבל כשהשמעתי לו את הלחן הוא אמר שלדעתו אין צורך בשינוי. בינתיים, התחלתי להשמיע את השיר לחברים ובני משפחה, ורבים התאהבו בו ואישרו כי אין צורך בלחן אחר.
הלחן הזה הוא מבחינתי פריצת דרך לאפשרות להלחין סיפור ילדים, מתחילתו ועד סופו, ולבצע אותו בסגנון שהוא על הגבול בין סיפור ובין שיר: משהו שמזכיר אולי, באסוציאציה, זמרי-עם נודדים ובלדות עתיקות. במופע שלי, וכן באירועים משפחתיים וחברתיים שונים בהם ביקשו ממני לבצע את השיר, ביקשתי לרוב מחבר שחקן או חברה שחקנית שיצטרפו לשיר בפנטומימה. התוספת הזאת הוסיפה הרבה הומור ועניין לסיפור-שיר הזה. בחירתה של איריס לאייר את הסיפור-שיר ולהפוך אותו לסרטון אנימציה שמחה אותי, משום שהיא מוסיפה פרשנות נוספת, ויזואלית, למילים וללחן.

איריס מיכאל:
האחייניות שלי אוהבות מאד לצפות בסיפורי ילדים בדי.וי.די. תמיד כשצפיתי בסיפורים האלה איתן אמרתי לעצמי שאני גם רוצה לעשות סרטון כזה. פרוייקט הגמר בבצלאל היה הזדמנות מצויינת למשימה כזאת.
לקח לי די הרבה זמן לחשוב איזה סיפור לעשות וביליתי שעות ארוכות בספריית הילדים בבית אריאלה עד שמצאתי את “איה פלוטו”. מיד ידעתי שזה זה – יש בסיפור שני דברים שאני מאד אוהבת: כלב וקיבוץ. בדקתי באינטרנט מה עשו לפני על הספר ומצאתי במקרה את הלחן של יעל תלם. התאהבתי בלחן ומיד יצרתי איתה קשר לשיתוף פעולה.
את ההשראה שלי קיבלתי מקיבוץ מגידו, הבית של פלוטו. לפני שהתחלתי לעבוד נסעתי לקיבוץ לראות בדיוק איפה הוא חי.
בנוסף, הסתכלתי על כרזות משנות החמישים (מארץ ישראל) וכמובן על הספר המקורי עם איוריו של ארי רון.
במהלך העבודה תמיד היה לי בראש שהמוצר המוגמר צריך להיות משהו שהאחייניות שלי יאהבו. הראשונה שראתה את הקליפ היתה כמובן מאיה – האחיינית. כשהיא סיימה לראות והדבר הראשון שאמרה היה “עוד פעם”, ידעתי שאני את העבודה שלי עשיתי.

יעל תלם (לשעבר שילה) – כותבת, מלחינה, מנגנת ושרה. מלמדת מוסיקה, תאטרון, חשיבה יצירתית ואקולוגיה במרכז למחוננים באורנים. מלווה ילדים ומבוגרים בכניסתם אל עולם המוסיקה והנגינה, ובהתנסות בכתיבה והלחנת שירים. בעלת תואר ראשון בחינוך דמוקרטי מסמינר הקיבוצים. בת זוג לעמית ואמא של אור.
איריס מיכאל מאיירת ומעצבת, בוגרת בצלאל, המחלקה לתקשורת חזותית במסלול לאיור. בת 26, נולדה וגדלה ברמת גן. אוהבת לאייר, לתפור, את דני בעלה ואת צ’יקה הכלבה.
הספר “איה פלוטו” מאת לאה גולדברג, עם איורים של ארי רון, ראה אור ב”ספרית פועלים”.
כתיבת תגובה

6 תגובות:

  1. ענת הגיב:

    מקסים ותמים. סוף סוף גישה בוגרת ולא אגרסיבית לילדים. הילדות שלי התאהבו קשות.

  2. ערן שחר הגיב:

    זה כבר כמה חודשים שהילדים ואני מכורים לסרטון

  3. הפירוש האמנותי שיצרתן, איריס ויעל, הוא פיוטי, מרגש וקסום.
    נזכרתי איך לפני כשלושים שנה, כשבני איתי היה ב’גנון דרורה’, הוא הופיע כ’חבר קיבוץ’ רכוב על מטאטא בהצגת ‘איה פלוטו’.

  4. ליאור הגיב:

    חייבים להחליט אחת ולתמיד – איך עושה הצפרדע – קוה (KVA) או (KWA) ?
    אני מתחבט בשאלה כל ערב מחדש…

    סרטון מקסים !

  5. יעל תלם הגיב:

    היי ליאור,
    תלוי את מי אתה שואל. אם תשאל את לאה גולדברג היא בטח תגיד שהיא כתבה KVA, שהרי זה חרוז ל”ומה התשובה”!
    ומצד שני, אם תשאל את הצפרדע, היא וודאי תגיד שהיא לא עושה לא ככה ולא ככה, והיא לא מבינה מי המציא עליה את השטות הזאת. היא והפרה מאוד לא מרוצות מאיך שהן יוצאות בספר, אם תשאל אותי.

  6. נורית הגיב:

    מתוק מאד נותן הרבה תנועתיות של הדמויות בסרטון אהבתי

כתיבת תגובה