רשימות המתויגות עם ספרות ילדים

בין כותלי הבית הצר / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של דויד גרוסמן, "יונתן בלש ממש"

אמנם שני הספרים האחרונים של גרוסמן לילדים אינם מציגים "בעיה", אלא דווקא מתמקדים בחוויה שיש בה ממד הרפתקני, ובכל-זאת, ניכר בהם סאבטקסט טיפולי של זהות עצמית, יחסים בין-דוריים המדגישים את הקרבה להורים, התמודדות עם פחדים וגיבוש יכולת חשיבה עצמאית וניתוח. תפקיד ההורים נותר כשהיה בשאר ספריו של גרוסמן – ההורה מכיל, אוהב, חכם, קשוב – מניע את הילד לפעולה ומאפשר לו לחוות את המציאות באופן הנכון לו.

יונתן-בלש-ממש

אבנים ממורקות מבהיקות – ראיון עם אבירמה גולן

ראיון עם הסופרת והמתרגמת אבירמה גולן, לרגל צאת ספרה החדש "נעמי ואפרוח לא"

אבירמה גולן היא מבכירות הכותבות בישראל. בעשורים האחרונים פרסמה מאמרי דעה, רשימות פובליציסטיות – בעיקר בנושאי חברה ומגדר, טורים אישיים וספרים לילדים ומבוגרים. גולן עסקה בתסריטאות, הנחתה את התוכנית "בקריאה ראשונה", היתה חברת מערכת בעיתונים "דבר" ו"הארץ" ובחודש מאי השנה מונתה למנהלת המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים.

נעמי-ואפרוח-לא

כל ספר צריך בית / דבר העורכים

ספרים מומלצים המתארים מזוויות שונות חוויות בית ספריות

יצירות ספרות רבות עוסקות במעבר הדרמטי הזה, בחששות הילדים להיכנס בשערי בית הספר, וכמובן – בחוויה הבית ספרית עצמה, על גווניה ופניה השונים. בילבי, למשל, היוותה עבור ילדות וילדים ברחבי העולם מימוש של הפנטזיה האנטי ממסדית; הוגוורטס, בית הספר לקוסמות שימש כמפלט עבור הארי פוטר ממציאות דכאנית והפך לבית הספר הנחשק ביותר בעולם.

עלמא-או-היום-השישי

איזה טקסטורה יש לצחוק של מאיירת? / תמר הוכשטטר

גורדון-נוי מתפרעת בכיף במגרש המוכר לה ובסגנון איתו היא מזוהה. דוגמא מצוינת לכך היא הכריכה בה נראית הילדה איה, הדמות הראשית, מציצה מבעד לאותיות הכותרת החסרות. אותיות אילו, שנחתכו, כביכול, מדף מחברת סלילים אקראי, מעידים על החופש והקלילות בהם מאויר הספר כולו. אגב, בשביל לגלות "היכן מסתתר הצחוק" תצטרכו לדפדף לעמודים האחרונים, אך בשביל לגלות לאן נעלמו האותיות החתוכות, עליכם לדפדף רק עד השער הפנימי של הספר, שם הן מופיעות, הפעם בפוזיטיב ירוק.

איה

סיפור שקרה באמת / ערן שחר

רשימת ביקורת על ספרו של פטריק מקדונל, "אני...ג'יין"

כקוראים בוגרים, כאשר יש לנו מידע מוקדם על כך שלספר שאנו קוראים יש גרעין אמיתי – מידע זה נוכח בזמן הקריאה ועושה עלינו רושם במידה כזו או אחרת. גם אם אינו מוסיף או גורע מחוויית הקריאה עצמה – הוא שם. אי אפשר להתכחש לו. זהו מטען שנמצא ברקע ויש לו נוכחות. האפקט קיים גם בקרב הקוראים הצעירים. כשאני מקריא לבני בן השש סיפורים שכאלה, אני מקפיד למסור לו את המידע שהדמות ו/או האירועים עליהם אנו קוראים לא הומצאו במוחו של סופר, אלא לקוחים מהמציאות. אני חש שמידע זה נוכח עמנו בזמן הקריאה המשותפת, צובע אותה בצבע נוסף ומקנה לה ארומה מיוחדת גם כשהסיפור נגמר.

Me1.

יום אחד אולי אפרוש כנפיים / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של בוב גרהם, "איך לרפא כנף שבורה"

בכל קריאת ספר לביקורת אני חוזר לשאלה הבסיסית ביותר: מהי יצירה טובה לילדים? על אף שנדמה כי התשובה פשוטה למדי – לפחות מבחינת הצבת הקריטריונים למענה – אין זה כך. הסיבה העיקרית הינה הגמישות שהספרות מחייבת מקוראיה. את היצירה הספרותית לילדים לא ניתן לתחום ב"כך צריך" או "כך ראוי", משום שכל יצירה דורשת קשב אחר והתבוננות ייחודית.

בוב

צריך לעשות קצת סדר / עדנה אברמסון

ביקורת על הספר האינטראקטיבי, "יסודר החדר מיד", מאת נורית זרחי

כשמדובר בספרי הילדים הקלאסיים שזוכים בימים אלו לרובד נוסף, אינטראקטיבי, קל להתייחס רק לפן הביצועי של האפקטים המתקדמים. שהרי "תירס חם", "איה פלוטו" או "סיר הסירים", כשהם מופיעים על איוריהם המקוריים אינם זקוקים לביקורת מחודשת על הטקסט והאיורים, וכל שנותר הוא להתבונן כיצד הטכנולוגיה החדשה מציגה אותם באור מחודש. אבל "יסודר החדר מיד" של נורית זרחי, מהיוצרות הבולטות, הפוריות והעסוקות בישראל, הוא ספר דיגיטלי מסוג שונה, כיוון שנוצר במיוחד ומלכתחילה עבור המדיום הזה.

יסודר

"יבוא יום, והגשר יהיה חזק" – ראיון עם ד"ר מרג'יה בשארה

ראיון עם מרג'יה בשארה, מתרגם ומנהל מרכז לספרות ילדים בנצרת

מרג'יה בשארה הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל-אביב. הוא מתגורר מנצרת, נשוי ואב לשלושה ילדים. בשארה משמש כמנהל המרכז לספרות ילדים בנצרת. כמו-כן, הוא מתרגם מהשפה העברית לערבית, ואחראי על תרגום ספרי הילדים בפרויקט ייחודי של מרכז הספר והספריות בישראל. בין תרגומיו ניתן למצוא את הספרים "חיבוק" לדויד גרוסמן, "על הגשר הקט" מאת עילם בן דרור, "הסוד של צופית" מאת מרים רות ו"האגדה על השיח הקטן" מאת אסנת ישפה. שוחחנו עם ד"ר בשארה על מנת להבין קצת יותר לעומק את עולם ספרות הילדים הישראלית, אשר נכתבת בערבית.

4-01

רב-שיח של עורכות ועורכים – ספרות ילדים

בתקופה האחרונה דובר רבות על מצבו של ענף הספרים בישראל. אולם מקומם של העורכים הספרותיים נפקד כמעט לגמרי מהשיח, על אף תפקידם המשמעותי. מתוך כוונה לחשוף את הקהל גם ל"מאחורי הקלעים" של היצירה הספרותית והאמנותית לילדים בישראל, ביקשנו מעורכות ועורכי ספרות הילדים והנוער במספר בתי הוצאה לאור, להשתתף ברב-שיח בלעדי וייחודי, שמטרתו להעמיק את ההיכרות עם פועלם ומשנתם של העוסקים במלאכה. השבוע מתפרסם החלק הראשון של רב-השיח בו משתתפות ומשתתפים עורכות ועורכי ספרות ילדים, ובשבוע הבא יתפרסם רב-שיח בדגש על ספרות נוער.

איזידורה-איזה-יום

דבר העורכים – הרשימה החברתית

על "הרשימה החברתית" - מטרתה, משנתה ותפקידה

ספרות הילדים מתפקדת בין השאר ככלי חיברוּת מהותי. כל חברה באשר היא משתמשת בספרות הילדים על מנת להנחיל מסרים, אידיאולוגיות וערכים חינוכיים ופוליטיים לדור העתיד. קיימות יצירות ספרותיות לילדים המבקשות לשים ב"קדמת הבמה" ערכים הומאניים כגון עזרה לזולת, צדק חברתי, אחריות פרטית וחברתית, הכלה של האחר ממך, תוך שהן עוסקות בתמות חברתיות מגוונות, שיש להן קשר לכאן ועכשיו של החברה האנושית בכלל, והחברה הספציפית ממנה נולדו.

הרשימה-החברתית-דבר-העורכים

הרשימה החברתית – ספרי ילדים חברתיים מעולים

"הרשימה החברתית" היא רשימה של שישה-עשר ספרי ילדים מאוירים לגיל הרך, העוסקים בסוגיות חברתיות שונות כגון: מגדר, מגוון תרבותי ודתי, מאבק חברתי, צדק, נתינה, יחס לקשישים, משפחות חדשות ועוד. כל הספרים פורסמו בעברית, ואת רובם ניתן למצוא בחנויות הספרים בישראל. הרשימה מביאה לידי ביטוי מכלול של נקודות מבט על אוכלוסיות ותרבויות שונות הקיימות בישראל ומחוצה לה.

הרשימה-החברתית

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על-שם בן-יצחק לשנת תשע"ב

תערוכה מקוונת של המאיירים הזוכים בפרס

ב-1 ליוני נערך באגף הנוער של מוזיאון ישראל טקס חלוקת פרס בן-יצחק לאיור לשנת תשע"ב. אנו שמחים להציג בפניכם תערוכה מקוונת של הזוכים לשנת תשע"ב, בצירוף נימוקי הבחירה, ומבקשים להודות לאגף הנוער במוזיאון ישראל על שיתוף הפעולה.

פוסט