רשימות ומאמרים
כללי
הפיכת הדף משמשת את הופר ליצירת מתח, כאשר האיור מרמז על ההמשך (זנבה של החתולה). כל כפולה נפתחת בפתרונה של הכפולה הקודמת ומסתיימת במשפט שנקטע ממש לפני סופו.
איור
יש פתח בגדר הכלונסאות; "שער", קורא לו הסופר, אבל תום מציירת רק רווח. ושימו לב שעל־פי ממדיו, הספר הוא בדיוק החתיכה החסרה להשלמת הגדר: הספר הוא השער, אומרת תום. ואם חושבים על כך, הספר – כל ספר – הוא למעשה אוסף של דלתות נייר שאנחנו פותחים בזו אחר זו בזמן הקריאה, באופן ליטרלי ומטפורי כאחד.
כללי
טור שישי מסכם על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון
כשהמיולין משווה בין להיות בעל אוסף לעומת היות אספן, הוא מבטל את ההישג שבהשלמת אוסף ומקונן על סיום החיפוש, תהליך בניית האוסף... אבל אנשים שיש להם סוף שאוספים את עצמם - מעצם היותם אספן ואוסף בה בעת - איכשהו שם זה לא עובד.
כללי
טור חמישי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון
אבל סנופקין, ששמות, ככל רכוש אחר, לא מעניינים אותו באמת, נדרש בערב אביב אחד להעניק שם ליצור אחר. חי זנבי.
כללי
טור רביעי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון
משהו סנופקין הבין: אי אפשר לחנך ילד רעב, צמא או ילד שקר לו. אי אפשר לחנך ילד בלי לייחד אותו ובלי להבין מה הוא מרגיש. אולי אי אפשר לחנך ילד בכלל. אולי כל מה שאפשר לעשות זה לטפל, לצחוק ולשחק.
ספרות
טור שלישי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון
כן, זעירה, מומינאמא. זעירים המומינים, כולם. אולי מאי וסניף קטנים יותר, אבל חי זנבי, גם שאר יושבי העמק רמשיים למדי.
לרשימות נוספות
כללי
טור שני על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון
אם אין לה חדר משלה שיזכיר לה מה ומי היא רוצה להיות, לפחות יש תיק.
כללי
כשטובה ינסון קראה בספר בראשית ובראה את המומינים
"בחושך", אומרת מומינאמא, "הכול נראה יותר גרוע". אבל האמת היא שהכול באמת גרוע: מומינאבא נעלם, השמש נעלמה, והם עצמם עלולים להיעלם עוד רגע בתוך ביצה טובענית שבה חי נחש גדול.
ספרות
על חירות, הגבלים, הגנות ופוליטיקה בחייהם של ילדים ובתרבות המיועדת להם
העיקרון הבלתי מנוצח שניצב תמיד אל מול הסרת כל המגבלות החוקיות והחברתיות המוטלות על ילדים הוא "טובתו". זהו כמובן מושג מתעתע ביותר בשל היותו נתון לפרשנותם הבלתי מוגבלת של מבוגרים; מבוגרים הם שקובעים את אמות המידה לטובתו של הילד ואת המבחנים להבטחתה. אין ספק שילדים זקוקים פעמים רבות להגנה מפני היחשפות מיותרת למציאות אכזרית (מטפורות ומשלים, לדוגמה, הם כלים מבורכים לצורך כך כשנעשה בהם שימוש מושכל), אולם אין גם ספק שפעמים רבות ההגנות מצד המבוגרים אינן מוצדקות.
ספרות
רשימה מיוחדת לכבוד צאת הספר "ארמון החול" לרפאל ספורטה
פעם, לפני שחשבנו שצריך לתקן ילדים, או לפחות להסתיר מהם את החיים, מותר היה לעשות בספרות ילדים כל מה שעושים ברומנים המיועדים למבוגרים: להפחיד, לזעזע, לדבר על הצד האפל והיצרי, לכתוב נונסנס, לעשות פארודיות, לשים על השולחן דילמות שאין להן פתרון. פרט לכתיבה מפורשת על סקס, הכול היה אפשרי.
ספרות
על סיפורי האגדות של שלומית כהן-אסיף
עלילות סיפוריה של כהן-אסיף מתרחשות במרחב פלאי, המשנה צורתו בכל סיפור. רבים מספרי הפרוזה שלה מתמקדים בקורה באקס-טריטוריה; בממלכות רחוקות ובכפרים נידחים. הדמויות בסיפורים אלו יהיו גמדים, נסיכות, מפלצות, מכשפות, מלכים ויצורים שונים מכל המינים והסוגים. לרוב, יוגדרו הסיפורים הללו כאגדות, על אף שהם קרובים בהרבה למעשיות.
ספרות
הערות על ספרות ילדים פלסטינית וייצוג ערבים ופלסטינים בספרות הילדים הישראלית
ברשימה זו אבקש להעלות מספר נקודות בנוגע לספרות הילדים הפלסטינית מחד גיסא, וייצוג הערבים והפלסטינים בספרות הילדים היהודית - ישראלית מאידך גיסא. שני נושאים שראוי וייחקרו לעומק.