מטען חורג

גרוסמן מיטיבה ליצור תנועה בספר זה, ופריסת איורי הספר יוצרים תחושה של התקדמות ושל דרמה. הדמויות קומיות להפליא – במיוחד הדמויות של הסבלים בעלי מבני גוף שונים – והדמות הראשית, הגברת המגונדרת, בולטת ברזונה ובמלבושיה האלגנטיים והזוויתיים, וכמובן – הכובע המרשים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

מסע אל הילדות ממקום חם ורחוק

בחרנו לאייר אגדות עם כי יש בהן עושר ויזואלי, הן מאפשרות הצצה למקומות אחרים ותרבויות אחרות, והן לא מפחדות להתעמת עם נושאים קשים. הן מחוברות חזק מאוד לנפש ולמושגים בסיסיים של טוב ורע, חוזק וחולשה, אהבה וקנאה, אמת ושקר

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

המהדורה המקוצרת

הגישה המשועשעת הזאת ומלאת האופטימיות ואף המשחקיות, מבקשת להניח את הבעייתיות הקונקרטית של הגודל הפיזי של הילד בתוך מרחב של אפשרויות, כמו רוצה לומר לילדים שיש יותר מדרך אחת להסתכל על דברים, והכול תלוי בנקודת המבט ובאופן שבו אתה בוחר לחוות את הדברים

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

"כולנו נולדים חופשיים" – שיחה עם נום העצלן

אני רואה את העולם כמו עוגת שוקולד ענקית, מסקרנת ומופלאה, עם המון-המון סוכריות צבעוניות, ואני רוצה לאכול את כולה. אני מבין שלא כולם רואים את העולם כמוני, ואני מכבד את זה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

עיטורי "הפנקס" ליצירות מצטיינות 2017 – הרשימה הקצרה

כמדי שנה, "הפנקס" מעניק עיטורי הצטיינות ליצירות הנבחרות של אותה שנה. החל משנת 2016 מתקיים כנס חגיגי במסגרת כנס "הפנקס", ובו מוכרזים הזוכים בקטגוריות הקשורות לספרות ישראלית. לכבוד הכנס הקרוב, השישי במספר, המופק בשיתוף עם ספריית בית אריאלה, התכנסה ועדה חיצונית ובחרה מתוך הספרים שראו אור בשנה העברית האחרונה את הרשימה הקצרה – חמישה ספרים שהגיעו לשלב הגמר בארבע קטגוריות: ספר ילדים מצטיין, ספר נוער מצטיין, מלאכת איור מצטיינת ומלאכת תרגום מצטיין.

אנו שמחים וגאים להציג את המועמדים לעיטורים, ומזמינים אתכם ואתכן להגיע לכנס "הפנקס" שיתקיים ב"מרכז ענב לתרבות" בתאריך 20.11.2017. כל הפרטים בתכנית המצורפת, ומומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש בטלפון המצוין במודעה.

בהצלחה לכולם!

מודעה מעודכנת

המועמדים בקטגוריית ספר ילדים מצטיין: 
"ככה ככה זוזי שמש" / מאת: דפנה בן צבי (איורים: עפרה עמית, הוצאת "הקיבוץ המאוחד")
31-6016_B (1)
"אולי יבוא סנאי" / מאת: אבירמה גולן (איורים: רעיה קרס, הוצאת "כנרת זמורה ביתן")
אולי-יבוא-סנאי-אבירמה-גולן
"השכנים" / כתבה ואיירה: עינת צרפתי (הוצאת "כתר")
1005168641b
"שלג של סביונים" / מאת: רינת פרימו (איורים: מאיה איש-שלום, הוצאת "ידיעות ספרים")
snow-16-front (1)
"אמא, מה זה עושה?" / מאת: מיה מיטב (איורים: אביאל בסיל, הוצאת "דני ספרים")
file_0
המועמדים בקטגוריית ספר נוער מצטיין:
"ג'ורג'י" / מאת: דקלה קידר (איורים: אילנה זפרן, הוצאת "כנרת זמורה ביתן")
11111222_g
"בזמן שלא היית" / מאת: ענבל מלכה (הוצאת "טל מאי")
36200054086b
"ילד חולות" / מאת: שהם סמיט (הוצאת "הקיבוץ המאוחד")
3100063609b
"כראמל 2" / מאת: מאירה ברנע-גולדברג (איורים: קרן מאי-מטקלף, הוצאת "כנרת זמורה ביתן")
34673909._UY2481_SS2481_
"ריקי לי וו דבוקה לכיסא!" / מאת: ציפור פרומקין (איורים: לירון כהן, הוצאת "טל מאי")
 34664678
המועמדים בקטגוריית מלאכת איור מצטיינת:
"מעיל ושמו שמואל" / איירה: אפרת לוי (טקסט: דרור בורשטיין, הוצאת "כתר")
מעיל-ושמו-שמואל_O1R
"המלך אמר" / איירה וכתבה: אורית ברגמן (הוצאת "מזרחי מדיה")
המלך-אמר-שעת-סיפור-ויצירה-עם-אורית-ברגמן_U4C
"בובה תותי" / אייר: גלעד סליקטר (טקסט: דויד גרוסמן, הוצאת "עם עובד")
בובה-תותי_UDT
"למה לחסידות הלבנות כנפיים שחורות ולשחורות בטן לבנה" / אייר: אור יוגב (טקסט: יוסי גודארד, הוצאת "הקיבוץ המאוחד")
34552870103_15714b80d6_o
"אגדת קמצא ובר קמצא" / איירה: עינת צרפתי (טקסט: שהם סמיט, הוצאת "כנרת זמורה ביתן")
4-2a9ba1324c
המועמדים בקטגוריית מלאכת תרגום מצטיינת:
"מיילו בממלכת החוכמה" / תרגם: יניב פרקש (טקסט: נורטון ג'סטר, הוצאת "אריה ניר")
The-Phantom-Tollbooth-01.1
"מבעד לראי ומה אליס מצאה שם" / תרגמה: עטרה אופק (טקסט: לואיס קרול, הוצאת "אוקיינוס" ו"מודן")
2000533199b
"מתגלגלת" / תרגמה: סיגל גפן (טקסט: ויקטוריה ג'יימסון, הוצאת "הכורסא")
126500000064b
"דוקטור איכואב" / תרגמה: אלה סוד (טקסט: קורניי צ'וקובסקי, הוצאת "קדימה")
0
"עץ השקרים" / תרגמה: יעל אכמון (טקסט: פרנסס הרדינג, הוצאת "עוץ")
2017-02-20-12.52.39

תמונת פרופיל – מיכל שלו

יש ילד מצחיק ויש ילד ספורטאי, יש ילד חזק ויש את זה שמצייר. כל ילד מחפש את מקומו בחברה. אני הייתי מהסוג המצייר, מציירת לילדים אחרים ציורים של חיות וכך יוצרת קשרים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

חציית גבול בין בדיון ומציאות – ראיון עם מעיין רוגל

אם לדבר במונחים של גאומטריה – אם סיפור הוא משולש, סיפור אימרסיבי הוא פירמידה, ולתוכה יכול הקורא שלנו להיכנס, ולחקור, ולחוות סיפור באופן אישי ועמוק מאוד.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

על שפת ימה

בשעת בין ערביים

הרוח נושב

הגלים שוב רודפים זה את זה

עץ ירוק עד מניף ענפיו

הם נעים במקצב

כמו ניגון שחוזר.

 

העלים מרקדים

והרוח שורק ביניהם

כשותף לשיחה

והנה עץ סמוך מתערב

בעליו מרשרש

לא נותן מנוחה.

 

שני עצים שהכירו בשעת בין ערביים

ורוח שתר בסביבה

מדברים על הכול

וגלים מתנפצים

אל החוף הצהוב בחדווה.

 

אז ילדה מניפה אצבעה

וקובעת: "תראו, העצים מדברים!

ענפים שנעים הם ידיים

וזוהי שיחה של עצים חברים."

 

העצים שהכירו רוצים זה לזה לספר

על דברים שקורים

ואכן בכינרת וגם מסביב

בכל יום נוצרים סיפורים.

 

ענפי הצמרת מעל משקיפים

מכירים כל זווית ופינה

הם יודעים לספר

מה למטה קורה

בכל יום, כל עונה, כל שנה.

 

והרוח הזה בזכותו

מתקרבים ענפים

וכבר אין מבוכה

"אמא, הקשיבי אתי לרשרוש

את שומעת, כמוני, שיחה?"

Hapinkas_Poem_v3c (1)

 

אורנה שביט – מורה ללקויי למידה, כותבת וחורזת שירי ילדים בשעות הפנאי.

מאיה איש-שלום – מאיירת.

הסנאי כמשל לכמיהה

גולן, בחוכמה רבה, בוחרת בצמצום ומוותרת על הסברים וקישורים שאנו מרבים לראות בספרי ילדים, על אף שהם אינם הכרחיים, ודאי מתוקף היחסים בין הטקסט והאיור. היא מניחה את הכמיהה של הגיבורה כעובדה מוגמרת שאינה זקוקה לנימוק.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

מאה ימים עם ירושה אבוט

אז איך קרה שבחרתי לבלות מאה ימים עם ירושה אבוט.

פרויקט "מאה ימים ש…." הוא פרויקט שבמהלכו יוצרים משהו במשך מאה ימים ברציפות, ומעלים לאינסטגרם. נמרצת – בעקבות חוזה טרי – החלטתי להצטרף להרפתקה הזו כדי להרחיב את פורטפוליו האיור שלי.

בחרתי לאייר את ספרה של ג'יין וובסטר "אבא ארך רגליים" אותו איירה באיורים קלילים ומצחיקים, כמו הספר עצמו. (פרט רכילותי חסר משמעות אך מעניין לגבי הסופרת – היא קרובת משפחה של הסופר מארק טווין).

לאלו מכם שלא מכירים את הספר, מדובר בחליפת מכתבים חד צדדית של נערה יתומה בשם ירושה אבוט, הנשלחת לקולג' על ידי "נדבן" עשיר, המבקש בתמורה שהיא תשלח לו עדכון חודשי על התקדמותה.

ירושה, כמו ירושה, מציפה אותו במכתבים נרגשים, מצחיקים, מפתיעים, מלאי חוויות קולג' וריגושי נערה. היא הופכת אותו בעל כורחו לבן משפחה, כולל סיום מפתיע.

daddy6Ns

מאה ימים זה לא מעט.

בכל ערב הייתי ממהרת לפגוש את ירושה המקסימה, המצחיקה, שבינתיים החליפה את שמה לג'ודי.

נשאבתי וחוויתי את האופטימיות שלה, את הסקרנות הבלתי נלאית, את ההשתאות מול דברים טריוויאליים, את ההתרגשות מריהוט חדר משלה, מישיבה במסעדה, מרכישת ספרים, או מהיותה בעלת שש שמלות. בעולם השפע שלנו זה הקסים אותי. ממש קינאתי בה על שגילתה לראשונה את שייקפיר, את אופליה, את רומיאו ויוליה, את "נשים קטנות", את "ג'יין אייר", ואין מקסים כמו המשפט: "אבא ארך רגליים יקר, שמעת מימיך על מיכאל אנג'לו?!"

daddy4s

ניגשתי לפרויקט בקלילות אגבית, ולאט-לאט התגבשה לי תמה שלמה וברורה איך הוא אמור להיראות.

כיוון שהספר הוא ספר מכתבים, בחרתי לשלב מוטיבים של בולים, של חותמות דואר, של מעטפות וניירות מכתבים. באיור אחד המכתב עצמו מתקפל להיות החדר של ירושה/ג׳ודי במעונות, על חלק מהאיורים מופיעים טקסטים כתובים בכתב יד מתוך המכתבים עצמם. ירושה שלי עלתה מתוך הנייר וקבלה ניראות לא מוקפדת ,לא מודעת ליופייה.

daddy3Ns

אבא ארך רגליים קיבל דימוי משל עצמו. כיוון שלא פוגשים אותו בספר, בחרתי לייצג אותו בדוגמת פסים על רקע כחול כהה, כמו ציטוט מתוך חליפה יוקרתית. שילבתי אותו כמוטיב חוזר באיורים, מרמזת על זהותו האמתית: קופסאות מתנה שקיבלו סרט כחול מפוספס, כרטיס ברכה בדוגמא המפוספסת, מפית על שולחן אוכל, מטפחת כיס או כרטיסי תאטרון מעוטרים בפאטרן הזה – כולם מרמזים עליו.

כשהגעתי לסוף הספר, לא רציתי לתת לקסם להתפוגג, ובחרתי להשאיר אותו מסתורי. לא ציירתי את דמותו המלאה, על אף שזהותו מתגלה.

daddy13s

בכל יום נהניתי לקרוא את התגובות לפוסטים שהעליתי. חלק מהעוקבים הכירו את הסיפור וחזרו אתי אחורה בזמן בנוסטלגיה מתרפקת, חלקם גילו את הסיפור לראשונה ושאלו מי זאת לעזאזל ירושה?! והיו אלו שהסיפור חי ורלוונטי עבורם – כמו חבורת תאטרון בלוס אנג'לס שבדיוק עכשיו מעלה הפקה של המחזמר, וחלקו רעיון לשיתוף פעולה. כיף גדול!

הפרויקט הסתיים, חלפו מאה ימים, וקשה לי להיפרד. רוצה לשלוח לירושה את מילותיה שלה: "כפי שתראה, אני הולכת והופכת עצמאית. העמדת אותי על רגלי, ועכשיו אני יכולה להלך כמעט בעצמי."

daddy8_bigs

אני ממשיכה לפרויקט הבא ומאפשרת לה עוד רגע קט אתכם לפני שמחזירה אותה למדף. אולי עד שתהיה לי נכדה…

(העותק שבידי יצא בהוצאת י. מרכוס ירושלים. עברית: אפרת כהן, בשנת 1973)

דלית פסח – מעצבת – מאיירת – אמנית. בוגרת המרכז ללימודי עיצוב ויטל – תל אביב. בעלת סטודיו לעיצוב דיו-עולמות. בשנים האחרונות עוסקת גם באיור, כתיבה והדפס רשת. מאיירת וכותבת את הבלוג האישי VIC

 

 

כנס "הפנקס" השישי בשיתוף ספריית בית אריאלה

מודעה מעודכנת

המהדורה המקוצרת

תרגום מחדש של ספר הוא אתגר כפול עבור המתרגם. לא זו בלבד שעבודתו תושווה ליצירה המקורית ממנה תורגם, היא תיבחן גם לאור התרגום שקדם לו, ובאופן מובן תאלץ לנמק את עצם קיומה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

העמוד הבא »