ממש לא כאילו

זאת לא דירה – זאת ממלכה,
את לא כרית – זאת נסיכה.
והיא סגורה בתוך ארון,
כלומר – בתוך טירת דרקון!

דרקון – מפיו יוצא עשן –
ולא, זה לא מעיל ישן!
דרקון ענק, דרקון מפחיד,
כל מי שרב אתו – הפסיד.

הצילו את הנסיכה!
הֲיֵשׁ אביר בממלכה?
זה האביר, הנה הוא בא!
מי כאן אמר, "הוא בן ארבע"?

הן האביר – לוחם ותיק
וחרב לו בתוך נרתיק.
כבדה החרב וחדה,
ולא מפלסטיק – מפלדה!

להתנדב ולהציל –
תמיד מוכן אביר אציל,
וכששמע על העניין –
מיד ענה: "אני מוכן!"

לא על מקל – על סוס מהיר
רוכב בלהט האביר,
רוכב, שועט בדהרה
ומתקרב אל הטירה.

לפתע הוא שומע קול:
"חמודי, בוא כבר לאכול!"
אך האביר לא מוותר:
"לא, אמא, מאוחר יותר!"

ואז צועק, מלוא הגרון:
"תצא החוצה, יא דרקון!"
אך הדרקון שותק, דומֵם
ולא יוצא להילחם.

אז האביר, אוזר גבורה,
נכנס ישר אל הטירה…
היה זה קרב קשה, עיקש,
כי הדרקון הטיח אש,

והאביר, בלי חרדה,
הכה בחרב הכבדה.
טראח! הדרקון נפל ומת,
ולא "כאילו" – באמת!

…שָׁב האביר משׂדה הקרב,
הנסיכה בזרועותיו,
והוא עייף אך מאושר
פונה אליה: "זה נגמר!

אַת חופשיה, הנסיכה!
תצאי איתי לארוחה?"

ענת-פרי-טל

 

נתי בית – סופר ומשורר. שירו "זאת כנרת", שזכה בתחרות "איור תחילה" של "הפנקס", ראה אור כספר "לאן כנרת ממהרת" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, באיוריה של יערה עשת.

ענת פרי-טל – מאיירת בוגרת ויצ"ו חיפה.

שבע בום! ליאורה גרוסמן

עזבתי את האיור הזה לכמה זמן. פתרתי את הצבעוניות של הספר, ורק אז, כשהבנתי את הכיוון אליו הולך הספר, עשיתי סקיצות בשחור-לבן לכולו. כאן כבר ירדתי לעומקו של הטקסט, בו יש דגש על הדיאלוג

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

הכרח מיידי בהכרה – ראיון עם תמר ורטה-זהבי

משיחותיי עם אלפי ילדות וילדים אני יודעת בברור שרובם כמהים לשוחח באופן בקורתי על האקטואליה, אבל המערכת מהסה אותם וברור מדוע – חשיפה למציאות רבת עוולות למוחלשים, רבת טייקונים וכרישי נדל"ן, עשויה לגרום לדור הצעיר לא להיות שותף לשכפול המציאות הזאת

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

העתיד מאחורינו

פיקסאר, בחייהם הקצרים, עברו את מה שגיבורם, מכונית המירוץ ספידי מקווין, עבר: הם הצליחו בתנופה אדירה כאשר הוכיחו את כוחם של סרטי האנימציה הממוחשבת עם סרטיהם הראשונים, שהפכו לקלאסיקות מידיות. בעודם נקלעים לאבדן דרך במהלך חיפוש כושל אחר רצף העשייה האמנותית שלהם הם מיתגו עצמם כ"מנטורים" וככאלו ש"יודעים לספר סיפור רגשי".

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

פרופיל אמנית – יעל אלברט

אבא שלי היה הבמאי של התוכנית "קריאת כיוון" והייתי עדה לצילומי הסצינות הלקוחות מתוך הספר "אורה הכפולה". ראיתי את כל תהליך היצירה לפרטי פרטים – מהשיחזור של התקופה ובחירת הלוקיישנים וגם ליהוק השחקנים. אני חושבת שזה מאוד השפיע על הצורה שבה אני עובדת היום מבחינת איסוף חומרים ובניית הסצנות בספרים שאני מאיירת

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

שפת הימבשה

 

אחת לשנה, על שפת הים,

הרחק, הרחק מעין אדם,

נפגשים בחצות, לאור הלבנה:

סוס, כלבלב, קיפוד ושושנה.

מולם, מבעד למים צלולים,

כמו השתקפות משונה בגלים:

סוסון-ים וקיפוד-ים, שושנת-ים לצדם,

ואפילו כלב-ים (הוא חיה של גם וגם).

שם הם חולקים שפה משותפת,

כולם דוברים "ימבשה" שוטפת.

אלו מספרים על הבתים, על הכפרים,

על השדות הירוקים הנפרשים בעמקים,

ואלו מספרים על אלמוגים ועל דגים,

וממתיקים איתם סודות שנחבאו בעומקים.

אך את כוכב הים מגיע לבקר

אורח מיוחד ממקום אחר –

כוכב משאלות קטן וזורח,

משביל החלב, פינת הירח.

והוא מספר איך נפל מן השמים,

התעופף בחלל וצלל אל המים.

yambasha-nathalie-belhassen-1200px

על החול הרטוב ובין קצוֹת הגלים,

נשטפים הגבולות, נשכחים הבדלים,

ולפני הזריחה, לקראת סוף הפגישה,

הם תמיד משחקים קצת ב-"ים-יבשה".

ברור לי לגמרי שהכל אמיתי,

כי כוכב המשאלות ביקר גם אותי,

בלילה, בחלום, סיפר על הפגישה

וגילה לי איך אומרים שלום בשפת הימבשה.

כשהשחר עלה, נשכחה המילה,

אך כמו צדף בחול, נשארה משאלה:

אם אי-פעם ימצֵא ילד-ים,

בחוף קרוב או בקצה העולם,

גם אני אשמח (בבקשה!)

לקבל הזמנה לפגישה.

בינתיים אחכה לו, לכוכב המשאלות.

כשישוב לבקר באחד הלילות,

אבקש בנימוס, בלי היסוס, בלי בושה:

"למד אותי, למד את שפת הימבשה,"

ואגניב לחלום עיפרון ומחברת,

לכתוב בה את כל המילים למשמרת.

נטלי בלהסן – ילידת 1983, בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ובספרות ותואר שני בספרות מאוניברסיטת תל אביב. עובדת כעורכת תוכן באגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב. הספר "גברת מגזרת" ראה אור בשנת 2011 בהוצאת "הקיבוץ המאוחד", השתתף במצעד הספרים של משרד החינוך בשנת תשע"ג, ותורגם ליפנית ולקרואטית.

המהדורה המקוצרת

שעת הסיפור לפני השינה זוכה לעדנה בימינו. אולי זו העובדה שהורים רבים עובדים שעות ארוכות וזהו הזמן האינטימי היחיד שהם וילדיהם מבלים במשותף, בשקט, ללא טלפונים ומסכים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

תמונת פרופיל – ענת פרי-טל

הסטורי-בורד עושה לי סדר בראש, בסיפור (המאויר) שלי, בדמויות הכתובות בטקסט, בדמויות שאינן כתובות בטקסט, ובעיקר בקומפוזיציה. זהו שלב קריטי מבחינתי והכול צריך לעבוד פיקס כדי להמשיך לשלב הבא.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

פילוסוף וחתול מחפשים סיפור

שמו של הספר, וגם האיור המופיע בעמוד השער שלו מעלים על הדעת את "הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אקזופרי. גם שם יש ילד פילוסוף, ששואל שאלות שהמבוגרים כבר אינם נותנים דעתם עליהן.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

"אני לא חלשה כמו שתמיד חשבתי על עצמי" – שיחה עם הנערה תום

אני לא חלשה כמו שתמיד חשבתי על עצמי. שאני לא הבעיה, הבעיה נמצאת אצל אלא שמציקים ואצל אלה שישבו בצד ושתקו – הם הפחדנים, לא אני.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

גילגמש הצעיר והמסע לשאול

עֲנַק הַגַּן אָמַר שֶׁהָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה נִמְצֵאת בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, וּלְשָׁם פָּנֵינוּ הָיוּ מוּעָדוֹת. אַחֲרֵי צְעִידָה אֲרֻכָּה בַּיַּעַר רָאִינוּ מֵרָחוֹק אֶת בֵּית הָעֲנָק. קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ הָאַדִּירִים שֶׁהִקִּיפוּ אֶת גַּג הַבַּיִת בִּשְּׂרוּ רָעוֹת, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ פְּנִימָה, הַבֶּטֶן שֶׁלִּי הִתְהַפְּכָה

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

פיג'מה להמונים

בתקופה האחרונה אני נתקל בכתבי יד אשר נדמים לי ככאלו שגם הם נכתבו מתוך מטרה שיקלעו לערכים שספריית פיג׳מה מחפשת. לפתע ישנה תחייה של סיפורי חז״ל, או של קלאסיקות יהודיות על חכמי חלם או אגדות המלך שלמה, או לפתע מופיעים טקסטים חילוניים לגמרי אשר לפתע מדברים על השבת או על חגים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

העמוד הבא »