שירה היא עולם ומלואו

יש לילדים דרך התבוננות רעננה על העולם. הכול עבורם חדש ושונה. אדם מבוגר יעבור ליד שלולית מבלי להבחין בה, בעוד ילד יבחין כבר מרחוק בשלולית וירצה לחקור אותה ולהיכנס אליה. אני כותבת שירים לילדים כי כך גם אני חווה את העולם כמו ילדה, ומתרגשת מהדברים הפשוטים והבנאליים לכאורה

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

להצביע על הפגם הנסתר מעיני כולנו בעולם המודרני ועל המחיר שאנחנו משלמים

מומו" הוא ספר נפלא ויחיד במינו, ובמרכזו משל על החיים המודרניים ועל השפעתה המשתקת של שגרת החיים החדשה: שעות עבודה ארוכות, מקום עבודה ובו לא רק מסעדה אלא גם מכון כושר, פנאי מצומצם, מתוכנן עד השנייה האחרונה. באמצעות נערה אחת עשויה לבלי חת נבנית פנטזיה המזכירה באורח מפחיד את המציאות שרבים חיים בה היום.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

תיבה מזמרת – פסח

"תיבה מזמרת", היא תוכנית רדיו לילדים ששודרה בגלי צה"ל בימי שבת בבוקר בשנים 2004-2005.
את התוכנית ערכו והגישו סתיו פלטי-נגב ותמר הוכשטטר והשתתפו בה עוד חיילים, קריינים, טכנאים וילדים רבים. כל פרק מוקדש לנושא אחד ונמשך 52 דקות.
כעת ניתן להאזין לפרקי התוכנית דרך כתב העת "הפנקס".

ולכבוד פסח – תוכנית חמיוחדת על חג החירות:

המהדורה המקוצרת

החושך של למוני סניקט הוא אבי הפחדים כולם. תת המודע האנושי אליו אנו דוחקים פעמים רבות את החריקות, הקור והלחות של הנפש, השדים והחרדות. כל אותם פחדים שאורבים לנו ומציקים כל עוד אנו מנסים להתעלם מהם.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

החתול מצהיר שהוא לא באמת חתול

ד"ר סוס אהב לצייר מבנים מורכבים, בהם דבר נערם על דבר בקו עקום, מתפתל ומלא חיים. על הבמה תורגם הקטע למופע לוליינות יצירתי, אקרובטי וסלפסטיקי. השחקן נעמד על כדור כריתי, ושאר השחקנים החלו מערימים ותולים עליו פריטים שונים, עד הנפילה הגדולה, שהתרחשה בהילוך איטי.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

גובולינו חתול המכשפות

במערה נידחת בהרים נולדו שני גורי חתולים. סוטיקה היתה חתולת מכשפות מושלמת, שחורה עם עיניים ירוקות, שהשתוקקה כבר לכשף כשפים. אבל לגובולינו אחיה היו פסים בפרווה, כפה אחת לבנה ועיניים כחולות, ומשאת נפשו היתה להתכרבל מול האח במטבח. נטוש ודחוי, יוצא גובולינו למסע למצוא לו בית לנצח נצחים. מבית יתומים ועד ארמון מלכות, מתאטרון בובות ועד ספינה בלב ים, בכל מקום הוא פוגש אנשים טובים ואנשים טובים פחות, אבל תמיד עברו שב לרדוף אותו והוא נאלץ להמשיך בנדודיו. האם אי פעם ימצא לו בית?

ספרה הקלאסי של אורסולה מוריי ויליאמס ראה אור בשנת 1942 ומובא כעת לראשונה בעברית, בתרגומה של יעל אכמון, ובליווי איורים שהכינה במיוחד עבור הוצאת "עוץ" המאיירת האוסטרלית קתלין ג'נינגס. אנו שמחים להציג בפניכם את שני הפרקים הראשונים של הספר.

 

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

פרק ראשון

גוֹבּוֹלִינוֹ עוֹשֶׂה בּוּשׁוֹת

Gobbolino01a

לַיְלָה נָאֶה אֶחָד שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר יָרֵחַ הִתְגַּלְגְּלוּ גוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן, חֲתַלְתּוּל הַמְּכַשֵּׁפוֹת, וַאֲחוֹתוֹ סוּטִיקָה, מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ, לְשַׂחֵק בִּתְפֹס-אֶת-הָעַכְבָּר בֵּין הַצְּלָלִים הַמִּתְגַּנְּבִים.

הָיְתָה זֹאת יְצִיאָתָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשְּׁנַיִם מִן הַמְּעָרָה, וְעֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת נִמְלְאוּ פְּלִיאָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מִכָּל דָּבָר שֶׁרָאוּ.

עִם כָּל עָלֶה נוֹשֵׁר, עִם כָּל טִפַּת טַל נוֹצֶצֶת, עִם כָּל רִשְׁרוּשׁ בַּיַּעַר סְבִיבָם, נִזְקְפוּ אָזְנֵיהֶם הַמְּכֻסּוֹת פַּרְוָה שְׁחוֹרָה.

"שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה, אָחִי?"

"רָאִית אֶת זֶה, אֲחוֹתִי?"

"רָאִיתִי! וְאֶת זֶה! וְאֶת זֶה! וְאֶת זֶה!"

כְּשֶׁעָיְפוּ מִמִּשְׂחָקִים הֵם הִתְיַשְּׁבוּ זֶה לְצַד זֶה לְאוֹר הַיָּרֵחַ, שׂוֹחֲחוּ וּקְצָת רָבוּ, כְּמִנְהָגָם שֶׁל חֲתַלְתּוּלֵי מְכַשֵּׁפוֹת.

"מָה תִּהְיִי כְּשֶׁתִּגְדְּלִי?" שָׁאַל גוֹבּוֹלִינוֹ כְּשֶׁהַיָּרֵחַ הִתְחִיל לִשְׁקֹעַ מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים וְתַרְנְגוֹלִים קָרְאוּ בְּרַחֲבֵי הָעֵמֶק.

"אֲנִי אֶהְיֶה חֲתוּלַת מְכַשֵּׁפָה כְּמוֹ אִמָּא," אָמְרָה סוּטִיקָה. "אֲנִי אֵדַע בַּעַל-פֶּה אֶת כָּל סֵפֶר הַקְּסָמִים וְאֶלְמַד לִרְכֹּב עַל מַטְאֲטֵא וְלַהֲפֹךְ עַכְבָּרִים לִצְפַרְדְּעִים וּצְפַרְדְּעִים לַחֲזִירֵי יָם. אֲנִי אֵרֵד מֵהָעֲנָנִים עַל רוּחַ הַלַּיְלָה עִם הָעֲטַלֵּפִים וְהַתִּנְשָׁמוֹת וְאֶקְרָא מְיייָ-ייָ-ייָ-אוּוּ! וּכְשֶׁאֲנָשִׁים יִשְׁמְעוּ אוֹתִי מִתְקָרֶבֶת הֵם יֹאמְרוּ: שְׁשְׁשְׁשְׁ! הִנֵּה עוֹבֶרֶת סוּטִיקָה, חֲתוּלַת הַמְּכַשֵּׁפָה!"

גוֹבּוֹלִינוֹ הָפַךְ שָׁקֵט מְאוֹד לְמִשְׁמַע הַכְרָזוֹתֶיהָ הַנּוֹעָזוֹת שֶׁל אֲחוֹתוֹ.

"וּמָה תִּהְיֶה אַתָּה, אָחִי?" שָׁאֲלָה סוּטִיקָה בְּנֹעַם.

"אֲנִי אֶהְיֶה חֲתוּל מִטְבָּח," אָמַר גוֹבּוֹלִינוֹ. "אֲנִי אֵשֵׁב מוּל הָאָח עִם הַכַּפּוֹת מְקֻפָּלוֹת מִתַּחְתַּי וְאָשִׁיר כְּמוֹ הַקּוּמְקוּם עַל הַכִּירָה. כְּשֶׁהַיְּלָדִים יַחְזְרוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר הֵם יִמְשְׁכוּ לִי בָּאָזְנַיִם וִידַגְדְּגוּ אוֹתִי מִתַּחַת לַסַּנְטֵר וִישַׂחֲקוּ אִתִּי בִּסְלִיל חוּטִים בְּרַחֲבֵי הַמִּטְבָּח. אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל הַבַּיִת וְאַרְחִיק עַכְבָּרִים וְאַשְׁגִּיחַ עַל הַתִּינוֹק, וּכְשֶׁכָּל הַיְּלָדִים יִשְׁכְּבוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶם, אֶתְגַּנֵּב לְחֵיקָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת שֶׁלִּי בִּזְמַן שֶׁתַּטְלִיא גַּרְבַּיִם וְהָאָדוֹן יְנַמְנֵם בְּכִסְאוֹ. אֲנִי אֶשָּׁאֵר אִתָּם לְנֶצַח נְצָחִים, וְהֵם יִקְרְאוּ לִי גוֹבּוֹלִינוֹ חֲתוּל הַמִּטְבָּח."

"אַתָּה לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת חָתוּל רַע?" שָׁאֲלָה סוּטִיקָה בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה.

"לֹא," אָמַר גוֹבּוֹלִינוֹ, "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת חָתוּל טוֹב, וְשֶׁאֲנָשִׁים יֹאהֲבוּ אוֹתִי. אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים חֲתוּלֵי מְכַשֵּׁפוֹת. הֵם לֹא נְעִימִים."

הוּא לִקֵּק אֶת כַּפָּתוֹ וְהִתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת פָּנָיו. אֲחוֹתוֹ הִזְעִיפָה פָּנִים וְעָמְדָה לָלֶכֶת מִשָּׁם וּלְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא שֶׁלָּהֶם, אַךְ קֶרֶן יָרֵחַ שֶׁהֵאִירָה אֶת שְׁנֵיהֶם גָּרְמָה לְפַרְוָתָהּ לִסְמֹר מִכַּעַס וּמִפַּחַד.

"אָחִי! אָחִי! יֵשׁ לְךָ כַּף רֶגֶל לְבָנָה!"

בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפָה, אִישׁ לֹא הִבְחִין שֶׁגּוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן נוֹלַד עִם כַּפָּה קִדְמִית לְבָנָה. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין זֶה הוֹלֵם כְּלָל חֲתוּל מְכַשֵּׁפוֹת, אֲשֶׁר אָמוּר לִהְיוֹת שָׁחוֹר מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, אֲבָל אוֹר הַיָּרֵחַ הֵאִיר עַכְשָׁו כַּפָּה לְבָנָה כֻּלָּהּ וּבְתַחְתִּיתָהּ חָמֵשׁ כָּרִיּוֹת וְרֻדּוֹת, וְאִלּוּ פַּרְוָתוֹ שֶׁל הַחֲתַלְתּוּל, בִּמְקוֹם שֶׁתִּהְיֶה שְׁחוֹרָה כָּלִיל כְּמוֹ פַּרְוַת אֲחוֹתוֹ, הִתְאַפְיְנָה בְּדֻגְמַת פַּסִּים עֲמוּמָה כְּמוֹ שֶׁל חֲתוּל בַּיִת, וְעֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת וְהַיָּפוֹת הָיוּ כְּחֻלּוֹת! כָּל חֲתוּלֵי הַמְּכַשֵּׁפוֹת נוֹלָדִים עִם עֵינַיִם יְרֻקּוֹת.

מָה הַפֶּלֶא שֶׁסּוּטִיקָה הַקְּטַנָּה בָּרְחָה אֶל הַמְּעָרָה בִּקְרִיאוֹת מְצוּקָה כְּדֵי לְסַפֵּר עַל כָּל זֶה לְאִמָּהּ.

"אִמָּא! אִמָּא! לְגוֹבּוֹלִינוֹ שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כַּפָּה לְבָנָה! יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת! הַפַּרְוָה שֶׁלּוֹ מְפֻסְפֶסֶת, לֹא שְׁחוֹרָה, וְהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת חֲתוּל מִטְבָּח!"

לְמִשְׁמַע קְרִיאוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֲתַלְתּוּלָה יָצְאָה אִמָּהּ, גְרִימַלְקִין, אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה. גְּבִרְתָּם הַמְּכַשֵּׁפָה הִגִּיעָה הַיְשֵׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבִזְמַן קָצָר יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹקֵחַ לְסַפֵּר זֹאת הֵן הָפְכוּ אֶת גוֹבּוֹלִינוֹ הַמִּסְכֵּן עַל רֹאשׁוֹ, הֵקִימוּ אוֹתוֹ שׁוּב, צָבְטוּ בְּאָזְנָיו, מוֹלְלוּ אֶת זְנָבוֹ, דָּחֲפוּ אוֹתוֹ, דָּקְרוּ אוֹתוֹ וְכֹה בִּלְבְּלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל אֶלָּא לִבְהוֹת בָּהֶן בִּתְמִיהָה, כְּשֶׁהוּא מְמַצְמֵץ בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת הַיָּפוֹת כְּאִלּוּ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתּוֹ מַדּוּעַ הֵן כּוֹעֲסוֹת כָּל כָּךְ.

לְבַסּוֹף הֵרִימָה אוֹתוֹ גְרִימַלְקִין מֵעָרְפּוֹ וְשָׁמְטָה אוֹתוֹ בַּפִּנָּה הַחֲשׁוּכָה וְהַלַּחָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמְּעָרָה, בֵּין קַרְפְּדוֹת הַמַּחְמָד שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפָה.

גוֹבּוֹלִינוֹ, שֶׁפָּחַד מֵהַקַּרְפָּדוֹת, שָׁכַב שָׁם רוֹעֵד וּמִצְטַמְרֵר כָּל הַלַּיְלָה.

 

פרק שני

גוֹבּוֹלִינוֹ נִשְׁאָר לְבַד

Gobbolino02b

בַּבֹּקֶר שָׁמַע גוֹבּוֹלִינוֹ אֶת הַמְּכַשֵּׁפָה מְשׂוֹחַחַת עַל הַנּוֹשֵׂא עִם אִמּוֹ.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁעָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ אֶת הַחֲתוּלִים לְשָׁרֵת כְּשׁוּלְיוֹת בִּדְחִיפוּת," אָמְרָה. "סוּטִיקָה תַּלְמִידָה טוֹבָה וְהִיא תִּהְיֶה חֲתוּלַת מְכַשֵּׁפוֹת מֻכְשֶׁרֶת, וּמוּטָב לְגָרֵשׁ אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת מֵהָרֹאשׁ שֶׁל אָחִיהָ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר."

וְלָכֵן עִם זְרִיחַת יָרֵחַ מָלֵא וְעָגֹל עָלוּ הַמְּכַשֵּׁפָה וְהַחֲתוּלָה שֶׁלָּהּ עַל הַמַּטְאֲטֵא, שִׁלְשְׁלוּ אֶת שְׁנֵי הַחֲתַלְתּוּלִים הַצְּעִירִים בְּשַׂק מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְשִׁיְּטוּ מֵעַל הֶהָרִים לִמְצֹא לַחֲתַלְתּוּלִים מְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה כְּשׁוּלְיוֹת אֵצֶל מְכַשְּׁפוֹת אֲחֵרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ מַכְשִׁירִים חֲתוּלֵי מְכַשֵּׁפוֹת.

הֵם טָסוּ מַהֵר, מַהֵר כָּל כָּךְ, שֶׁגּוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן, שֶׁהֵצִיץ מִבַּעַד לְחוֹר בַּשַּׂק, רָאָה אֶת הַכּוֹכָבִים בִּשְׁבִיל הֶחָלָב אָצִים-רָצִים עַל פָּנָיו כְּמוֹ מְטַר יַהֲלוֹמִים – בִּמְהִירוּת כָּזֹאת, שֶׁנִּדְמֶה הָיָה שֶׁהָעֲטַלֵּפִים שֶׁהִשִּׂיגוּ בְּדַרְכָּם מִתְנַהֲלִים בִּכְבֵדוּת כְּמוֹ פִּילִים מְגֻשָּׁמִים.

רֹאשׁוֹ הִסְתַּחְרֵר כְּשֶׁהִשְׁקִיף מַטָּה אֶל הָעוֹלָם הַשָּׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, הַגְּבָעוֹת וְהַנְּחָלִים, הַבְּקָעוֹת וְהָאֲגַמִּים, הֶהָרִים הַדְּרוּכִים וְהֶעָרִים הַקּוֹדְרוֹת. סוּטִיקָה הַקְּטַנָּה יִלְּלָה מִתַּעֲנוּג עַל הַטִּיסָה הַפְּרוּעָה וְהַמְּסַחְרֶרֶת, אֲבָל גוֹבּוֹלִינוֹ רָעַד בְּתַחְתִּית הַשַּׂק וּדְמָעוֹת שֶׁל אֵימָה נָטְפוּ עַל כַּפָּתוֹ הַלְּבָנָה.

"אוֹי, בְּבַקָּשָׁה, עִצְרוּ! אוֹי, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה!" הִתְיַפֵּחַ, אַךְ אִישׁ לֹא הִקְשִׁיב לוֹ.

לְבַסּוֹף, בִּצְלִילָה מְפֹאֶרֶת כְּשֶׁל שַׁחַף פִּרְאִי, נָחֲתָה הַמְּכַשֵּׁפָה עִם הַמַּטְאֲטֵא שֶׁלָּהּ בְּהָרֵי הוּרִיקָן. מְכַשֵּׁפָה מַבְחִילָה הִתְגּוֹרְרָה שָׁם, וְכִמְעַט מִיָּד הִסְכִּימָה לָקַחַת אֶת סוּטִיקָה הַקְּטַנָּה לַמְּעָרָה שֶׁלָּהּ וּלְהַכְשִׁיר אוֹתָהּ כַּחֲתוּלַת מְכַשֵּׁפוֹת.

מֵרֹב אֹשֶר, הַחֲתַלְתּוּלָה כִּמְעַט לֹא עָצְרָה לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם מֵאָחִיהָ הַקָּטָן, כֹּה לְהוּטָה הָיְתָה לְהַתְחִיל לִלְמֹד כֵּיצַד הוֹפְכִים אֲנָשִׁים לְקַרְפָּדוֹת וְלִצְפַרְדְּעִים וּלְכָל מִינֵי דְּבָרִים לֹא נְעִימִים.

גוֹבּוֹלִינוֹ הִזִּיל דְּמָעוֹת כְּשֶׁנֶּאֱלַץ לְהִפָּרֵד מֵחֲבֶרְתּוֹ לְמִשְׂחָק, אֲבָל הַמְּכַשֵּׁפָה סֵרְבָה בְּתֹקֶף לָקַחַת אוֹתוֹ עִם אֲחוֹתוֹ.

"חֲתוּל מְכַשֵּׁפוֹת עִם כַּפָּה לְבָנָה! חַה חַה חַה!" קִרְקְרָה. "לְעוֹלָם לֹא תַּצְלִיחִי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ!"

וְכָךְ חָזַר גוֹבּוֹלִינוֹ אֶל הַמַּטְאֲטֵא, מֵאֲחוֹרֵי אִמּוֹ גְרִימַלְקִין וּגְבִרְתָּהּ, וְאַף שֶׁבִּקְּרוּ בַּחֲמִשִּׁים מְעָרוֹת וְיוֹתֵר לִפְנֵי שֶׁהִפְצִיעַ הַשַּׁחַר עַל הָרֵי הוּרִיקָן, אַף מְכַשֵּׁפָה לֹא הִסְכִּימָה לְהָעִיף מַבָּט שֵׁנִי בֶּחָתוּל עִם הַכַּפָּה הַלְּבָנָה וְהָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת הַיָּפוֹת.

וְלָכֵן הֵן טָסוּ בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה וְהִשְׁלִיכוּ אֶת גוֹבּוֹלִינוֹ לַמְּעָרָה, אֶל בֵּין הַקַּרְפָּדוֹת, וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם יוֹם אַחַר יוֹם, עַד שֶׁבֹּקֶר נָאֶה אֶחָד הִתְעוֹרֵר וְגִלָּה שֶׁהוּא לְבַד.

הַמְּכַשֵּׁפָה נֶעֶלְמָה וְכָךְ גַּם גְרִימַלְקִין, וְאִתָּן הַקְּדֵרָה, סִפְרֵי הַלְּחָשִׁים, הַקַּרְפָּדוֹת, הַשּׁוּעָלִים, הָעֲשָׂבִים, הַחֲלִיטוֹת, הַמַּטְאֲטֵא, וְכָל דִּבְרֵי הַקֶּסֶם.

כֻּלָּם הִסְתַּלְּקוּ וְנָטְשׁוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים.

לשים את מלאכת יצירת ספרי הילדים בישראל על המפה העולמית – ראיון עם ליאורה גרוסמן ודייב יעקב

ישראל ממוקמת במקום גבוה ללא ספק ביחס לעולם. יש לנו כישרונות רבים, מנעד רב של שפות וגישות, וזה היה נהדר לראות שמדינה קטנה כל כך מייצרת עושר כזה גדול. זו גם התגובה שקיבלנו מהמבקרים הזרים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

שועלים וארנבים מסרבים להיות משל

החיות בזוטרופוליס מתנהגות כבמשל. הן חיות בעולם שכולו זועק דילמות אנושיות עכשויות בוערות: גזענות, פמיניזם, שוויון, טרור, אלימות משטרתית ועוד. והדמויות מודעות לכך שהן נולדו לתוך סטראוטיפ שנכפה עליהן ונאבקות בו.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

סטינק והסוכריות השוברות שיניים

סטינק הוא גיבור סדרת ספרים המיועדת לראשית קריאה, ששני הספרים הראשונים בה ראו אור לאחרונה בהוצאת "עם עובד" בתרגום של שהם סמיט ואמנון כץ. לצד העלילה המשעשעת, מצורף בכל סוף פרק קומיקס שיצר סטינק, אשר מציג את החיים דרך נקודת המבט הייחודית שלו.

אנו שמחים לפרסם את הפרק הראשון בספר הראשון בסדרה, "סטינק והסוכריות השוברות שיניים". בספר זה, הסופרת מייגן מקדונלד מפגישה אותנו עם דמותו של סטינק, עם אחותו הגדולה החביבה, ג'ודי, משפחתו וחברו הטוב וובסטר. הסיפור מתאר את מעלליו של סטינק שמגלה להפתעתו שכתיבת מכתבי תלונה לחברות ממתקים וצעצועים טומנת בחובה הפתעות רבות…

עטיפות הספרים (יח"צ)

עטיפות הספרים (יח"צ)

עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת

אַדִּיר!

עֲנָק!

זֶה מַמָּשׁ כּוֹכָב אַחֵר!

סְטִינְק עָמַד בְּלֵב חֲנוּת הַמַּמְתַּקִּים "פְּלָנֵטַת הַסֻּכָּרִיּוֹת". כָּל הַמַּדָּפִים סְבִיבוֹ הָיוּ מְלֵאִים בְּסֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת, סֻכָּרִיּוֹת גּוּמִי, שְֹרוֹכֵי שׁוּשׁ, מַטְבְּעוֹת שׁוֹקוֹלָד, מַסְטִיקִים עֲגֻלִּים, סֻכָּרִיּוֹת עֲדָשִׁים, סֻכָּרִיּוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת, טוֹפִי וְסֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל.

וְאָז הוּא רָאָה אוֹתָן, מַמָּשׁ מוּלוֹ.

וָאוּוּ! בְּרוּכִים הַבָּאִים לְכוֹכַב הַסֻּכָּרִיּוֹת הַשּׁוֹבְרוֹת שִׁנַּיִם.

סֻכָּרִיּוֹת שׁוֹבְרוֹת שִׁנַּיִם! סְטִינְק מִהֵר וְלָקַח אַחַת. זֶה הָיָה כַּדּוּר הָאָרֶץ, זֶה הָיָה גְּלוֹבּוּס, זֶה הָיָה עוֹלָם קָטָן. גָּדוֹל יוֹתֵר מִגֻּלָּה. גָּדוֹל יוֹתֵר מִכַּדּוּר קוֹפֵץ. גָּדוֹל יוֹתֵר מִכַּדּוּר פִּינְג-פּוֹנְג. זוֹ הָיְתָה שׁוֹבֶרֶת הַשִּׁנַּיִם הַגְּדוֹלָה בָּעוֹלָם! אוֹ לְפָחוֹת הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁסְּטִינְק רָאָה אֵי-פַּעַם בְּכָל שֶׁבַע שְׁנוֹתָיו עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ.

סטינק 1 - איור 1

ג'וּדִי, אֲחוֹתוֹ שֶׁל סְטִינְק, בָּאָה בְּרִיצָה. "תִּרְאֶה, סְטִינְק, יֵשׁ לָהֶם נַקְנִיק-מַסְטִיק וְסֻכָּרִיּוֹת מְנַגְּנוֹת וּמַסְטִיק יַעַר גֶּשֶׁם שֶׁנִּרְאֶה מַמָּש אֲמִתִּי וְהַדָּבָר הֲכִי מַגְנִיב… סֻכָּרִיּוֹת מֹחַ! אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהַחְלִיט מָה תִּקְנֶה לִי!"

"אִם אַתְּ בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי קוֹנֶה לָךְ מַשֶּׁהוּ, אָז יֵשׁ לָךְ מֹחַ מִמַּסְטִיק", אָמַר סְטִינְק לַאֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה. לִפְעָמִים אֲחָיוֹת גְּדוֹלוֹת הֵן מָה-זֶה שְׁתַלְטָנִיּוֹת.

"בְּחַיֶּיךָ, סְטִינְק. אַל תִּהְיֶה כָּזֶה. יֵשׁ לְךָ תְּלוּשׁ שֶׁל חֲמִשָּׁה דּוֹלָר".

"אֲנִי הִרְוַחְתִּי אוֹתוֹ! אַבָּא לָקַח אוֹתִי לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְהִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּמֶחְקָר עַל נְמוּכִים. הָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת מַמָּשׁ קָשׁוֹת".

"סְטִינְק, זֹאת לֹא אַשְׁמָתִי שֶׁאֲנִי לֹא נְמוּכָה! בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, פְּלִיז! רַק סֻכָּרִיַּת מֹחַ אוֹ סֻכָּרִיַּת טֵלֵפוֹן אַחַת? אוּלַי חָטִיף כָּזֶה סָגֹל? סֻכָּרִיַּת טַבַּעַת יַהֲלוֹם? אֲנִי יוֹדַעַת, אֲנִי יוֹדַעַת! אִם לֹא מַמְתָּק אָז אוּלַי עֶרְכָּה לַהֲכָנַת מַסְטִיקִים בַּבַּיִת?"

"לֹא, לֹא, לֹא, לֹא, וְעוֹד פַּעַם לֹא".

"בְּחַיֶּיךָ, סְטִינְקֶר. רַק סֻכָּרִיָּה פִּיצִית אַחַת? כַּמָּה זֶה כְּבָר יָכוֹל לַעֲלוֹת?"

"עֲשָׂרָה סֵנְט", אָמַר סְטִינְק, "הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִיל סֻכָּרִיָּה מִסְכֵּנָה".

ג'וּדִי, אֲחוֹתוֹ שֶׁל סְטִינְק, עָשְׂתָה פַּרְצוּף מִסְכֵּן. הִיא הִשְׂתָּרְעָה עַל סַפַּת מוֹשַׁב הַמְּכוֹנִית שֶׁבְּפִנַּת הַחֲנוּת וְהֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִִיא צוֹפָה בַּטֵּלֵוִיזְיָה. סְטִינְק רָץ מִמַּדָּף לְמַדָּף וּמִלֵּא אֶת הַסַּל שֶׁלּוֹ בְּסֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל וּבְסֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת, בִּנְחָשִׁים וּבְמַסְטִיקִים עֲגֻלִּים.

"סְטִינְק, אֲנִי אַגִּיד לְאַבָּא שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת", אָמְרָה ג'וּדִי.

"בֶּאֱמֶת יֵשׁ לִי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת", אָמַר סְטִינְק. "דֶּרֶךְ אַגַּב, עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת זֶה מַטְבֵּעַ לָשׁוֹן. בְּדִיּוּק עַכְשָׁו לָמַדְנוּ אֶת זֶה בַּכִּתָּה".

"בֹּקֶר טוֹב אֵלִיָּהוּ! " אָמְרָה ג'וּדִי.

"מָה…" סְטִינְק לֹא הֵבִין.

"גַּם זֶה מַטְבֵּעַ לָשׁוֹן", אָמְרָה ג'וּדִי. "וְהַפֵּרוּשׁ הוּא: תִּתְעוֹרֵר! רַק עַכְשָׁו אַתָּה קוֹלֵט?!"

"וְאַתְּ, אַתְּ קַמְתְּ עַל צַד שְׂמֹאל!"

"לֹא נָכוֹן. אֲנִי לֹא בְּמַצַּב רוּחַ רַע, כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְנוֹת לִי מַמְתַּקִּים, נָכוֹן?"

"לֹא נָכוֹן".

"תַּגִּיד, 'דִּמְעוֹת סְטִינְק' זֶה מַטְבֵּעַ לָשׁוֹן? וּמָה עִם 'הַחִפָּזוֹן מִן הַסְּטִינְק?" אָמְרָה ג'וּדִי מוּדִי.

"עַכְשָׁו יֵשׁ לָךְ פַּרְצוּף חָמוּץ", אָמַר סְטִינְק. "קוֹלֶטֶת? גַּם פַּרְצוּף חָמוּץ זֶה בִּטּוּי".

"תַּפְסִיק כְּבָר לְהַגִּיד בִּטּוּיִים!" אָמְרָה ג'וּדִי.

"בְּסֵדֶר! בְּסֵדֶר! אִם אֲנִי אֶקְנֶה לָךְ מַמְתָּק, מָה תִּתְּנִי לִי?" שָׁאַל סְטִינְק. "נַעֲשֶׂה עֵסֶק. קָלַטְתְּ?"

ג'וּדִי גִּלְגְּלָה בְּעֵינֶיהָ. "מָה דַּעְתְּךָ שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ עֶפְרוֹן דַּרְדַּסִּים וּשְׁנֵי קְלָפֵי נְשִׂיאִים תְּמוּרַת הַחֲפִיסָה הַזֹּאת שֶׁל מַסְטִיק יַעַר גֶּשֶׁם?"

"שְׁלוֹשָׁה קְלָפִים", אָמַר סְטִינְק, "וְאֶחָד מֵהֶם חַיָּב לִהיוֹת בָּרָק אוֹבָּמָה".

"עָשִׂינוּ עֵסֶק", אָמְרָה ג'וּדִי. "תּוֹדָה, סְטִינְק. וְעַכְשָׁו, אֲדוֹנִי הֶעָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, בּוֹא נִרְאֶה מָה אַתָּה קוֹנֶה לְעַצְמְךָ עִם כָּל הַכֶּסֶף הַזֶּה".

"אֲנִי", אָמַר סְטִינְק, "קוֹנֶה אֶת הַסֻּכָּרִיָּה הַשּׁוֹבֶרֶת שִׁנַּיִם הֲכִי גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם". הוּא הֶרְאָה לָהּ אוֹתָהּ. "הִיא מְשַׁנָּה צְבָעִים וּטְעָמִים".

סטינק 1 - איור 2

"מַגְנִיב! זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ כַּדּוּר הָאָרֶץ. אוֹ כְּמוֹ בֵּיצַת אֵמוּ עֲנָקִית אוֹ מַשֶּׁהוּ".

"אוֹ מַשֶּׁהוּ", אָמַר סְטִינְק.

"סְטִינְק, אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁכְּדַאי לְךָ לְהַכְנִיס אֶת זֶה לַפֶּה. כָּתוּב כָּאן עַל הַקֻּפְסָה שֶׁזֶֶּה מֵכִיל שַׁעֲוָה".

"לֹא נָכוֹן".

"כֵּן נָכוֹן!" ג'וּדִי הִצְבִּיעָה עַל הָאֲרִיזָה.

"אָז מָה? כְּבָר אָכַלְתִּי שַׁעֲוָה".

"לֹא נָכוֹן".

"כֵּן נָכוֹן".

"סְטִינְק, שַׁעֲוָה זֶה כְּמוֹ נֵרוֹת", אָמְרָה ג'וּדִי. "שַׁעֲוָה זֶה כְּמוֹ שַׁעֲוָה שֶׁל אָזְנַיִם. אַתָּה הוֹלֵךְ לְלַקֵּק שַׁעֲוָה שֶׁל אָזְנַיִם, סְטִינְק?"

"תְּנִי לִי אֶת זֶה", אָמַר סְטִינְק וְלָקַח אֶת הַקֻּפְסָה בַּחֲזָרָה. "תַּפְסִיקי לְהַגִּיד שַׁעֲוָה שֶׁל אָזְנַיִם! וַאֲנִי כֵּן לוֹקֵחַ אֶת זֶה. יֵשׁ בִּפְנִים אֵשׁ".

"כְּמוֹ כַּדּוּר אֵשׁ?"

"כְּמוֹ לִבַּת כַּדּוּר הָאָרֶץ!" אָמַר סְטִינְק.

"מַגְנִיב!" אָמְרָה ג'וּדִי. "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת שׁוֹבֵר שִׁנַּיִם?"

"חָסֵר לָזֶה שֶׁלֹּא!" אָמַר סְטִינְק.

סטינק 1 - איור 4

 

 

שבע בום! – שחר קובר

בהוצאת הספרים לא אהבו שהתרנגולת קוראת לכולם עם דפיקה של כף חפירה על דלי וביקשו שהיא תחזיק פעמון. כמו כן, ביקשו ליישר קצת את האסם. ״לוח״ הכיתה שיוצב על קילשון ומגריפה, לא עברו את תקן הבטיחות של ההוצאה, ובוטלו גם הם. השרשרת שתלויה מקורת הגג נעלמה גם היא כי הייתה מאיימת מדי.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

היורש של סטיבן קינג

"הכלבים" שייך למהפכה של ספרות אפלה לנוער בוגר, שלא מפחדת לחטט בפגמים ובצדדים המכוערים של טבע האדם. אמו של קמרון דואגת לשלומו ומנסה להגן עליו, אבל חונקת אותו בו זמנית ומקשה עליו להתפתח מבחינה חברתית.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

צעדים ראשונים בעולמה העשיר ומרחיב הדעת של הספרות – ראיון עם דור בביוף

אני בהחלט מאמין שילדים ונוער צריכים להיות שותפים בשיח על היצירות המיועדות להם, שכן האלטרנטיבה היחידה היא שהם יקבלו בשתיקה את מה שמאכילים אותם, וזה יהיה סופה של המחשבה החופשית.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.
אם אינכם מנויים תוכלו לקרוא רק שתי רשימות בחודש.

העמוד הבא »