אומנות

סיפורי למה ככה - ראיון עם לירון שכטר במה ומסך

סיפורי למה ככה - ראיון עם לירון שכטר

על מיזם הרצאות לילדים קטנים בשם "לדעת"

קיימת הנחה רווחת, לפיה ישנם נושאים שהם מעבר להשגתם של ילדים. לצורך ההדגמה: "אי אפשר לשוחח עם ילד בכיתה א' על מבנה האטום". אני סבור, שזאת הנחה שגויה מהיסוד, המחמיצה את הפוטנציאל העצום הגלום בילדים שלנו ומרדדת את השיח מולם.

עיתון לילדים זה מין דבר כזה במה ומסך

עיתון לילדים זה מין דבר כזה / איריס ארגמן

על התערוכה "דבר לילדים", מוזיאון נחום גוטמן

עם הופעת הגיליון הראשון יציב פונה אל הילדים הקוראים: "אבל מערכת "דבר לילדים" תרצה גם לשמוע את דעתך על העיתון ועל הדברים הבאים בו, ודאי ישנם עניינם המושכים את ליבך, המטרידים אותך או מעוררים את סקרנותך ואתה רוצה לקרוא עליהם בעיתון שלך. אנחנו מקווים כי נדע לעזור איש לרעהו בשיחות גלויות מלב אל לב."

איורים מפטפטים איור

איורים מפטפטים / מיכל פז-קלפ

בלעדי - הצצה לתערוכה "איורים מפטפטים" של איה גורדון-נוי

השבוע עלתה תערוכה בשם "איורים מפטפטים" המוקדשת ליצירתה של המאיירת איה גורדון-נוי, שאיירה ספרי ילדים רבים. התערוכה מוצגת במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון כחלק מאשכול תערוכות של יוצרות נשים בקומיקס, איור וקריקטורה.

רחוב רחוב צא החוצה במה ומסך

רחוב רחוב צא החוצה / איריס ארגמן

שיטוט בשתי תערוכות המפגישות ילדים עם המרחב העירוני

הילדים לא נעים בחופשיות במרחב האורבני, הם נחשפים לתערוכה בליווי המדריך בלבד. והרי מהותו של הרחוב הוא שיטוט, טיול, גילוי והתבוננות, הרחוב מאפשר לנו להשתהות, לגלות דברים חדשים ומפתיעים, להתבונן ולגלות נקודות תצפית שונות.

יום ששוני במה ומסך

יום ששוני / רוני אלדד

רשימת ביקורת על התערוכה "יומולדת" במוזיאון ישראל

אבל כוס שפוכה על מפה, כבר במערכה הראשונה, לא מנבאת טובות על המשך התנהלות הענייניים. למרות הצבעוניות, וזוהר, והחגיגיות הרבה שמלווה את מרבית העבודות, הולכת ומצטברת איזו תחושה מעיקה בלב אגב השיטוט בתערוכה.

בוגרים לגילם - שאול גלבוע במה ומסך

בוגרים לגילם - שאול גלבוע

ראיון עם בוגר מגמת עיצוב תעשייתי ב"בצלאל" על פרויקט הגמר שלו - יצירת בסיסים למשחק חופשי בחצר גן הילדים

במציאות של היום שבה ילדים מוסעים ממקום למקום במכונית משפחתית וגני הילדים נהפכים לקורס הכנה לבית הספר, הילדים חווים את העולם דרך הטלוויזיה, המחשב ודרך חפצים ומתקנים שעוצבו ותוכננו במיוחד בשבילם; עולמם החומרי של הילדים הולך ומדלדל ונשארו מספר קטן של מקומות בהם הילדים יכולים לחוות באופן בלתי אמצעי את העולם שסביבם. דרך העבודה, עיצוב המתקנים והדו-שיח עם תקני הבטיחות והאווירה החברתית המגוננת של ימינו, הפרויקט מנסה להציע מבט חדש על האופן בו אנו מגדלים את ילדינו.

לרשימות נוספות
בוגרים לגילם - יערה בר-שי במה ומסך

בוגרים לגילם - יערה בר-שי

ראיון עם בוגרת מגמת עיצוב תעשייתי ב"בצלאל" על פרויקט הגמר שלה - צעצוע המשלב עץ ותפירה

אני בהחלט יכולה לסמן את נקודת המפנה והפיצוח של הפרויקט ברגע שהיו לי החלקים הראשוניים ונתתי אותם לראשונה לילדים לראות מה יקרה. עד אז רק אני שיחקתי והרכבתי והיו לי חששות גדולים, גם מבחינת היכולות המוטוריות של ילדים לפעולות הנדרשות וגם מבחינת העניין והיצירתיות שיגלו במשחק. קבוצת הנסיינים הראשונה היתה ארבע בנות בגילאי 4-11, שהפתיעו אותי לטובה בכל התחומים. כל אחת מהבנות מצאה במשחק משהו שהתאים לעניינה ויכולותיה, ובמשך זמן גדול בהרבה ממה שציפיתי הן שיחקו ומצאו עוד ועוד רעיונות ואפשרויות.

בוגרים לגילם - עינב דלבה במה ומסך

בוגרים לגילם - עינב דלבה

ראיון עם בוגרת מגמת עיצוב אופנה ב"שנקר" על פרויקט הגמר שלה

האתגר בעיצוב בגדי ילדים הוא שונה מעיצוב למבוגרים מבחינת ההתייחסות לפרופורציות של הגוף ומבחינת השימוש בטקסטילים השונים. ישנם פרמטרים שונים אליהם מתייחסים כשמעצבים לילדים כגון עמידות של הבד, גמישות, נוחות ומגע של הבד כנגד הגוף. למרות שפריטי הלבוש שעיצבתי מתכתבים עם בגדי המבוגרים ובפרט בגדים מחויטים ומובנים יותר, ניסיתי למצוא את האיזון על מנת לשלב בין שני העולמות ולהביא את עולם המבוגרים אל עולם הילדים.

העולם הוא קטן והמסע - אינסופי במה ומסך

העולם הוא קטן והמסע - אינסופי / יותם גדרון

ביקורת על שתי תערוכות במוזיאון ישראל: "מסעות" ו"איזה עולם קטן"

במספר עבודות בתערוכה מהדהד אותו מתח בין מסע אשר יוצא מבית, מתקיים ביחס אליו, ומסתיים בו, לבין מסע שהוא חיפוש אחר בית או מסע קיומי בלתי נגמר. האם המסע יכול להכיל בתוכו את האפשרות של בית, או שמא מסע הוא בהכרח תמונת המראה של ההשתייכות, האינטימיות והמקלט הביתי? מהדיון שמייצרות העבודות בתערוכה ברור שבניגוד לאינטואיציה הראשונית, שני המצבים הקיומיים הללו - זה של ההשתייכות וזה של המסע - אינם עומדים זה כנגד זה אלא מתקיימים פעמים רבות במקביל.

הלך הילד, נשאר היו-טיוב במה ומסך

הלך הילד, נשאר היו-טיוב / בת-אל לביא

רשימת ביקורת על המופע Youmake Remake של רננה רז

לצד חוסר דיוק טכני ורעיוני, מכיל המופע גם דברים נהדרים, ארבעה דברים נהדרים ליתר דיוק - ארבעת הרקדנים. קטעי הריקוד היו עשויים היטב הן מבחינת כוראוגרפיה הן מבחינת הכישרון של הרקדנים. לעתים נראה היה שהמופע כלל אינו לילדים, אלא שזהו מופע מחול מודרני קליל ומעניין שהייתי צופה בו גם אם היה מדובר במופע למבוגרים. הרקדנים - עופר עמרם, מיכל אלמוגי, ענבר נמירובסקי ויוצרת המופע רננה רז - שיחקו עם הקהל, צחקו אתו והצחיקו אותו (לרוב בהצלחה, לעתים זה היה רק ניסיון להצחיק). אם היה פספוס במופע הוא לא היה באופן שבו הוצגו הפרשנויות לסרטים, אלא ברעיון העומד מאחוריהם.

לקרוא בציור – דימויים של ילדים קוראים (חלק ב') במה ומסך

לקרוא בציור – דימויים של ילדים קוראים (חלק ב') / יותם גדרון

על יצירות אמנות המציגות הרגלי קריאה של ועם ילדים לאחר התפתחות ספרות הילדים במאה ה-18

אם הדימויים הקאנוניים של ישוע ומריה הקוראים, כמו גם זה של קופידון, היו מוכרים עוד בימי הביניים ובתקופה הביזנטית, דימויים חילוניים של ילדים קוראים הופיעו רק יותר מאוחר, ואלה יכולים ללמד אותנו לא מעט על הרגלי הקריאה של ילדים בעבר. במאות ה-18-19, החלו לעסוק באופן יותר מובהק בחינוכם של ילדים, וגם ספרות הילדים המודרנית שאנו מכירים כיום התבססה לקראת מחצית המאה ה-18, באנגליה. בהתאמה, דימויים של ילדים קוראים הפכו מקובלים יותר בהקשר חילוני (גם אם עדיין הושפעו מהדימויים הדתיים הקאנוניים), בפורטרטים משפחתיים ותיאורים של חיי היום יום.

לקרוא בציור - דימויים של ילדים קוראים (חלק א') במה ומסך

לקרוא בציור - דימויים של ילדים קוראים (חלק א') / יותם גדרון

על דימויים מתולדות האמנות המספקים ראיות על אודות הרגלי הקריאה שהיו נהוגים בעבר, ומלמדים מה ייצגו ילדים קוראים

האם ילדים קוראים מבטאים קדושה ומעורבות אלוהית, או דווקא דאגה הורית? האם הם צאצאים צייתנים וממושמעים, או פורעי סדר שצריך לאלף ולמסד באמצעות חינוך והנחלת ערכים? האם הקריאה היא טקס מעבר לבגרות וביטוי למשמעת או דווקא אפשרות למתן דרור לדמיון ולמחשבה? מה מלמדת קריאת ילדים על עתידם? ומה מלמדים ילדים קוראים על הוריהם? ייצוגים של ילדים קוראים בדימויים מתולדות האמנות מספקים ראיות על אודות הרגלי הקריאה שהיו נהוגים בעבר, אך מעבר לכך, הם מלמדים מה ייצגו ילדים קוראים וכיצד נתפסה קריאתם של ילדים בעיני החברה.