ביקורות

היאוש נעשה יותר נוח? היאוש נעשה יותר נוח? ספרות

היאוש נעשה יותר נוח? / גיל הראבן

קריאה מחודשת ב"עצרת החיות" מאת אריך קסטנר

אריך קסטנר, חרף נטייה סנטימנטלית מסוימת שהייתה לו, הכיר ילדים. מספריו האחרים עולה שלא ייחס לכולם אוטומטית טוב לב וטוהר. והנה, בספר הזה לא רק שאין ולו ילד אחד אמתי אלא ש"ילדים" הם בגדר קטגוריה מופשטת, חסרת חיים. מעין אידיאה טהורה של "התמימים".

לסחרר את הקורא לסחרר את הקורא ספרות

לסחרר את הקורא / לי עברון

רשימת ביקורת על הספר "עץ הקסמים: הכיסא האדום" מאת אנדז'יי מלשקה

השפה הקולנועית טבועה בכולנו, הכותבים והקוראים, ואם הספר והסרט שניהם מוצלחים אפשר לומר פעמיים כי טוב. אבל הבעיה בספרים מסוימים היא שכותביהם מסתפקים ברעיון המוצלח ובעלילה הכובשת, ומה שהם מוסרים בין הכריכות דומה לסינופסיס

תשובה חגיגית לשאלה סבוכה תשובה חגיגית לשאלה סבוכה ספרות

תשובה חגיגית לשאלה סבוכה / טלי עמית-כוכבי

על ספרן החדש של שהם סמיט ועינת צרפתי

כביטוי מובהק ומבורך, לטעמי, לאג'נדות של היוצרות, צרפתי עשתה מאמץ ניכר ומוצלח לאייר דמויות בעלות גווני עור בהירים, כהים במידה רבה או מעטה, בין השאר תוך התייחסות לתקופה שאליה הטקסט מתייחס.

קופצת לגובה קופצת לגובה ספרות

קופצת לגובה / יותם שווימר

ביקורת על הספר "נוני ונוני-יותר" מאת נעמה בנזימן

אפילו שבספרה החדש של נעמה בנזימן יש כל מיני משחקים ופעלולים, היא עצמה לא משחקת. עם צאת הספר השלישי שכתבה ואיירה אפשר לקבוע בוודאות שמדובר באחת היוצרות הרציניות ביותר לילדים כיום.

הקלאסיקה של ההתנהגות הקלוקלת הקלאסיקה של ההתנהגות הקלוקלת ספרות

הקלאסיקה של ההתנהגות הקלוקלת / תמר הוכשטטר

האם לקרוא את הספר עצות מזיקות? ועוד עצות מזיקות

בתקופה המגוננת והמכילה (כביכול) שבה אנו נמצאים, מרענן לקרוא שירים שאינם לוקחים בחשבון את רגשות כולם, שכוללים אלימות של ממש ופריקת עול, חוצפה וגרגרנות. גם האיורים האנכרוניסטיים לא מצליחים לשבש לגמרי את חווית הקריאה המצחיקה והמהנה. נדמה לי שמי שישנן כמה מהשירים האלה ימצא בהם שימוש תדיר במהלך חייו.

להפיל פילה להפיל פילה ספרות

להפיל פילה / לי עברון

על תרגום ספרה החדש של קייט די-קמילו, "הפילה של הקוסם"

אין הספר סובל מחוסר ליטוש אלא להפך: היופי הפיוטי, המלנכולי, המוזיקלי, המלוטש אולי אפילו עומד בדרכו של רגש אמתי. שום דבר אינו נולד מתוכו באמת ובתמים, ולכן כל השינויים המתחוללים בדמויות ובעולמן חיצוניים ושרירותיים בדיוק כמו הופעתה הפתאומית של הפילה

לרשימות נוספות
האמנות נמצאת בַּדיוק האמנות נמצאת בַּדיוק ספרות

האמנות נמצאת בַּדיוק / לי עברון

רשימת ביקורת על הספר "גוסט" מאת ג'ייסון ריינולדס

אם מישהו סבור שספרי נוער מסוג זה, הכתובים בשפה מדוברת, קלים יותר לכתיבה (ולתרגום) מספרים למבוגרים, הוא טועה ובגדול: דווקא מי ששם לו למטרה לעורר בקורא אמון מוכרח להקפיד מאוד על הדיוק, הן ברגשות, הן בפעולות והן בשפה.

הקול יוצא החוצה הקול יוצא החוצה ספרות

הקול יוצא החוצה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של אנג'י תומאס, "השנאה שנתתם"

גם בספר שמסופר בגוף ראשון ונצמד לתודעת הדמות הראשית, צריך לשים לב לרגעים מכוננים; רגעים של תובנה מסחררת, לקח שלא יישכח, או אמת פנימית שפורצת החוצה.

"אצלי זה קרה הפוך" "אצלי זה קרה הפוך" ספרות

"אצלי זה קרה הפוך" / רתם פרגר וגנר

כמה מחשבות על הספר 'דרושה סבתא' מאת טלי אשר

במסע שלה אחר המשהו שחסר לה היא מגלה שמה שהיא מחפשת הוא משהו שלא ידעה שהיא מחפשת. היא קראה לו סבתא, אבל בעצם מה שמצאה הוא מענה לצורך במפגש אנושי חוצה קשרי משפחה, דורות וגילאים, שלא היה מוכר לה. הספר אם כן עוסק בנורמלי, ומציע מין דרך עדינה להרחיב אותו, להעמיק אותו ולייצר בתוכו מושג חדש של של סבאות ונכדאות.

ללא מטען עודף של צער ללא מטען עודף של צער ספרות

ללא מטען עודף של צער / לי עברון

השוואה בין תרגומיהן של דליה רביקוביץ וגילי בר-הלל סמו ל"מרי פופינס" מאת פמלה טרוורס

תרגומים חדשים ליצירות מופת שקראנו בילדותנו הם הזדמנות מצוינת לבחון שינויים בשפה ובנורמות התרגום, ולא אחת הבחינה הזאת רגשית מאוד ומלווה בהתרפקות – לא בלתי מוצדקת – על התרגומים הישנים, על ההומור שבהם, על המקצב, על הפתרונות המבריקים שלעתים נמצאו דווקא משום שהעברית לא הייתה ערוכה לגמרי לתכנים שביקשו לצקת לתוכה.

על אהבה, זיכרון ואובדן על אהבה, זיכרון ואובדן ספרות

על אהבה, זיכרון ואובדן / מור פוגלמן-דבורקין

ביקורת על ספרן של אורית גידלי ותמי בצלאלי, "אנשים נגעו בירח"

דרך העיסוק בזיכרונות וחשיבותם נוגע הספר גם בפרספקטיבה שמעניקה הזיקנה לבני אדם; דרכה אירועים שנראים לרובנו הרי משמעות, מובנים בשלב מאוחר יותר בחיים כרקע בלבד לדברים המשמעותיים באמת: לאהוב, להיות נאהב, לבלות את החיים בצוותא.

עמוד משלך, בקושי עמוד משלך, בקושי ספרות

עמוד משלך, בקושי / מור פוגלמן-דבורקין

העצמה נשית זה טוב ויפה אבל האם הצליחו מחברות "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" להעניק השראה לקוראותיהן הצעירות?

למרבה הצער, מרוב שאיפה לייצוג ונפנופי דגלים, שכחו מחברותיו את הדבר היחיד שחשוב יותר מהאג'נדה - הציבור עבורו הן מקדמות אותה מלכתחילה: ילדות ההווה, נשות העתיד.