ביקורות
ספרות
קולות אילמים / מור פוגלמן-דבורקין
רשימת ביקורת על ספרן של רונית חכם ותמר ורטה-זהבי, "המרד של מון"
העיסוק בפוליטיקה בספרות ילדים ונוער איננו דבר מובן מאליו. אולי מפני שכותבים (והורים) רבים מעדיפים שלא לחשוף ילדים לנושאים קשים ומורכבים, בין אם מתוך רצון להגן עליהם או מתוך מחשבה שהם צעירים מכדי להבין, ואולי מפני שספרות ילדים פוליטית היא מצרך נפיץ שקשה לשווק ולמכור.
ספרות
במקצב פיל / יותם שווימר
רשימת ביקורת על הספר "היה היה פילון אחד" מאת אדוארד אוספנסקי ואורה איתן
העלילה הסוריאליסטית והמשתנה תדיר הולמת את תחושת אי הוודאות והבלבול של הפילון, גיבור הסיפור, שהלך לאיבוד ואינו זוכר או יודע את הדרך חזרה; ובהתאמה – גם כלל לא בטוח מי הוא ומה הוא, שכן בעת מצוקה דומה כאילו הכול משתבש.
ספרות
פנים רבות לפרידה / תמר הוכשטטר
השוואה בין שתי ביוגרפיות מאויירות על פרידה קאלו, ועל משמעות הבחירות בספרים אלה על המסר הפמיניסטי והאמנותי
אם מנסה סדרת "קטנות גדולות" לייצר אג'נדה פמיניסטית ולספר את סיפורן של "ילדות שנחנו באומץ וברצון עז וחתרו למטרה מתוך תשוקה לחולל שינוי" מפתיע ומאכזב שהיוצרות בחרו להציג תמונה של נערה הססנית וביישנית, לכודה וקטנה, אל מול גבר גדול שלוקח בעלות על המבט.
ספרות
אחים ותנ"כים / מור פוגלמן-דבורקין
רשימת ביקורת על שני ספרי ילדים חדשים העוסקים באחאות חדשה
כאשר אנחנו חושבים על ילד או ילדה שנולד להם אח קטן, עולים אסוציאטיבית רגשות טבעיים מאוד כמו קנאה, בדידות או תחושת נטישה. אלא שרגשות אלו הם רק קצה הקרחון של המורכבות הרגשית ששינוי משפחתי כזה מוליד בקרבם של ילדים.
ספרות
ראש תעשיית הדכדוך / יותם שווימר
על ספרם של זכריא תאמר ורוני פחימה, "הילדים צוחקים"
"הילדים צוחקים" הוא דוגמה יפה מאוד לאופן שבו משל יכול להיות אפקטיבי מהבחינה החינוכית מבלי לוותר על ערך ספרותי. הוא גם דוגמה יפה לכוח שיש לאיור בספר מבחינת שימת הדגשים והעמקת אפשרויות הקריאה של הטקסט.
ספרות
המספר היודע כול / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרו של ינץ לוי, "כשסבא אליהו היה קטן"
ינץ לוי הוא מספר סיפורים. הוא אמנם סופר (וזה לא אותו דבר), אבל הכתיבה שלו נשענת כולה על האמנות העתיקה של מספרי סיפורים, ולכן קול המספר בכל ספריו משמעותי במיוחד.
