תיאטרון

החתול מצהיר שהוא לא באמת חתול במה ומסך

החתול מצהיר שהוא לא באמת חתול / רחל סטולרו-חיים

על ההצגה "חתול תעלול" של תאטרון המדיטק

ד"ר סוס אהב לצייר מבנים מורכבים, בהם דבר נערם על דבר בקו עקום, מתפתל ומלא חיים. על הבמה תורגם הקטע למופע לוליינות יצירתי, אקרובטי וסלפסטיקי. השחקן נעמד על כדור כריתי, ושאר השחקנים החלו מערימים ותולים עליו פריטים שונים, עד הנפילה הגדולה, שהתרחשה בהילוך איטי.

פסטיבל חיפה להצגות ילדים 2015 - הצגות התחרות והצגות הדגל במה ומסך

פסטיבל חיפה להצגות ילדים 2015 - הצגות התחרות והצגות הדגל / טלי כוכבי

במה כדאי לצפות השנה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים? רשימה שניה

אחרי יום שלם, מעניין, מעשיר, חווייתי ומעייף של צפייה בשש הצגות התחרות והצגת הדגל של הפסטיבל, יש לי בראש סלט של עלילות, דמויות, תפאורות, שירים ורגשות, וגם לא מעט מסקנות. הראשונה והחשובה מכולן - מדובר בפסטיבל איכותי ביותר, באמת. לא "איכות" במרכאות- איכות של "להרגיש שנתנו לילדים משהו שווה ולסמן וי" אלא איכות אמיתית, עמוקה, ורמה אמנותית ומקצועית גבוהה מאוד שאפיינה את כל ההצגות.

הצגות ספרותיות במה ומסך

הצגות ספרותיות / טלי כוכבי

לקראת פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-25 להצגות ילדים - רשימה ראשונה

המנהל האמנותי של הפסטיבל השנה הוא איציק ויינגרטן - איש תיאטרון ותיק, מקצועי, אנושי ורב זכויות שמסתמן, לפחות בינתים, כבחירה ראויה ונבונה. מבין השורות של בדוברים השונים בארוע הפרזנטציות, וגם למקרא המבחר בתכנייה, התרשמתי שהפסטיבל השנה סבל מקיצוץ תקציבי והמצאי מעט מצומצם מהרגיל, אבל ניכר שנעשה נסיון כן ומבורך שלא לפגוע באיכות. כפי שקוראי "הפנקס" ישמחו לדעת, הפסטיבל הנוכחי הוא פסטיבל ספרותי במיוחד כשהצגת הדגל של הפסטיבל, שלוש מתוך 6 הצגות התחרות ו 9 הצגות נוספות נוצרו בהשראת ספרי ילדים ונוער.

כשאת הילדה הכי רזה בגן במה ומסך

כשאת הילדה הכי רזה בגן / ליאת שטייר-לבני

ביקורת על הצגת הילדים הכבש השישה-עשר – מפגן של תפיסות גוף סקסיסטיות, תכנים שוביניסטים ודחיקת ה"אחר"

השיר "הילדה הכי יפה בגן" הופך בעיבוד הנוכחי לשיר קנאה של הילדה מלאת הגוף וחברתה הממושקפת בילדה הרזה והלא ממושקפת. רק חישבו מה אפשר היה לעשות עם טקסט כזה בשנת 2014 – למה, למשל, זה לא יכול להיות שיר על הילדה מלאת הגוף? (שחקנית יפה ש"חטאה" בחריגה של קילוגרמים מתפיסת הגוף המקובלת על היוצרים).

הסלפי שסולף במה ומסך

הסלפי שסולף

בעקבות סערת "שיר הסלפי" - כתבה על "הפסטיגל" בעידן הנוכחי

השיר הוא עדות מצמררת לחוסר הרלבנטיות של תכני המופע, משום שקיים בו פער קומי בין התוכן והצורה. הוא מדבר על חווית ה'סלפי', שיש לה משמעויות עמוקות ביחס לתפיסות עכשוויות של עצמי, גוף וניראות סובייקטיבית, ולתהליכי האידיאליזציה הטכנולוגית שלהם. אבל 'שיר הסלפי' הוא בעצמו תמונת סלפי של הפקה מיושנת, צווחנית וולגרית, שנדמה שנלקחה משנות ה- 90 המוקדמות (אולי מהזמנים שבהם המפיקים, מעצבי התלבושות או הכוראוגרפים היו ילדים, ותמונת הילדות שלהם דאז נחקקה במוחם). התרבות הויזואלית של הקהל היא שונה בתכלית: מבט חטוף בקליפים של כוכבי הילדים מבהיר זאת, משום שהיא מתאפיינת בהיפר-סקסואליזציה, במיתוג ובמתן משקל למגמות אופנתיות.

הַזּ'וֹנְגְלֶר האנתרופוסוף במה ומסך

הַזּ'וֹנְגְלֶר האנתרופוסוף / בת-אל לביא

ראיון עם מנהל "תיאטרון המילה"' רועי בירן

אלתרמן הולך אתי מהילדות. כשהייתי סטודנט בבית הספר בהרדוף חשבתי לנסות לעשות משהו עם הטקסט הזה של אלתרמן ולהמחיז אותו. כמה שנים אחר כך, במסגרת התיאטרון, חזרנו לטקסט הזה. האתגר הגדול היה מה עושים אתו. אמרנו שנספר את השירים, נדבר את הטקסט של אלתרמן, אבל מה קורה על הבמה?

לרשימות נוספות
אודיסאה של קונפליקטים במה ומסך

אודיסאה של קונפליקטים / יעל קשלס

רשימת ביקורת על ההצגה "מסעות אודיסאוס"

סיפורו של אודיסאוס הוא סיפור קשה, רווי תלאות, פיתויים מסוגים שונים ומפגשים עם יצורים מיתולוגיים אכזריים. זהו סיפור של קונפליקטים, אהבות ואכזבות. מדובר בחומר גלם עשיר, מגוון ומלא השראה למחזה "מסעות אודיסאוס", שעלה לאחרונה בתאטרון גשר. אך ל"האודיסאה" גם צדדים אפלים יותר שעלולים להיות קשים לעיכול עבור ילד בן חמש (על פי הפרסומים ההצגה מיועדת לגיל חמש ומעלה). אין ספק שעומדים לא מעט אתגרים בהמחזת הסיפור לקהל היעד הצעיר, כמו כיצד להפיח חיים בדמויות בנות 3000 שנה? מה לעשות עם החלקים האכזריים והמיניים בסיפור? ועוד.

המלצות "הפנקס" לפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2014 במה ומסך

המלצות "הפנקס" לפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2014 / תמר הוכשטטר ובת-אל לביא

על שלוש הצגות מומלצות

פסטיבל חיפה להצגות ילדים מציג השנה שש הצגות מקוריות שנעשו במיוחד עבור הפסטיבל. חמש מתוכן הן הצגות המתחרות זו מול זו במגוון קטגוריות (מבימוי ועד תאורה) ואחת, "מסע הדוד מקס", היא הצגת הדגל של הפסטיבל שנעשתה בהפקת תיאטרון חיפה. כל ההצגות השנה כוללות שירים ורבות מהן כתובות בחרוזים מתחילתן ועד סופן. ההצגות נוגעות בעולמות של פנטזיה ואבסורד הן בטקסטים הן בעיצוב. מתוך שש ההצגות בחרו נציגות "הפנקס" את ההצגות המוצלחות והמעניינות יותר, בהן אנו ממליצות לצפות.

תאטרון שמכבד ילדים במה ומסך

תאטרון שמכבד ילדים / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ההצגה "ראיתם את הכלב שלי?"

לקחת ילדים להצגה זו פעילות שנחשבת כפעילות אולטימטיבית מבחינתם של הורים וילדים – גם הנאה משותפת, גם פתרון להורים שעסוקים בשאלה "איך למלא את הזמן עם הילדים?" וגם חינוך לתרבות. מקובל לחשוב כך, אבל רבות הצגות הילדים הקיימות בשוק אשר אינן מרגילות את הילדים לצריכת תרבות איכותית אלא ההפך, חושפות אותם לאירוע נוצץ, צעקני (במלוא מובן המילה: נדירות הצגות הילדים בהן השחקנים אינם מעודדים את הילדים לצעוק במקהלה), רדוד ושטחי, אירוע בידורי שבינו לבין חוויית התאטרון המשמעותית אין ולא כלום. דווקא משום כך נהניתי והתרגשתי כל כך לגלות הצגת ילדים שמדברת לקהל שלה בשפה אחרת - אמנותית, עדינה ומכבדת.

ויוה למנגנון! במה ומסך

ויוה למנגנון! / רוני ברודצקי

רשמים מהפסטיבל הבינלאומי לתאטרון בובות שנערך בירושלים

זו החגיגה של הביצוע, מסיבת יום ההולדת של הידיים העובדות כנגד הלחצנים או הטאץ', ולכן היא מעניינת. יש משהו באמנות הזו שאומר: כאן אין סודות. היא מפגישה את הקהל עם כנות גדולה וישירות. בבסיסה עומד המתח בין הייצוג לבין האמן. לכן צפייה בפסטיבל תאטרון בובות היא תמיד צפייה מודעת, אתה הולך ומתרגש לנוכח גורל הדמויות, ובאותה עת לוחש לאמא: "איך עושים את זה?" ואולי גם מנסה בבית.

מעופפת גבוה במה ומסך

מעופפת גבוה / קרן ארחה-צ'רטקוף

רשימת ביקורת על ההצגה החדשה מבית תיאטרון המדיטק על פי ספרו של אריך קסטנר

כבר בכניסה לאולם, הבמה חשופה ובסיס התפאורה ניגלה לצופים – עמודים וגדר ולפניה נדנדה וסולם, צללי עצים והכל טובל באור כחול של ערב. הילדים נדחפים ימינה שמאלה ומזורזים על ידי המלווים למצוא מקום והאויר מלא פיטפוט אבל הסוד כבר שם, נוכח.

רומן רוסי זעיר במה ומסך

רומן רוסי זעיר / מעיין לירון

על מופע תיאטרון הבובות "פטרושקה"

במיניאטורות יש משהו כובש, קצת כמו מה שחשים כשמתבוננים בכף ידו של תינוק; עולם שלם מגולם בתוך דבר זעיר כל-כך, אך עם זאת מדויק וציורי. למיניאטורות יש השפעה גדולה אף יותר - לפחות כך אני סבורה - על ילדים. הן מאפשרות לילד, שחווה את העולם הגדול שסביבו מקוטן קומתו, לחוש את המצב ההפוך מול אביזר המייצג חיים "קטנים" יותר וניתנים לשליטה.