תיאטרון
במה ומסך
תאטרון שמכבד ילדים / טלי כוכבי
רשימת ביקורת על ההצגה "ראיתם את הכלב שלי?"
לקחת ילדים להצגה זו פעילות שנחשבת כפעילות אולטימטיבית מבחינתם של הורים וילדים – גם הנאה משותפת, גם פתרון להורים שעסוקים בשאלה "איך למלא את הזמן עם הילדים?" וגם חינוך לתרבות. מקובל לחשוב כך, אבל רבות הצגות הילדים הקיימות בשוק אשר אינן מרגילות את הילדים לצריכת תרבות איכותית אלא ההפך, חושפות אותם לאירוע נוצץ, צעקני (במלוא מובן המילה: נדירות הצגות הילדים בהן השחקנים אינם מעודדים את הילדים לצעוק במקהלה), רדוד ושטחי, אירוע בידורי שבינו לבין חוויית התאטרון המשמעותית אין ולא כלום. דווקא משום כך נהניתי והתרגשתי כל כך לגלות הצגת ילדים שמדברת לקהל שלה בשפה אחרת - אמנותית, עדינה ומכבדת.
במה ומסך
ויוה למנגנון! / רוני ברודצקי
רשמים מהפסטיבל הבינלאומי לתאטרון בובות שנערך בירושלים
זו החגיגה של הביצוע, מסיבת יום ההולדת של הידיים העובדות כנגד הלחצנים או הטאץ', ולכן היא מעניינת. יש משהו באמנות הזו שאומר: כאן אין סודות. היא מפגישה את הקהל עם כנות גדולה וישירות. בבסיסה עומד המתח בין הייצוג לבין האמן. לכן צפייה בפסטיבל תאטרון בובות היא תמיד צפייה מודעת, אתה הולך ומתרגש לנוכח גורל הדמויות, ובאותה עת לוחש לאמא: "איך עושים את זה?" ואולי גם מנסה בבית.
במה ומסך
מעופפת גבוה / קרן ארחה-צ'רטקוף
רשימת ביקורת על ההצגה החדשה מבית תיאטרון המדיטק על פי ספרו של אריך קסטנר
כבר בכניסה לאולם, הבמה חשופה ובסיס התפאורה ניגלה לצופים – עמודים וגדר ולפניה נדנדה וסולם, צללי עצים והכל טובל באור כחול של ערב. הילדים נדחפים ימינה שמאלה ומזורזים על ידי המלווים למצוא מקום והאויר מלא פיטפוט אבל הסוד כבר שם, נוכח.
במה ומסך
רומן רוסי זעיר / מעיין לירון
על מופע תיאטרון הבובות "פטרושקה"
במיניאטורות יש משהו כובש, קצת כמו מה שחשים כשמתבוננים בכף ידו של תינוק; עולם שלם מגולם בתוך דבר זעיר כל-כך, אך עם זאת מדויק וציורי. למיניאטורות יש השפעה גדולה אף יותר - לפחות כך אני סבורה - על ילדים. הן מאפשרות לילד, שחווה את העולם הגדול שסביבו מקוטן קומתו, לחוש את המצב ההפוך מול אביזר המייצג חיים "קטנים" יותר וניתנים לשליטה.
במה ומסך
מסע בהצגות לילדים / ד"ר גתית שמעון
מסע של דו-שיח בעקבות שלושה תאטראות לילדים
אנשים שאיתם שוחחתי מתרגשים באמת ממה שהם עושים. הם אוהבים, מאמינים ומוקירים את עבודתם, למרות שהיא לא תמיד קלה ופעמים רבות בהחלט מאתגרת, לא פחות מדרכו של כל איש מקצוע אחר. החדווה והקסם שכולם מחפשים לשווא באורות נוצצים ובבגדי פאר של הופעות בכורה נמצא כאן, בעבודה אמיתית, יצירתית ורגשית מאוד של אנשים שבחרו לעבוד במשהו שמדבר אליהם באמת.
במה ומסך
בלי ילדות עם קוקיות / רוני ברודצקי
רשמים מפסטיבל הצגות הילדים חיפה, 2012
אני אוהבת תיאטרון לילדים מאותן סיבות שאני אוהבת תיאטרון למבוגרים, ואני לא אוהבת תיאטרון לילדים מאותן סיבות שאני לא אוהבת תיאטרון למבוגרים. למעשה, אני לא עושה שום אדפטציה במהלך הצפייה. אני לא מוצאת את עצמי חושבת: אוח! כמה נפלא זה לילדים ואילו לי זה אחרת לגמרי. יש איזה שוויון מוחלט בעיני הצופה שבי, בילדה ובמבוגרת שבי.
