קולנוע

צלצול הסטירה הגואלת, או: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר צלצול הסטירה הגואלת, או: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר במה ומסך

צלצול הסטירה הגואלת, או: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר / רחל שלם

על השינוי במגמת מסע הגיבור באמצעות סקירת סרטי אנימציה לילדים

במציאות העכשווית שבה "אם חורגת" קיימת לכל ילד שלישי כיוון שהוריהם בחרו בפרק ב', שהוריהם, כמו התסריטאים של סרטי האנימציה האלו, אינם נבהלים מהמילה פסיכואנליזה, כבר אין חשש מן האמת המכאיבה. אנחנו דור מפוכח לגבי דמות גיבור ילדותנו/ההורה, כבר איננו מקבלים את קלישאות ההצלה וההסתרה שלהם. הצופה יוצא מן הסרטים שהוזכרו לעיל נסער, חבוט, מפוכח ומאמין בעצמו ורק בעצמו כי אין אחר להאמין בו ולו.

מקובלות או לא להיות מקובלות או לא להיות במה ומסך

מקובלות או לא להיות / סיון דוידוב

רשימת ביקורת על הסרט "מקובלות"

סרטי טלוויזיה ו/או קולנוע (הסרט הוקרן גם בסינמטק תל אביב) עלילתיים לבני הנעורים הם מוצרים ומצרכים נדירים בארץ, במיוחד בכל הקשור להפקות המקור. נראה כי ב"פצעי בגרות", על אף שמו הנדוש והארכאי, יש פוטנציאל למשב רוח מרענן וחדשני, ולהחייאה של ז'אנר קולנועי פופולרי שנשכח אצלנו, עוד אפילו לפני שהתגבש במלואו. אבל התקווה לרעננות מכל סוג שהוא מתנפצת ונעלמת מתחילתו ועד סופו של "מקובלות", כשבזו אחר זו מוצגות לפנינו קלישאות שחוקות של סרטי נעורים פופולריים – כאלה שכבר ראינו ושרלוונטיות בעיקר לשנות השמונים והתשעים בארצות הברית של אמריקה.

מלך הריאליטי מלך הריאליטי במה ומסך

מלך הריאליטי / סיון דוידוב

רשימת ביקורת בעקבות צפייה בסרט "מלך הפינגווינים"

תהיתי למה, אם כן, לא מנוצלת יותר הפלטפורמה המופלאה הזאת של סרטי טבע עבור ילדים. "הנדידה הגדולה" היא דוגמה לסדרה מוערכת ומושקעת, שלא יועדה עבור ילדים במקור. ישנם כמובן הורים שבאופן מיוחד מביאים את ילדיהם לצפייה בסדרה שכזאת ובתכנים כאלה, אך על הצפייה להיות מלווה בהסברים בזמן אמת ובהפשטת התוכן המילולי, הנשען פעמים רבות על מושגים וביטויים שילדים עדיין לא חשופים אליהם. מדוע אין כמעט סרטי טבע לילדים, בהם מותאמים הן הנרטיב והן המראות הנבחרים לגובה עיניים נמוך יותר?

הרוח החיה בין פריים לפריים הרוח החיה בין פריים לפריים במה ומסך

הרוח החיה בין פריים לפריים / יוני שלמון

נקודת מבט נוספת על הסרט "הוגו": על פוטוריזם, מכניזם ופנטזיה

כילד, לכבוד יום הנישואין של הוריי, קניתי להם מנגנון של תיבת נגינה. מאוד התרגשתי מזה, זה היה קסום בעיניי. הם דווקא ממש לא התלהבו, המנגנון לא עניין אותם. אנשים רגילים שתיבת נגינה היא קודם כל תיבה, מעוטרת, יפה ואילו המנגנון, הוא גוף מכני מתכתי קטן עם ידית, מכניזם שצריך להסתיר. כשאנו רואים את מליאס נכנס לקולנוע בפעם הראשונה בחייו, הוא לא הסתכל על המסך כמו כולם, אלא על המקרן. עבורו, שם מתרחש הקסם.

פנטזיה ילדית במלואה פנטזיה ילדית במלואה במה ומסך

פנטזיה ילדית במלואה / שלומי עוז

על ילדות ופנטזיה ב"הוגו", ועל היחסים בין ספרות וקולנוע

ההיסטוריה של הקולנוע רוויה בסרטים שביקשו למצוא נקודות אחיזה בנפש הילד. מ"במבי" של פליקס זאלטן ובבימויו של דיוויד האנד ועד "המבוך של פאן" של גיירמו דל טורו, אין ספור סרטים מבהירים שהעיסוק בנפש של ילד אינו מוגבל ותחום לגילאי צופים צעירים בלבד. בנוסף לכך, סרטי ילדים רבים מציגים מסלולי התפתחות והתבגרות שלכאורה נראים ילדותיים, אך במבט בוחן יותר, לעתים נוכל למצוא בהם נקודות מבט והתייחסויות מורכבות בהרבה.

הטוב הרע והמכוער הטוב הרע והמכוער במה ומסך

הטוב הרע והמכוער / יותם גדרון

על הצדדים האפלים (או היעדרם) בגרסאות קולנועיות ל"אוליבר טוויסט"

אחת השאלות שעולות תמיד בנוגע ל"אוליבר טוויסט" של דיקנס וגם בנוגע לעיבודיו השונים, היא מי קהל היעד שלהם. במקור לא כתב דיקנס לילדים ולנוער אך מכיוון שגיבור הרומן הוא ילד, דבר שלא היה נהוג בתקופה בספרות למבוגרים, נתפס הרומן כ"לא רציני". כמו כן, עלילת הסיפור הסימטרית והמלודרמטית, הפן הדידקטי שבו, והדמויות המגוונות והשובות המתוארות בו נתפסו כמתאימים יותר לספרות ילדים.

לרשימות נוספות
דייסה דלילה ושושנים דייסה דלילה ושושנים במה ומסך

דייסה דלילה ושושנים / יותם גדרון

כמה מחשבות על צדק חברתי ובידור בעיבודים קולנועיים לאוליבר טוויסט

"אוליבר טוויסט" הוא גם רומן מהנה ומבדר במיוחד – הוא מפחיד, מצחיק, מותח, מעציב ושובה את הקורא באופן מעורר השתאות. הרומן נמצא במקום של כבוד ברשימת הספרים עם המספר הרב ביותר של עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה, ולא קשה לנחש מדוע: יש ברומן הזה הכול – עלילה מהפנטת ומלודרמטית, דמויות מגוונות ומרתקות, תפאורה מושלמת, הומור חריף לצד רצינות תהומית, וכמובן, סוף טוב.

המכשפה והכרת "האני" המכשפה והכרת "האני" במה ומסך

המכשפה והכרת "האני" / ד"ר גתית שמעון

על השינויים בייצוג התרבותי של המכשפות

להלן רשימת אסוציאציות מייצגת בהקשר למכשפות: כיעור מעבר לנתפס, אף ארוך עם יבלת בקצה החוטם, כובע מחודד, מטאטא מכושף, צחוק מרושע וחתול ו או עורב (שחורים כמובן) כבני לוויה. מבחינה מעשית נוהגות המכשפות לזמום, להסית, להתחפש ולהפוך אנשים לבעלי חיים (צפרדעים ועכברים הם אפשרות מועדפת).

הסופרנו שבתוך כולנו הסופרנו שבתוך כולנו במה ומסך

הסופרנו שבתוך כולנו / רחלה זנדבנק

על המעבר של "ארץ יצורי הפלא" מספר כרוך למסכי הקולנוע

ספייק ג'ונז יצר סרט נפלא, שהוא אכן פרשני, אבל פרשנות כל כך ויזואלית, יצירתית, מרגשת, מסועפת ומורכבת, שלא במקרה סנדק עצמו אוהב אותו אהבה גדולה.

הישרדות בעולם ללא מיתוסים הישרדות בעולם ללא מיתוסים במה ומסך

הישרדות בעולם ללא מיתוסים / יוני שלמון

עשרים שנה לפיקסאר – מבט על קיימות, מיתוסים ונשיות

מתוך בחירה, פיקסאר סללו לעצמם דרך חדשה: לא סרטים מוזיקליים בהם הדמויות פוצחות בשירה סתם כך ולא תסריטים מעובדים, אלא יצירות מקוריות. לא מיתוסים ואגדות מ"עבר לא ידוע", אלא פנים שונות של עולמנו העכשווי (או ספיחים שלו, כמו מפלצות).

בין מציאות לדמיון - כוחו של הכוח המדמה בין מציאות לדמיון - כוחו של הכוח המדמה במה ומסך

בין מציאות לדמיון - כוחו של הכוח המדמה / ד"ר גתית שמעון

על היחסים המורכבים בין דמיון ומציאות בספרות וקולנוע

ובאמת, מה עם הדמיון? האם היכולת להתנתק ולחיות בעולמות ומציאויות שאינם קיימים היא בחזקת הישג או תלישות מסוכנת? האומנם צריך להקצות לדמיון זמן ומקום או אולי דווקא לדבוק בריאליה מפוכחת, כבר בגילאים רכים?

קסמן של אגדות קסמן של אגדות במה ומסך

קסמן של אגדות / ד"ר גתית שמעון

לכל מבוגר יש את אגדת הילדות ((חלק מן היצירות אשר תדונה במאמר זה מתאימות יותר להיחשב כ"מעשיה" מאשר "אגדה". זאת, בהסתמך על הגדרתו הספרותית - מילונית של אשר א' ריבלין ("מונחון לספרות") המאפיינת את המעשייה כעלילת בדיון, מלאת מסתורין וקסם