ביקורות

הרמוניה בצבע אדום ספרות

הרמוניה בצבע אדום / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של טובה שינברג וגיל-לי אלון קוריאל, "ליד עץ התות"

שינברג מצליחה על ידי שימוש חכם ומדויק במלים חוזרות ובמצלול עדין ומתקתק, לספר סיפור בעל עומק רגשי על חברות ונתינה, על הקשר שבין האדם לטבע, ועל הצורך של כל אחד מאתנו (ילדה או בובה) בחבר

לקט של רעיונות מקסימים ספרות

לקט של רעיונות מקסימים / לי עברון

רשימת ביקורת על ספרו של פרנק ל. באום, "עיר האזמרגד של עוץ"

שני המסעות מאפשרים לבאום לפרוש יריעה ססגונית של רעיונות מבריקים, וגם למתרגמת, גילי בר הלל-סמו, להבריק בפתרונות לשוניים שנונים משלה. גם כאלה שכבר הופיעו בספרים קודמים.

כובדה של המציאות ספרות

כובדה של המציאות / לי עברון

רשימת ביקורת על הרומן הגרפי על פי יומנה של אנה פרנק, מאת ארי פולמן ודוד פולונסקי

הרגעים האלה היו במקומות שבהם הטקסט והאיורים מקבילים זה לזה והאיורים ממלאים תפקיד אילוסטרטיבי לגמרי. אילו רחשו היוצרים קצת פחות יראת כבוד לטקסט, אולי היו משמיטים מעט ממנו במקומות האלה ומניחים לאיורים לספר חלק מהסיפור בעצמם.

מטען חורג ספרות

מטען חורג / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של סמואיל מרשק וליאורה גרוסמן, "גברת, רכבת וכלבלב"

גרוסמן מיטיבה ליצור תנועה בספר זה, ופריסת איורי הספר יוצרים תחושה של התקדמות ושל דרמה. הדמויות קומיות להפליא – במיוחד הדמויות של הסבלים בעלי מבני גוף שונים – והדמות הראשית, הגברת המגונדרת, בולטת ברזונה ובמלבושיה האלגנטיים והזוויתיים, וכמובן – הכובע המרשים.

הסנאי כמשל לכמיהה ספרות

הסנאי כמשל לכמיהה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של אבירמה גולן ורעיה קרס, "אולי יבוא סנאי"

גולן, בחוכמה רבה, בוחרת בצמצום ומוותרת על הסברים וקישורים שאנו מרבים לראות בספרי ילדים, על אף שהם אינם הכרחיים, ודאי מתוקף היחסים בין הטקסט והאיור. היא מניחה את הכמיהה של הגיבורה כעובדה מוגמרת שאינה זקוקה לנימוק.

מסר אחד יותר מדי ספרות

מסר אחד יותר מדי / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של דב אלבוים ואביאל בסיל, "לא סתם אנטילופה"

דב אלבוים פרסם עד כה שלושה ספרי ילדים. ספרו הרביעי, "לא סתם אנטילופה", נאמן לסגנונו עד כה, וניתן לזהותו כחוליה נוספת במהלך האידאולוגי שאלבוים מבקש לבטא בכתיבתו לילדים.

לרשימות נוספות
בחדר המדרגות של הסקרנות ספרות

בחדר המדרגות של הסקרנות / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של עינת צרפתי, "השכנים"

צרפתי אינה שומרת סוד, חושפת הכול בפני הקוראים הצעירים, וכך מממשת את התשוקה החובקת כול לסקרנות. הדלת הנעולה מזמינה את הדמיון להתפרע, וצרפתי חוגגת את המהלך הזה.

תעלומת מתח בגן הילדים ספרות

תעלומת מתח בגן הילדים / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם החדש של דויד גרוסמן וגלעד סליקטר, "בובה תותי"

את קול המספר-האב המכיל, התומך והמחבק, מחליף קול דיווחי משהו, המרבה בציון פעולות ובשטיחת ההתרחשות בנימה עובדתית ומאופקת לרוב, שאינה מתערבת (פרט ל"מוזר מאוד" מינורי) ואינה נוקטת עמדה.

פילוסוף וחתול מחפשים סיפור ספרות

פילוסוף וחתול מחפשים סיפור / לי עברון

רשימת ביקורת על ספרן של חנה הרציג ויאנה בוקלר, "הפילוסוף הקטן"

שמו של הספר, וגם האיור המופיע בעמוד השער שלו מעלים על הדעת את "הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אקזופרי. גם שם יש ילד פילוסוף, ששואל שאלות שהמבוגרים כבר אינם נותנים דעתם עליהן.

אטמוספרה רוחשת ספרות

אטמוספרה רוחשת / מור פוגלמן-דבורקין

רשימת ביקורת על ספרה של פרנסס הרדינג, "עץ השקרים"

הרדינג משתמשת באפיונים חייתיים גם בתיאור חלק מהנשים בספר, אך במקרה שלהן החייתיות מוצגת דווקא מהיבטיה החיוביים. כך, הנחשה שיורשת פיית' מאביה משמשת מעין בבואה שלה - יצור נבון, חושני, מעניין וגם מסוכן במידת מה

מותח אבל חסר קול ספרות

מותח אבל חסר קול / לי עברון

רשימת ביקורת על הספר "מסע בזמן עם אוגר" מאת רוס וולפורד

ישנם ספרים חד-פעמיים, כמו אנשים. גם אם הם לא מוצאים חן בעינינו, אין סיכוי שנתבלבל ביניהם לבין מישהו אחר: יש להם צבע, קול משלהם. לעומת זאת, ישנם ספרים אפורים וחיוורים, ולא די בעלילה מותחת לפצות על כך.

לאהוב, להיפרד, להתאחד ספרות

לאהוב, להיפרד, להתאחד / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של שרה פניפקר, "בלתי נפרדים"

אומרים לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו. אז אומרים. כשאתה רואה רומן לצעירים שעל כריכתו איור של ג'ון קלאסן, אי אפשר באמת להתאפק. והייתי בכלל באמצע קריאה של ספר אחר (בעל כריכה הולמת למדי), אבל בספר הזה יש איורים של ג'ון קלאסן.