ביקורות

הקול יוצא החוצה הקול יוצא החוצה ספרות

הקול יוצא החוצה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של אנג'י תומאס, "השנאה שנתתם"

גם בספר שמסופר בגוף ראשון ונצמד לתודעת הדמות הראשית, צריך לשים לב לרגעים מכוננים; רגעים של תובנה מסחררת, לקח שלא יישכח, או אמת פנימית שפורצת החוצה.

"אצלי זה קרה הפוך" "אצלי זה קרה הפוך" ספרות

"אצלי זה קרה הפוך" / רתם פרגר וגנר

כמה מחשבות על הספר 'דרושה סבתא' מאת טלי אשר

במסע שלה אחר המשהו שחסר לה היא מגלה שמה שהיא מחפשת הוא משהו שלא ידעה שהיא מחפשת. היא קראה לו סבתא, אבל בעצם מה שמצאה הוא מענה לצורך במפגש אנושי חוצה קשרי משפחה, דורות וגילאים, שלא היה מוכר לה. הספר אם כן עוסק בנורמלי, ומציע מין דרך עדינה להרחיב אותו, להעמיק אותו ולייצר בתוכו מושג חדש של של סבאות ונכדאות.

ללא מטען עודף של צער ללא מטען עודף של צער ספרות

ללא מטען עודף של צער / לי עברון

השוואה בין תרגומיהן של דליה רביקוביץ וגילי בר-הלל סמו ל"מרי פופינס" מאת פמלה טרוורס

תרגומים חדשים ליצירות מופת שקראנו בילדותנו הם הזדמנות מצוינת לבחון שינויים בשפה ובנורמות התרגום, ולא אחת הבחינה הזאת רגשית מאוד ומלווה בהתרפקות – לא בלתי מוצדקת – על התרגומים הישנים, על ההומור שבהם, על המקצב, על הפתרונות המבריקים שלעתים נמצאו דווקא משום שהעברית לא הייתה ערוכה לגמרי לתכנים שביקשו לצקת לתוכה.

על אהבה, זיכרון ואובדן על אהבה, זיכרון ואובדן ספרות

על אהבה, זיכרון ואובדן / מור פוגלמן-דבורקין

ביקורת על ספרן של אורית גידלי ותמי בצלאלי, "אנשים נגעו בירח"

דרך העיסוק בזיכרונות וחשיבותם נוגע הספר גם בפרספקטיבה שמעניקה הזיקנה לבני אדם; דרכה אירועים שנראים לרובנו הרי משמעות, מובנים בשלב מאוחר יותר בחיים כרקע בלבד לדברים המשמעותיים באמת: לאהוב, להיות נאהב, לבלות את החיים בצוותא.

עמוד משלך, בקושי עמוד משלך, בקושי ספרות

עמוד משלך, בקושי / מור פוגלמן-דבורקין

העצמה נשית זה טוב ויפה אבל האם הצליחו מחברות "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" להעניק השראה לקוראותיהן הצעירות?

למרבה הצער, מרוב שאיפה לייצוג ונפנופי דגלים, שכחו מחברותיו את הדבר היחיד שחשוב יותר מהאג'נדה - הציבור עבורו הן מקדמות אותה מלכתחילה: ילדות ההווה, נשות העתיד.

לא מזיק ברובו לא מזיק ברובו ספרות

לא מזיק ברובו / תמר הוכשטטר

מדוע ספרו החדש של אוליבר ג'פרס - "אנחנו נמצאים כאן – מדריך לחיים על כדור הארץ" - לא טוב כמו שהוא יכול היה להיות

כאשר מסרים אלה מוצמדים להסברים הבסיסיים ולאיורים המרהיבים אז הפשטות החיננית הופכת את הספר לנדוש ואף מקומם. למה, למשל, יש "להשתמש בזמן"? ומדוע באיור המופיע לצד המשפט הזה מוצגים אנשים מנגנים, רוקדים ומתבוננים מהמרפסת. האם הם יודעים איך "להשתמש בזמן"? או שאולי הם מוצגים כדוגמא רעה לשימוש הזה?

לרשימות נוספות
המציאות עולה על כל חלום המציאות עולה על כל חלום ספרות

המציאות עולה על כל חלום / יותם שווימר

ביקורת על ספרן של רונית חכם ויאנה בוקלר, "סיפור שמתחיל בחלום"

יותר משמדובר בסיפור העוסק בתקופת השואה, זהו סיפור על דיאלוג. דיאלוג בין דורי בין סב לנכדתו, דיאלוג בין הווה לעבר, דיאלוג בין בדידות וניכור למשפחתיות ואינטימיות; דיאלוגים שונים המתאפשרים משום שמתקיים שיח שווה, מכבד, שבו כל אחד מהצדדים מרוויח משהו כמאזין או כמספר.

גוף ודמון ורוח גוף ודמון ורוח ספרות

גוף ודמון ורוח / לי עברון

רשימת ביקורת על "ספר האבק 1: סירת מבטחים" מאת פיליפ פולמן

ישנן יצירות - מיתוסים ואגדות, אך גם יצירות בנות זמננו - שמצליחות לשוות לאמתות מסוימות צורה מדויקת כל כך עד שלאחר קריאתן קשה להבין איך הצלחנו לדבר על אותן אמתות קודם לכן, בלעדיהן.

נפגש באמצע נפגש באמצע ספרות

נפגש באמצע / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של דורית רביניאן ודיוויד הול, "חתולה וארנבון מחליפים בתים"

הספר שכתבה רביניאן הוא ספר יפהפה. עד אמצע הסיפור, כאשר השניים הולכים לישון בדירה שאליה הגיעו להתארח, הוא כתוב נהדר, בחריזה ומצלול מוצלחים שמזכירים את ספריה המצוינים של לאה גולדברג

קולות אילמים קולות אילמים ספרות

קולות אילמים / מור פוגלמן-דבורקין

רשימת ביקורת על ספרן של רונית חכם ותמר ורטה-זהבי, "המרד של מון"

העיסוק בפוליטיקה בספרות ילדים ונוער איננו דבר מובן מאליו. אולי מפני שכותבים (והורים) רבים מעדיפים שלא לחשוף ילדים לנושאים קשים ומורכבים, בין אם מתוך רצון להגן עליהם או מתוך מחשבה שהם צעירים מכדי להבין, ואולי מפני שספרות ילדים פוליטית היא מצרך נפיץ שקשה לשווק ולמכור.

במקצב פיל במקצב פיל ספרות

במקצב פיל / יותם שווימר

רשימת ביקורת על הספר "היה היה פילון אחד" מאת אדוארד אוספנסקי ואורה איתן

העלילה הסוריאליסטית והמשתנה תדיר הולמת את תחושת אי הוודאות והבלבול של הפילון, גיבור הסיפור, שהלך לאיבוד ואינו זוכר או יודע את הדרך חזרה; ובהתאמה – גם כלל לא בטוח מי הוא ומה הוא, שכן בעת מצוקה דומה כאילו הכול משתבש.

פנים רבות לפרידה פנים רבות לפרידה ספרות

פנים רבות לפרידה / תמר הוכשטטר

השוואה בין שתי ביוגרפיות מאויירות על פרידה קאלו, ועל משמעות הבחירות בספרים אלה על המסר הפמיניסטי והאמנותי

אם מנסה סדרת "קטנות גדולות" לייצר אג'נדה פמיניסטית ולספר את סיפורן של "ילדות שנחנו באומץ וברצון עז וחתרו למטרה מתוך תשוקה לחולל שינוי" מפתיע ומאכזב שהיוצרות בחרו להציג תמונה של נערה הססנית וביישנית, לכודה וקטנה, אל מול גבר גדול שלוקח בעלות על המבט.