ספרות

"תכנון נקמות עושה טוב לעור הפנים" - שיחה עם גברת בלום ספרות

"תכנון נקמות עושה טוב לעור הפנים" - שיחה עם גברת בלום

ראיון בלעדי עם אחת מגיבורות הספר "כראמל" מאת מאירה ברנע-גולדברג

אני המרשעת? אני?! מה השטויות האלו שאתה מקשקש כאן? אני הקורבן! נראה לי שלא קראת את הספר כמו שצריך. כראמל הוא הרשע, הוא וחבורת הילדים האיומה.

המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "בינק וגולי", "גברת עוד", "פנדה יוצאת למרעה"

החיים בחברה בעלת אוריינטציה צרכנית מספקים אתגרים של איפוק ודחיית סיפוקים עבור ילדים ומבוגרים גם יחד. ועם זאת, מעטים הם ספרי הילדים העוסקים בחוויה הזו של פיתוי וגירוי צרכניים בלתי פוסקים

הי הו, קרלסון! ספרות

הי הו, קרלסון! / תמר הוכשטטר

קריאה בוגרת לכבוד צאת המהדורה העברית החדשה של "קרלסון על הגג" מאת אסטריד לינדגרן

כילדה התרשמתי מאיכות המניפולציה של קרלסון, ורשמתי בזיכרוני את השיטות בהן הוא נוקט למקרה שאזדקק להן באחד הימים. אך בקריאה מאוחרת יצא לבי אל הילד הקטן שנאלץ להקריב אינספור הקרבות עבור חברו החדש בעל האגו השברירי

מבוגר עם כוונות טובות ספרות

מבוגר עם כוונות טובות / לי עברון

רשימת ביקורת על הספר "יוצאת מדעתי" מאת שרון מ' דרייפר

כשקראתי את "יוצאת מדעתי" הייתי חצויה. חלק אחד בי, אמא לילדה בעלת צרכים מיוחדים, הנהן למקרא המסרים וההסברים החשובים והנכונים שבו. חלק אחר בי, הקוראת שהיא עצמה ילדה, שרוצה שהספר ייקח אותה למסע ולשם כך עליה להאמין לכל מלה בו, להיכנס לתוך עורה של הגיבורה - הרגיש מרומה

"אמנות מודרנית היא כשלוקחים סתם דברים רגילים ושמים אותם על קופסה הפוכה בצבע לבן" - שיחה עם הילדה קוקית ספרות

"אמנות מודרנית היא כשלוקחים סתם דברים רגילים ושמים אותם על קופסה הפוכה בצבע לבן" - שיחה עם הילדה קוקית

ראיון בלעדי עם גיבורת הספר "מונו הוא לא יצירת אמנות (ואני לא מוכנה שיהיה פריט אספנות)"

הקשר שלי עם מונו הוא לא משהו שאפשר לראות בעיניים, אני מרגישה אותו בתוך הלב. אני בכלל לא צריכה להיות אתו כל הזמן כדי לדעת שהוא החבר הכי טוב שלי.

משב רוח עדין של ספרות ספרות

משב רוח עדין של ספרות / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של גלית ראב"ד ומאיה שלייפר, "פתאום נשבה הרוח"

נאמנה לסגנונה, שבא לידי ביטוי לא רק בתוכן העלילה אלא גם בנימת הדברים, שהיא מעין משב רוח עדין, הדרמה אצל ראב"ד היא מינורית על פני השטח, אך טומנת בחובה ערב רב של רגשות כמו רוגז, תחרותיות, תוכחה, בדידות, התפעמות והתרגשות

לרשימות נוספות
כמו שתי צנצנות על המדף ספרות

כמו שתי צנצנות על המדף / גליה עוז

הירהור קצר על שניים שהופרדו בלידתם: יהודה אטלס ופו הדב

שתי הפרסונות האלה – פו ואטלס – מדברות בשפה ילדית אבל רצינית, שפה שיש בה ענווה וביטחון, תום לב ופיכחון, נאיביות לצד סוג מסוים של תחכום חברתי. אחד מהם אוהב דבש והשני מעדיף חמוצים וכל מיני דברים כבושים, אבל בזה, פחות או יותר, מסתכמים ההבדלים ביניהם

פכים קטנים של יומיום ספרות

פכים קטנים של יומיום / מור פוגלמן-דבורקין

רשימת ביקורת על ספרה של רינת הופר, "הדלת הירוקה"

"הדלת הירוקה" הוא ספר המאפשר לילד להתבונן ביצירה משני צדי המראה: מחד, הוא משקף לו נאמנה תמונה שלמה של עולמו הילדי על שלל חוויותיו ותחושותיו, ומאידך, הוא מעניק הצצה אל "אחורי הקלעים" של הופר

"העצמאות מאפשרת עשייה ויצירה" - ראיון עם אפרת שהם ויובל ישראלי ספרות

"העצמאות מאפשרת עשייה ויצירה" - ראיון עם אפרת שהם ויובל ישראלי

ראיון משותף עם סופרת ומאייר על תהליך העבודה על ספרי ילדים באנגלית

אנחנו נמצאים בעידן שהאופן שבו אנשים צורכים ונחשפים לספרות, למוזיקה, לאמנות, לרעיונות, לטקסטים, לדימויים, מרחיב ופורץ כל הזמן את הגבולות המוכרים. יש בזה קסם לצד לא מעט אתגרים.

ארץ האגדות – מסעותיו של הסופר ספרות

ארץ האגדות – מסעותיו של הסופר / כריס קולפר

בלעדי: פרסום פרק ראשון מתוך הספר החמישי בסדרה "ארץ האגדות"

תלמידיה של גברת פיטרס היו עבורה הדבר הקרוב ביותר לילדים שלא היו לה. היא קיוותה שכולם מאושרים ובריאים, היכן שלא יהיו. ואם היא עצמה חדלה להיות מרכיב מרכזי של תמיכה והכוונה בחייהם, היא קיוותה שכולם מצאו להם מישהו שימלא את מקומה.

"אני ילדה לשעבר שניזונה מן הגעגוע שלה" - ראיון עם שלומית כהן-אסיף ספרות

"אני ילדה לשעבר שניזונה מן הגעגוע שלה" - ראיון עם שלומית כהן-אסיף

ראיון עם המשוררת לכבוד פרסום הספר "נשיקה בכיס ועוד נשיקה"

הילדה שלומית יושבת לי על הכתפיים, עוצמת לי את העיניים ומובילה אותי. לפעמים היא כותבת לי את השירים, לפעמים אני כותבת לה, ולרוב אנחנו עושות את זה בכוחות משותפים.

7 דקות אחרי חצות ספרות

7 דקות אחרי חצות / פטריק נס

בלעדי: פרסום הפרק הראשון בספר "7 דקות אחרי חצות" מאת פטריק נס

קונור מצמץ, העיף מבט ישנוני בחדרו וקימט את מצחו. משהו היה חסר לו. הוא התיישב במיטה, קצת יותר ערני. חלום הבלהות החל לחמוק ממנו, אבל היה שם משהו שהוא לא הצליח לשים עליו את האצבע, משהו אחר, משהו...