ספרות

ללא מטען עודף של צער ללא מטען עודף של צער ספרות

ללא מטען עודף של צער / לי עברון

השוואה בין תרגומיהן של דליה רביקוביץ וגילי בר-הלל סמו ל"מרי פופינס" מאת פמלה טרוורס

תרגומים חדשים ליצירות מופת שקראנו בילדותנו הם הזדמנות מצוינת לבחון שינויים בשפה ובנורמות התרגום, ולא אחת הבחינה הזאת רגשית מאוד ומלווה בהתרפקות – לא בלתי מוצדקת – על התרגומים הישנים, על ההומור שבהם, על המקצב, על הפתרונות המבריקים שלעתים נמצאו דווקא משום שהעברית לא הייתה ערוכה לגמרי לתכנים שביקשו לצקת לתוכה.

"ילדים יודעים" - ראיון עם העורכת ראובת נִצָן "ילדים יודעים" - ראיון עם העורכת ראובת נִצָן ספרות

"ילדים יודעים" - ראיון עם העורכת ראובת נִצָן

על בחירת ספרים, אג'נדות והעדפות ספרותיות

אני חושבת שילדים בכל העולם מתפתחים באופן דומה ומתלהבים מדברים דומים – בעיקר בשנותיהם הראשונות. בעוד בספרי נוער ומבוגרים ניכרת שונות גדולה יותר בין זמנים ותרבויות, הרי שבספרי ילדים נראה שהמכנה המשותף הראשוני הוא כמעט אוניברסלי.

על אהבה, זיכרון ואובדן על אהבה, זיכרון ואובדן ספרות

על אהבה, זיכרון ואובדן / מור פוגלמן-דבורקין

ביקורת על ספרן של אורית גידלי ותמי בצלאלי, "אנשים נגעו בירח"

דרך העיסוק בזיכרונות וחשיבותם נוגע הספר גם בפרספקטיבה שמעניקה הזיקנה לבני אדם; דרכה אירועים שנראים לרובנו הרי משמעות, מובנים בשלב מאוחר יותר בחיים כרקע בלבד לדברים המשמעותיים באמת: לאהוב, להיות נאהב, לבלות את החיים בצוותא.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "חמישה מכוערים", "דובים לא מפחדים משום דבר", "שאקל ושפיץ שירות תיקונים"

קל לזהות את האירוניה שנשלחת את הקוראים, ויש משהו שובה לב באותו שיר הלל לכיעור, שמתחזק נוכח הקשר שנוצר בין החיות על בסיס הכיעור. מבלי משים כמעט נוצרת קליקה חברתית של יצורים, שהפכו את המכנה המשותף החיצוני ביניהם ממשהו שלילי למשהו חיובי, ולמקור של אחווה, שותפות גורל ואפילו גאווה.

הכרה ביסוד הטראגי של החיים הכרה ביסוד הטראגי של החיים ספרות

הכרה ביסוד הטראגי של החיים / גיל הראבן

קריאה מחודשת ומעוררת מחשבה ב"פיטר פן" של ג'יימס מתיו בארי

פיטר פן של ג'יימס מתיו בארי מעניין לאין ערוך מאב-הטיפוס הנושא את שמו. יחסו של בארי לילדים חף מסנטימנטליות: הילד הנצחי שלו אכן עליז לפרקים ושופע דמיון, אבל הוא גם אגואיסט-נרקיסיסט, שתקוע בשלב ראשוני מאוד בהתפתחות המוסרית.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "אלטע זאכן", "פעם עקב אחרי לויתן", "באמצע הרחוב"

כיצד משפיעה תרבות הצריכה שלנו על יחסנו לזולת? האם החיים בחברת שפע שזורקת וקונה חדש מדי שני וחמישי משקפת גם את מערכות היחסים שלנו? והאם שובן של פרקטיקות מחזור והשמשה מחדש המופיעות בשנים האחרונות יכולות להשפיע עלינו באופן הפוך?

לרשימות נוספות
לתקן את הצרימה של המציאות - על ספרות בילוש לנוער לתקן את הצרימה של המציאות - על ספרות בילוש לנוער ספרות

לתקן את הצרימה של המציאות - על ספרות בילוש לנוער

מדוע ספרי בילוש וריגול לנוער הפכו לתופעה במו"לות הישראלית

התכונה העיקרית של הבלש (הטוב) היא תכונה ילדית מאוד: הסקרנות. כמו הילד, הבלש מגלה את העולם. לכן קל להבין מדוע הסוגה זוכה למימושים מעניינים ופופולריים גם בספרות ילדים.

מאיירים ומאיירות ממליצים וממליצות: ספרים מאוירים! מאיירים ומאיירות ממליצים וממליצות: ספרים מאוירים! ספרות

מאיירים ומאיירות ממליצים וממליצות: ספרים מאוירים!

מאיירים ומאיירות ממליצים וממליצות על ספרים מאוירים לכבוד שבוע הספר

אז‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬להמליץ‭ ‬רק‭ ‬על‭ ‬ספר‭ ‬אחד‭?‬ בחנתי‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬את‭ ‬הספרייה.‭ ‬על‭ ‬מי‭ ‬אמליץ‭? ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬לבחור, ‬כל‭ ‬הספרים‭ ‬המאוירים‭ ‬נפלאים‭ ‬מסיבה‭ ‬זו‭ ‬או‭ ‬אחרת.‭ ‬לכן‭ ‬חשבתי‭ ‬לשנות‭ ‬גישה‭ ‬ולבחון‭ ‬את‭ ‬הספרייה‭ ‬מנקודת‭ ‬המבט‭ ‬של‭ ‬ילדיי:‭‬ איזה‭ ‬מאיורי‭ ‬הספרים‭ ‬השאיר‭ ‬בלבם‭ ‬חוויה‭ ‬בלתי‭ ‬נשכחת‭?‬

הספרניות ממליצות: ספרי ראשית קריאה! הספרניות ממליצות: ספרי ראשית קריאה! ספרות

הספרניות ממליצות: ספרי ראשית קריאה!

ספרניות וספרנים ממליצים על ספרי ראשית קריאה לכבוד שבוע הספר

לא לעתים קרובות, קורה ה"נס" הזה שמגיע לספריה ספר חדש שגם אני כספרנית מתרגשת ממנו, מרגישה שהנה יש פה משהו טוב ושגם אהוב על הילדים והאמת שעם חלוף השנים זה קורה פחות ופחות, לצערי.

עמוד משלך, בקושי עמוד משלך, בקושי ספרות

עמוד משלך, בקושי / מור פוגלמן-דבורקין

העצמה נשית זה טוב ויפה אבל האם הצליחו מחברות "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" להעניק השראה לקוראותיהן הצעירות?

למרבה הצער, מרוב שאיפה לייצוג ונפנופי דגלים, שכחו מחברותיו את הדבר היחיד שחשוב יותר מהאג'נדה - הציבור עבורו הן מקדמות אותה מלכתחילה: ילדות ההווה, נשות העתיד.

לא מזיק ברובו לא מזיק ברובו ספרות

לא מזיק ברובו / תמר הוכשטטר

מדוע ספרו החדש של אוליבר ג'פרס - "אנחנו נמצאים כאן – מדריך לחיים על כדור הארץ" - לא טוב כמו שהוא יכול היה להיות

כאשר מסרים אלה מוצמדים להסברים הבסיסיים ולאיורים המרהיבים אז הפשטות החיננית הופכת את הספר לנדוש ואף מקומם. למה, למשל, יש "להשתמש בזמן"? ומדוע באיור המופיע לצד המשפט הזה מוצגים אנשים מנגנים, רוקדים ומתבוננים מהמרפסת. האם הם יודעים איך "להשתמש בזמן"? או שאולי הם מוצגים כדוגמא רעה לשימוש הזה?

"אסור לתת לילדים ספר שה'דגש' בו איננו במקום ושה'שווא' אבד" "אסור לתת לילדים ספר שה'דגש' בו איננו במקום ושה'שווא' אבד" ספרות

"אסור לתת לילדים ספר שה'דגש' בו איננו במקום ושה'שווא' אבד" / שלמה שבא

על הוצאת "אמנות" ועל המייסדת שושנה פרסיץ. מתוך מאמר שפורסם בעיתון "דבר" ב-15 בנובמבר 1963

אני יכול לקבוע בוודאות עד היום אין בספרות העברית משהו דומה לסדרת ספרי הילדים והנוער של "אמנות". "אמנות" ו-"שטיבל" עשו לעברית מה שהיום איש אינו עושה. אם תרצו, הרי אגיע להוכחה בדרך הפוכה – מה היה קורה כיום לספרות העברית, אם לא היו לילדים ספרי דיקנס, ויקטור הוגו, ז'ול ורן, סקוט סנקויץ' ועשרות אחרים, שהדפיסה "אמנות"?