קלאס / מאת: איריס ארגמן, איור: צחי פרבר

בחלקו השבעה-עשר של הטור - סיפור על מדרכות הרחוב, מלווה באיור מקורי

ככה סתם / באמצע הרחוב / על מדרכה אפורה / בין הרבה אנשים / מצאתי / גיר לבן…

paper_bag2

ישחקו האווזים לפנינו / תמר הוכשטטר

רשימת ביקורת על ספרו של גלעד סופר, "החופשה"

"החופשה" הוא ספר מז'אנר הספרים המדברים עם הקוראים, יש שיאמרו "ספר אינטראקטיבי". מי שמכיר את "אל תתנו ליונה לנהוג באוטובוס" לא יוכל שלא להבחין בדמיון. ההבדל העיקרי הוא בתפקיד שמקבל הקורא. ב"אל תתנו ליונה לנהוג באוטובוס" הקורא לוקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי ומגיב אל היונה בהצבת גבולות חד-משמעית, במקרה שלפנינו הקורא לוקח על עצמו את תפקיד השמח לאיד, הופך דפים וצופה בהרעת מצבו של האווז מדף לדף ומדחי אל דחי.

החופשה

איך ממריאים עם כנף שבורה / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרה של עמי גדליה, "כנף שבורה"

כשקראתי את הטקסט הקצר בגב הספר היה ברור לי לאן פניו מועדות גם בלי שהדבר נכתב במפורש. הבנתי שמדובר ב"ספר בעיה", שניתן להכתיר בכותרת – "ספר על הטרדה מינית של מורה כלפי תלמידה". מצד אחד, לא תמיד קל לי עם ספרי בעיה, החל בספרי בעיה לגיל הרך ששואפים ללמד את הילד איך לעשות פיפי בשירותים/ להיפרד מאמא בכניסה לגן/ להשלים עם חבר וכו', וכלה בספרי בעיה לבני נוער ששואפים, באופן דומה, ללמד איך להימנע מעישון סיגריות או סמים/ להתמודד עם חרם כיתתי/להתמודד עם מעבר דירה, גירושי הורים, מחלה קשה וכו'. העורכת נעה סמלסון הגדירה את הספרים האלה בתגובה שכתבה כאן ב"הפנקס" בשם הקולע "ספרי עזרה ונחמיה", ובמידה רבה אני שותפה לרתיעה הזאת מספרים שנכתבו אך ורק כדי לפתור בעיה.

kanaf

איך סיפור גדל? / יותם שווימר

רשימת ביקורת על יצירתם של רימונה די-נור ושחר קובר, "איך ילד גדל?"

כוחו של הטקסט – מלבד הפשטות של התבנית והמוזיקליות – הוא המשחקיות ויצירת ההזדהות של הנמענים-הילדים עם ההתרחשות המתוארת. במידה מסוימת, נדמה כי סיום השיר פונה גם למבוגרים אשר עליהם להיעזר בסבלנות, ולא לבנות את ילדם, למתוח אותו ולנפח אותו לממדים הרצויים להם. המתינו, אומרת די-נור למבוגרים, והכול יקרה מעצמו. אולם ברובו, מתייחס הטקסט לנמענים-הילדים, אשר עשויים להשיב לשאלות הפותחות כמעין משחק חידות מהנה, שלו תפנית משעשעת ומפתיעה: "וילד, איך ילד גדל?". זוהי, כמובן, סוגיה המעסיקה גם את הילדים אשר יוצרים השוואות בינם לבין העולם.

Eich Yeled Gadel

נשים בסיפורי אגדה – לא (רק) מה שחשבנו / ד"ר גתית שמעון

על תפיסות חברתיות בנוגע למעמד האישה והשתקפותן ביצירות ספרותיות

הדעה הרווחת היא שהתקדמות הזמנים וההתפתחות בתפיסות חברתיות בעניין מעמד האישה וזכויותיה (שוות הערך), חוללה מפנה גם בעולמן של יצירות ספרות בכלל ואגדות ילדים בפרט. התחושה מתחזקת כאשר משווים בין אגדות מאוחרות למוקדמות, אלה שהתפתחו מתוך סיפורי עם מול יצירות בעלות מגמה מוגדרת, שלא לומר מוצהרת, המטווה את דרכן. אולם הקו העובר בין ראייה מסורתית לתפיסת מציאות רחבה ומעמיקה אינו רק עניין זמני.

רועת-האווזים

לצייר את הצלקת / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של גארי ד' שמידט, "בינתיים הכול בסדר"

שמידט אינו מצייר לנו סיפור אוטופי-סינדרלי, של נער מהאשפתות שמוצא את מקומו, אלא סיפור התבגרות כן, משכנע ומרגש, שאינו מבטל אף לא לרגע את המאפיינים המקוריים של הדמות הראשית; את מה שהופך את דאג לדמות כה מעוררת הזדהות והערכה. הוא נותר אותו נער, ואילו הדברים שעליו להתמודד ולהתעמת עמם מחזקים אותו ומבליטים את אישיותו הייחודית. כך גם מלחמת ווייטנאם והנחיתה המצופה על הירח מקבילים למסע החניכה שעובר דאג: הוא מגיע להישגים שלא חלם עליהם, הוא נאלץ לעסוק בסוגיות מוסריות כבדות משקל, וחווה השפלות – בעיקר בגלל אביו והלשונות הרעות, אשר מעוררות אותו למעין לחימה פרטית בלתי-פוסקת במהלכים ותכתיבים חברתיים.

שחפית2

שמורה אגדית / נדב מילר-אלמוג

רשימת ביקורת על הספר "פייבלהייבן", מאת ברנדון מול

"פייבלהייבן" הוא ספר הביכורים של הסופר ברנדון מול, והנו הראשון בסדרה בת חמישה ספרים. הוא עשיר בשעשוע ובקסם, אך בלבו גם נימה אפלולית ורעיונות מעוררי מחשבה. פייבלהייבן היא שמורה ליצורים אגדיים – מקום אליו מגיע ערב רב של יצורים קסומים כדי לחיות בבטחה (יחסית) הרחק מחברת בני האדם, שהשתלטו זה מכבר על שטחי המחיה הטבעיים שלהם. אף על פי שהשם מרמז זאת, אין לסיפור כל קשר לאגדות ולמעשיות.

פבלהייבן

תמונת פרופיל – שחף מנאפוב

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

לפני מספר שבועות ראה אור הספר "הנעלים הישנות של אדון מינאסה" מאת רונית חכם (הוצאת מועדון תרבות, ספריית פיג'מה). את הספר, שהוא עיבוד לסיפור עממי אתיופי, שסיפרה ישיטו אמסלו לרונית חכם, איירה שחף מנאפוב. זהו ספר הילדים הראשון שאיירה מנאפוב, אשר עובדת כמאיירת ומעצבת עבור פרויקטים אמנותיים מגוונים ובעיתונים ומגזינים בישראל ומחוצה לה. מנאפוב היא המאיירת השישית בפינת "תמונת פרופיל", שמטרתה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומקוריים, שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. אנו מקווים כי פינה זו תהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ותאפשר הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים בארץ.

פרופיל

שפת הדמיון – בטקסט ובאיור / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של פיטר בנטלי והלן אוקסנברי, "המלך ג'ק והדרקון"

יחסי דמיון ומציאות מזינים ספרי ילדים רבים. סופרים נוטים להצביע על טשטוש הגבולות בין שני הקטבים האלו (או קטבים לכאורה), במהלך תקופת הילדות. ספרם של פיטר בנטלי והמאיירת הלן אוקסנברי "המלך ג'ק והדרקון" (תרגום: רימונה די-נור, הוצאת כנרת) מתווסף לשורה ארוכה של ספרים שעניינם דמיון ואמצאה, חדוות היצירה מאַין ומשחק. אבל הוא עושה גם הרבה מעבר לכך.

ג'ק

מיזוג ונפרדות: "גם לבדם וגם ביחדם" / דנה ווסר

קריאה פסיכואנליטית יונגיאנית בספר "חיבוק" מאת דויד גרוסמן, ורישומיה של מיכל רובנר

בספר "חיבוק", ספר הילדים העדין והנוגה מאת דויד גרוסמן, מובא לכאורה דיאלוג יומיומי בין ילד בשם בן לאמו. הספר פותח בטיול של בן, אמו וכלבתו בשדה. האם אומרת לבן: " אתה כזה חמוד, אין עוד כמוך בכל העולם!". אך אמירה זו, שנאמרה כבדרך אגב, מערערת את בן: "באמת אין אף אחד כמוני?… אבל למה?" שאל בן, ועצר: "למה אין עוד אף אחד כמוני בכל העולם?…". "למה לא? זה נפלא שאתה כל כך יחיד ומיוחד!" עונה האם, ובן משיב: "אבל אני לבד ככה". על פניו, מתואר שיח הורה-ילד אופייני, בו הילד שואל וחושש והאם מרגיעה ומנחמת.

יונג