תפקידים רגשיים וחברתיים להומור בספרי ילדים ונוער – חלק ב' / מיכל פז-קלפ

במקרה הבוחן השני - סדרת הספרים של ג'ף קיני, "יומנו של חנון"; על פי הרצאה שניתנה בכנס "הפנקס" ב-5.11.12

גרג הפלי, הפרוטגוניסט של "יומנו של חנון", הוא אנטי-גיבור מובהק. הוא לא אהוד, הוא גועלי, הוא חבר ואח איום, הוא לא נאמן לאיש והוא אגואיסט מוצהר. אנחנו מודעים לחסרונות שלו ובכל זאת מזדהים איתו. למה? כי הוא לא מסתיר אותם מאיתנו. גרג הפלי מדבר בפתיחות ובהומור על תכונותיו השליליות ובכך מנטרל את תחושת העליונות שהיינו עשויים לחוש כלפיו לו הציג עצמו כמושלם. ההומור שבו הוא דן במגרעותיו הופך אותו לאדם רגיל – בדיוק כמונו – ולכן מאפשר לנו לחוש כלפיו אמפתיה, גם כשהוא רחוק מלהיות גיבור אידאלי.

532275_438934962812870_1927143460_n

גם לירח יש גומות חן / שלומית כהן-אסיף

בלעדי - פרסום של שלושה שירים מספרה החדש של שלומית כהן-אסיף

בימים אלו רואה אור ספר השירים החדש של המשוררת והסופרת שלומית כהן-אסיף, "גם לירח יש גומות חן" (עם עובד). זהו ספרה השישים של כהן אסיף, ושיתוף פעולה נוסף של המשוררת עם המאיירת גיל-לי אלון קוריאל. גם בספר זה נוגעת כהן-אסיף בסיטואציות משמעותיות (ולעתים גם נסתרות) מעולמם של הילדים, תוך התבוננות רגישה במצבים נפשיים ותחושות מורכבות אל מול המפגש עם המציאות.

188

לראות מתבגרים מבפנים / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרה של מיה סביר "לפעמים רגע אחד מספיק"

המרחק הטבעי בין עולמם של מתבגרים לעולמם של מבוגרים ניצב כנקודת מבחן בבסיסו של כל ספר נוער. ספרים שקהל היעד שלהם הוא בני נוער שואפים, מטבע הדברים, לעורר הזדהות בקרב קוראיהם הצעירים, ולכן המבחן הראשון הניצב בפני כל ספר נוער הוא מבחן האמינות – האם הספר, שנכתב בידי סופר מבוגר, מצליח להעביר בצורה אמינה את קולותיהם של נערים ונערות, או שהוא נתפס כמתיילד ומלאכותי. ספרה של מיה סביר, "לפעמים רגע אחד מספיק", אמנם גולש במספר מקומות לעבר תחושת המלאכותיות, אך ברובו הוא מצליח לעמוד בהצלחה במבחן הגישור על פני פער הדורות ולהשמיע קולות אמינים של בני נוער צעירים.

לפעמים-רגע-אחד-מספיק

תפקידים רגשיים וחברתיים להומור בספרי ילדים ונוער – חלק א' / מיכל פז-קלפ

במקרה הבוחן הראשון - סדרת הספרים של דאב פילקי, "קפטן תחתונים"; על פי הרצאה שניתנה בכנס "הפנקס" ב-5.11.12

מאז ומעולם היה הצחוק מרכיב מרכזי בתקשורת האנושית. כאשר החלו להיכתב יצירות ספרותיות לילדים, השעשוע והמשחק היו ממאפייניהן הסגנוניים הראשונים. אמנם הם תיפקדו ככלי להקניית ידע, אך מהבחירה בהם ניכרת ההבנה שההומור הוא כלי יעיל להעברת מסרים לילדים. עם התפתחותה של המודעות לילד ולעולמו, הופיע גל של ספרי ילדים שחיי הילד עומדים במרכזם, ובהם יצירות הומוריסטיות רבות. נוכחותו של ההומור בספרות הילדים המשיכה לגדול, וכיום זהו אחד המאפיינים השכיחים ביותר של סוגה זו.

y

נעים להכיר: Isol / פנינה פלמן

היכרות עם היוצרת הארגנטינאית Isol, שזכתה השנה בפרס אסטריד לינדגרן

ביום שלישי ה-26 במרץ, ב-7:00 בבוקר, צלצל הטלפון בביתה של Isol שבבואנוס איירס. "זה משוודיה", אמרו לה מעבר לקו. "אנחנו מ'פרס אסטריד לינדגרן'". השנה הוענק הפרס ל-Isol. היוצרת הארגנטינאית נבחרה בין 207 מועמדים משישים ושבע ארצות. היא היתה מועמדת בעבר פעמים רבות. הפרס הזה כונן על-ידי הממשלה השוודית כדי להביע הוקרה לסופרים, מאיירים וגופים שמקדמים את ספרות הילדים והנוער, ומעודדים קריאה.

Isol

איש עם כובע / מאת: איריס ארגמן, איור: צחי פרבר

בחלקו השמונה-עשר של הטור - שיר על איש, כובע ומשב רוח, מלווה באיור מקורי

איש אחד הלך ברחוב / עם גב כפוף וכובע על הראש / לפתע באה הרוח / והעיפה את הכובע מראשו של האיש. // שיחקה הרוח עם הכובע / ערסלה / וסלסלה / עד שנחת על צמרתו של עץ.

כובע

עוגיפלצת וגן העדן / יוני שלמון

על ילדות, התבגרות, רחוב סומסום וגן העדן

נתחיל מהשאלה איפה נמצא גן עדן? אנחנו רגילים לחשוב עליו כעל מקום שהוא מחוץ לכדור הארץ, קרוב לוודאי מחוץ לחיים שלנו, טרנסצנדנטלי לחלוטין. אבל על פי ספר בראשית יש לו מיקום ארצי לגמרי שמאופיין בנהרות הארציים היוצאים ממנו. מיקום עולם אוטופי בתוך העולם המוכר לנו מכיל את הדואליות שבה אנחנו שואפים למשהו גדול מהחיים שהוא גם ממש קרוב, מעבר לפינה ממש.

cookie-monster

לשחק עם מפלצות / דור יעקובי

רשימת ביקורת על ספרו של ג'ון פרדל, "מי אכל את לואיס?"

ספרו החדש של הסופר והמאייר ג'ון פרדל, מכניס אותנו לעולמן הקסום של המפלצות כפי שעשו קודמיו, ובה בעת מזמין אותנו "לשחק עם המפלצת" ולהתמודד עם הפחדים שלנו. כבר בתחילת הסיפור מציג פרדל שני מרחבים מנוגדים ודיכוטומיים המאפיינים את "האנושי" ו"המפלצתי": המרחב האנושי – אליו שייכים גיבורי הספר, שרה ולואיס – דומה לעולמנו בהיותו מרחב של קדמה טכנולוגית ותיעוש, אשר הדיו באים לידי ביטוי לאורכה ולרוחבה של העלילה.

מיאכל את לואיס

שני שירי ארנבים / מאת: דפנה חיימוביץ', איור: הדר ראובן

כָּל הַיּוֹם הָאַרְנָב / הִתְרוֹצֵץ וְקִפֵּץ / מֵעֵץ לְעֵץ. / בַּסּוֹף נִרְדַּם. / הִתְעוֹרֵר מֻקְדָּם / וּמִהֵר – אֶת הָאַרְנֶבֶת / לְבַקֵּר.

שירי-ארנבים

ימי התום – המאיירת אוה איצקוביץ ו"ספריית עופר" / אורנה גרנות

טקסט המלווה את התערוכה "ימי התום", העוסקת באיוריה של אוה איצקוביץ

בחודש ינואר השנה נפתחה בספריית האיור שבאגף הנוער והחינוך של מוזיאון ישראל תערוכה בשם "ימי התום". בתערוכה מוצגים איוריה של המאיירת אוה איצקוביץ, שנחשפה לראשונה כמאיירת הסיפור "חנה'לה ושמלת השבת". שיתוף הפעולה של איצקוביץ ובית ההוצאה "ספריית עופר" לאורך העשורים האחרונים נמצא במרכז התערוכה, אותה אצרה אורנה גרנות. אנו שמחים לפרסם את הטקסט המלווה את חוברת התערוכה, ומספר איורים של איצקוביץ.

22