ביקורת

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "הילדה והטרול", "נופית מחפשת בית", "אל תגנבו לי את התור"

הבחירה לפתוח ספר באיור של מפה היא בחירה שיש בה התחייבות. בין אם הקורא הנו קורא בקיא המכיר מפות ספרותיות כמו אלה של "פו הדוב" או "ההוביט", ובין אם הוא קורא צעיר ואינטואיטיבי יותר, המפה מהווה מעין תמרור המסמן לו בבירור - כאן עתידה להתרחש הרפתקה.

האמנות נמצאת בַּדיוק האמנות נמצאת בַּדיוק ספרות

האמנות נמצאת בַּדיוק / לי עברון

רשימת ביקורת על הספר "גוסט" מאת ג'ייסון ריינולדס

אם מישהו סבור שספרי נוער מסוג זה, הכתובים בשפה מדוברת, קלים יותר לכתיבה (ולתרגום) מספרים למבוגרים, הוא טועה ובגדול: דווקא מי ששם לו למטרה לעורר בקורא אמון מוכרח להקפיד מאוד על הדיוק, הן ברגשות, הן בפעולות והן בשפה.

לב שבור הוא לב שלם לב שבור הוא לב שלם יצירה מקורית

לב שבור הוא לב שלם / יוני שלמון

האם דמות מונפשת יכולה להתבגר? האם ניתן למרוד בתאגיד שיצר אותך? משמעויות מורכבו בסרט האנימציה שובר הקופות "ראלף שובר את האינטרנט"

ונלופי וקונפליקט הנסיכות שלה הוא רב רבדים. היא נסיכה, והיא מותג של דיסני וככזו היא כלואה בסיפור של עצמה לא משנה כמה קולית תהיה וכמה בדיחות גרעפסים יש באמתחתה.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "עמליה מגדלת בצל לא רגיל", "לילי והסלע", אלסה-מרי והאבאים הקטנים"

חלומות ודמיונות הם הכלי הטוב ביותר לצבוע את המציאות האפרורית שבה לא תמיד מקבלים מה שרוצים, ויש להם ערך בפני עצמם, גם אם לא יזכו להתממש.

מה יקרה אם במקום לצנזר נלמד את הילדים שלנו לחשוב באופן ביקורתי? מה יקרה אם במקום לצנזר נלמד את הילדים שלנו לחשוב באופן ביקורתי? ספרות

מה יקרה אם במקום לצנזר נלמד את הילדים שלנו לחשוב באופן ביקורתי? / עופרה רודנר

כמה מחשבות כלליות על הרקע החברתי תרבותי של הפוליטיקלי קורקט

מבחינה עקרונית זה בכלל לא מובן מאליו, שבספרות חיה ונושמת יש מקום לפרקטיקות דידקטיות סדורות מוכנות מראש, כמו מין ספרות מטעם. כך או כך, המאפיינים השליליים כמו צנזורה, הוראות מלמעלה, מסר אחיד –  כל אלה הם אויבים של הספרות.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על שלושה ספרי ילדים חדשים שמציגים ועוסקים בגיבור-על שונה מהמקובל

האופן שבו מוצגים גיבורי העל, ומושג הגבורה בכלל בתרבות הילדים משתנים כל הזמן. שלושה ספרים שראו אור לאחרונה מציגים היבטים שונים של הנושא בדרכים שונות ומעניינות

לרשימות נוספות
המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "מחברת החלל", "הג'נטלמן הקטן", "האלבום של אדל"

המעבר מכתיבה למבוגרים לכתיבה לבני נוער וילדים הוא אתגר אדיר, שכן פעמים רבות הוא חושף דווקא דלות ספרותית וגישה מתנחמדת או אפילו מתנשאת כלפי הקהל הצעיר.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "דנית הביישנית ודניאלה אין-דומה-לה", "אין מפלצות בעולם", "בארץ יען כי"

במהרה אנו מגלים כי מתחת למעטה הגבריות הקשוחה גם עמרי וגם אביו מתמודדים עם רגעים של חרדה, בכי, שבר ומשבר. כך, על אף הצהרתו כי "אני, עמרי צברי... לא מפחד מכלום!", עמרי רדוף פחדים השבים וצפים שוב ושוב באשר לעתידה של משפחתו

הקול יוצא החוצה הקול יוצא החוצה ספרות

הקול יוצא החוצה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של אנג'י תומאס, "השנאה שנתתם"

גם בספר שמסופר בגוף ראשון ונצמד לתודעת הדמות הראשית, צריך לשים לב לרגעים מכוננים; רגעים של תובנה מסחררת, לקח שלא יישכח, או אמת פנימית שפורצת החוצה.

מבדידות האנשים הופכים קטנים מבדידות האנשים הופכים קטנים במה ומסך

מבדידות האנשים הופכים קטנים / תמר הוכשטטר

על הסרט התיעודי "לבדיתי" על המשוררת מרים ילן-שטקליס

ברגע פיוטי במיוחד, על רקע התיאוריה ששטקליס שימשה כמרגלת, כפפה שחורה ענודה טבעות מנצנצות יוצאת להליכה עכבישית ועליה רוכבת דמותה. המיניאטורות, המשחק הדרמטי של התאורה והמוסיקה המצוינת של עדי רנרט, הופכים את הסיפור המסופר בסרט למעשייה רוסית אפלולית.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "חור בספינה", "ארגוס", "הדוב והפסנתר"

העיסוק בשוני ובאחרוּת תופס נתח משמעותי מספרות הילדים בעידן הנוכחי, שהפך ססמאות כמו "האחר הוא אני" לדגלים שמשרדי חינוך ברחבי העולם מנפנפים בהם. אולם כמה מהספרים הללו מצליחים באמת לעסוק בשונות ברגישות שאנו מצפים מילדינו להתאזר בה כשהם פוגשים את ה"אחר"?

שטעטל טרנסילבניה שטעטל טרנסילבניה במה ומסך

שטעטל טרנסילבניה / יוני שלמון

התבוללות ומסורת בסרטי "מפלצת של מלון"

אפשר למצוא נוכחות יהודית גם ברמזים שונים בסרט כמו מרק קניידלך מפלצתי מסורתי, הצורך של דרק לקרוא לדניס "דניסוביץ'", בדיחות הבר מצווה והרמיזות לפוגרומים, ברית מילה, ועוד. אבל עצם האזכורים והליהוק הם רק אנקדוטות. להבנתי, הסרט מצליח להעלות על פני השטח כמה סוגיות עכשוויות בוערות בנוגע ליהדות ארצות הברית