ביקורת

להיות אדם בעולם להיות אדם בעולם כללי

להיות אדם בעולם / יותם שווימר

על ביטויים של עצמאות בשלושה ספרים ילדים ישראלים

בהתאמה לעידן הכלכלי הנוכחי, שבו יזמים צעירים הופכים למיליונרים בין-לילה, הילדים – שמחליטים למכור לימונדה כדי שיהיה להם מספיק כסף לקנות אופניים – הופכים לסנסציה. הביקוש הגדול למשקה המרענן הופך אותם לטייקונים של לימונדה ביתית

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת כללי

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "שני ואני", "האוצר של יניב", "סיפור העגלה"

עם כניסתם בשערי בית הספר, מונח על כתפיהם של ילדים - בנוסף לילקוט כבד מדי - גם סט מסוים של ציפיות. מערכת החינוך מבהירה להם מהר מאוד מיהו התלמיד האידיאלי בעיניה (שקט, צייתן, מאורגן), ואילו תחומי לימוד נחשבים יותר מאחרים (חשבון, מדעים, אנגלית)

דיוקן ישראלי, גרסת 2019 דיוקן ישראלי, גרסת 2019 כללי

דיוקן ישראלי, גרסת 2019 / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על עבודת האיור של דניאל פלג לספר "כולם פה עכשיו"

הפורטרט המשפחתי הזה יכול לקרות בכל מקום, אלא שהספר עוסק בחמולה הישראלית ומכוון לקהל הקוראים הישראלים. למקום הזה נכנסים האיורים של דניאל פלג.

מראה וסמל לעולם הילדות מראה וסמל לעולם הילדות כללי

מראה וסמל לעולם הילדות / מור פוגלמן-דבורקין

סקירה על התערוכה "החדר שלי" במוזיאון חיפה לאמנות

חלק נכבד מהמרחב הלילי של התצוגה גם לחלומות רעים, ביעותי לילה ורגעים של בדידות וחרדה בחושך. "חדר ביער", רישום בעיפרון של מחקה דמצ'ינסקי, מציג חדר ילדים שמלבד מיטה, חלון ושטיח כולו יער של עצים ופרצופי שדונים ספק חביבים ספק מאיימים הצצים מכל פינה

ילדי פלא ולא ילדי פרא ילדי פלא ולא ילדי פרא כללי

ילדי פלא ולא ילדי פרא / לי עברון

ביקורת על ספרה של הגר ינאי, "מילה וחוטפי החלומות"

מילה, גיבורת ספרה של הגר ינאי, היא ילדה עסוקה ביותר. אך סובביה של מילה, וגם היא עצמה, אינם חוששים רק משעמום אלא מדבר-מה גרוע יותר: הם סבורים שאם יהיה לה זמן פנוי יציפו אותה הגעגועים והאבל על אמה הביולוגית, שמתה בלידתה.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת כללי

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על סדרת הספרים "WHO HQ", "אפשר להיות הכלב שלכם?", "24 קסמים ועוגה"

בשנים האחרונות הפך שם התואר "קסום" לנפוץ במיוחד, בעיקר בעולם הילדים. נדמה שאולי מסתתר מאחוריו רצון להלביש את העולם המהיר, התובעני והלא צפוי בו אנו מגדלים את ילדינו, במעטה ורדרד, מנצנץ ומגונן.

לרשימות נוספות
הגשמה של חלום ילדות הגשמה של חלום ילדות כללי

הגשמה של חלום ילדות / יותם שווימר

על ספרה החדש של עינת צרפתי, "ארמון החול"

צרפתי נצמדת למאפיין סגנוני מרכזי שבא לידי ביטוי גם ב"השכנים", והוא ההצצה. את בניין הדירות הסטנדרטי שמאחורי כל דלת שלו מסתתר עולם ספציפי אותו מדמיינת הגיבורה, מחליף עתה ארמון חול המקבל אפיון מלכותי, מופרז

האיור הוא ה"ביג דיל" האיור הוא ה"ביג דיל" כללי

האיור הוא ה"ביג דיל" / עומר מזרחי

ביקורת על המהלך האיורי בספר "חיים על מאדים" מאת ג'ון אייג'י

הפער באינפורמציה נוצר ממש מההתחלה ועד לרגע השיא. רגע לפני הגילוי הגדול למשל, בוחר אייג'י להאט את קצב האיורים ולהציג את הילד בפריים קולנועי מאוד ודרמטי. כלומר, האיור והקצב רומזים לנו שמשהו גדול עומד לקרות.

הצצה אל העולם שלנו הצצה אל העולם שלנו כללי

הצצה אל העולם שלנו / לי עברון

ביקורת על "כוח השלושה" מאת דיאנה ווין-ג'ונס

גאונות היא דבר שקשה להגדיר במילים. היא אותו מגע חמקמק שמבדיל בין ספר לא-רע, או אפילו טוב מאוד, לספר אדיר, גדול. אבל אם אנסה בכל זאת להגדיר במילים את גאונותה של דיאנה ווין ג'ונס, היא כרוכה בין השאר ביכולתה לעשות הזרה לעולם הרגיל והמוכר שלנו

התחבטויות הלב ומתקתקות קיצונית התחבטויות הלב ומתקתקות קיצונית כללי

התחבטויות הלב ומתקתקות קיצונית / יותם שווימר

על ספרם של מאיר שלו ואיתי בקין, "ככה זה כשאוהבים", ועל היעדר האהבה הזוגית בספרות לילדים

שלו משתמש בפער – הנהיר יותר למבוגרים מאשר לילדים – בין השכל ללב, בין תפיסות חברתיות לרגשות אינדיבידואליים, ומבנה מערך עלילתי שנתון כולו להתאהבות של הילד הגיבור, אשר גודשת את חייו ביתר שאת.

בשבח האפקטיביות בשבח האפקטיביות כללי

בשבח האפקטיביות / יותם שווימר

על "ספרות הידוד" דרך בחינת ספרה של נועה רום "החיים שבחרתי"

הנושאים הללו יקבלו ביטוי בעלילת הספר, אבל העיסוק או הטיפול בהם יימסר כחלק ממערך של פעולת גומלין בין הדמות הראשית לסביבה, והמערך הזה נהיה הלכה למעשה עיקר הספר, הכוח המניע של העלילה והשופר דרכו מעבירים הסופרים והסופרות את הערכים או המסרים שבסיפור

לא בדיוק כפי שמומינסבתא התכוונה לא בדיוק כפי שמומינסבתא התכוונה כללי

לא בדיוק כפי שמומינסבתא התכוונה / תמר הוכשטטר

האם טובה ינסון הייתה אוהבת את סדרת האנימציה החדשה על פי ספרי המומינים

בחנתי את עצמי - האם אני מסרבת לחידוש מתוך טעמים נוסטלגיים? האם אני מעדיפה את האינטרפטציה המונפשת הקודמת כי הכרתי אותה בתור ילדה? אך נדמה לי שיש פה שינוי מהותי שמעיד על התקופה בה אנו נמצאים, תקופה בה יצירות לילדים מבקשות לפצח את האניגמה ולהאיר את האפלה בכל מחיר.