ד"ר גתית שמעון

היופי כתחושת ההשתייכות לעולם ספרות

היופי כתחושת ההשתייכות לעולם / ד"ר גתית שמעון

על ביטויים של יופי וכיעור ביצירות לילדים

הילדה הכי יפה בגן היא סולם מדיד לאושר. נקודת התייחסות. הילדה הכי יפה בגן מחוסנת כביכול מפני כל הרעות והחולות: יופייה מעניק לה הגנה שאנשים יפים פחות אינם זכאים לה. מדוע, בעצם? בעוד יופי הוא עניין למראית עין, שניתן להבחין בו, גם אם לא להסכים עמו, צורת ההסתכלות המתוארת בשיר חורגת כבר מטיב העניין לנושא אחר לגמרי ויוצרת מעין מערך של מדרג מעמדי

אריות – או לא להיות ספרות

אריות – או לא להיות / ד"ר גתית שמעון

על גלגולי דמותו של האריה בספרות לילדים

כמעט מבלי להרגיש הפכו האריות לסוג של גיבורי תרבות; יותר ויותר הם מככבים כדמויות ראשיות בסיפורי ילדים, עוברים חוויות מרעישות או אפילו שגרתיות, מתמודדים עם מצבים קשים אך גם יומיומיים. על אף היותו הגדול שבטורפים האפריקאים, חייו של אריה מצוי רצופים מאבקי שליטה והישרדות, אשר פעמים רבות אף מובילים למותו בקרב אכזרי עם אריות אחרים. כיצד יכול יצור מאיים, מרשים ומפחיד כל כך לבקר בצורה נגישה כל כך בעולמם של סיפורי הילדים? מה יש בו, במלך החיות הסמכותי בעל הרעמה המפוארת, שהפך אותו ליקיר היוצרים והסופרים?

לב האבן והילד הקטן ספרות

לב האבן והילד הקטן / ד"ר גתית שמעון

על קשרים בלתי אפשריים (לכאורה), וכוחה של החברות והאהבה

קשרים בלתי אפשריים הם בין הנושאים המעניינים ביותר בכל סיפור על אודות מערכות יחסים: ההפכים הנדרשים להימצא בחלל אחד, משותף, משגעים זה את זה רק כדי לגלות – מאוחר יותר – שכל אותן הצקות בלתי נסבלות היו למעשה קריאת השכמה מטלטלת, אשר הציבה זרקור על נקודות הרגש והזהות העמוקות ביותר. חיבור בין ילד קטן לענק מאיים הוא קשר בלתי אפשרי שכזה – והרבה יותר ממנו.

נשים בסיפורי אגדה – לא (רק) מה שחשבנו ספרות

נשים בסיפורי אגדה – לא (רק) מה שחשבנו / ד"ר גתית שמעון

על תפיסות חברתיות בנוגע למעמד האישה והשתקפותן ביצירות ספרותיות

הדעה הרווחת היא שהתקדמות הזמנים וההתפתחות בתפיסות חברתיות בעניין מעמד האישה וזכויותיה (שוות הערך), חוללה מפנה גם בעולמן של יצירות ספרות בכלל ואגדות ילדים בפרט. התחושה מתחזקת כאשר משווים בין אגדות מאוחרות למוקדמות, אלה שהתפתחו מתוך סיפורי עם מול יצירות בעלות מגמה מוגדרת, שלא לומר מוצהרת, המטווה את דרכן. אולם הקו העובר בין ראייה מסורתית לתפיסת מציאות רחבה ומעמיקה אינו רק עניין זמני.

מסע בהצגות לילדים במה ומסך

מסע בהצגות לילדים / ד"ר גתית שמעון

מסע של דו-שיח בעקבות שלושה תאטראות לילדים

אנשים שאיתם שוחחתי מתרגשים באמת ממה שהם עושים. הם אוהבים, מאמינים ומוקירים את עבודתם, למרות שהיא לא תמיד קלה ופעמים רבות בהחלט מאתגרת, לא פחות מדרכו של כל איש מקצוע אחר. החדווה והקסם שכולם מחפשים לשווא באורות נוצצים ובבגדי פאר של הופעות בכורה נמצא כאן, בעבודה אמיתית, יצירתית ורגשית מאוד של אנשים שבחרו לעבוד במשהו שמדבר אליהם באמת.

מוסד הנסיכות – המשמעות שמאחורי התואר ספרות

מוסד הנסיכות – המשמעות שמאחורי התואר / ד"ר גתית שמעון

על ייצוגים של נסיכות בספרות ועל שקר החן והבל היופי

מי מימיו לא חלם, או לפחות רצה לרגע, להיות בן מלך – נסיך או נסיכה? התפיסה הרווחת הינה שנסיך או נסיכה הם מעין ערובה ידועה לחיים של אושר. התואר המלכותי מבטיח ארמון – להלן מבנה מגורים מפואר, ביגוד, כתרים, תכשיטים, גלימות משי וארגמן, וכמובן בילויים בלתי פוסקים בנשפים, ארוחות ערב וריקודים הנמשכים אל תוך הלילה. מי לא ירצה להיות נסיך, או נסיכה, בעולם מושלם שכזה?

לרשימות נוספות
בין 12 ל – 16: זמן אמיתי ספרות

בין 12 ל – 16: זמן אמיתי / ד"ר גתית שמעון

מקרה בוחן של עיצוב ספרותי לגיל ההתבגרות אצל אנטון צ'כוב

גיבוש ה"עצמי" של גיל הנעורים אינו סובב רק סביב ההכרח להקציע הגדרות בצורה ברורה. גיל הנעורים הוא התמודדות עם סערות של עליות ומורדות, של התחפרות יומיומית, סיזיפית בתחושת אי שביעות רצון, בהשוואה והתמודדות עם אנשים אחרים, עם אלה שכבר ניכסו לעצמם מקום והישג ועם אלה שלא. אל מול הראשונים תחושת האפסיות אינה יכולה שלא להתעצם ולתפוח. האחרים מעוררים סלידה ורצון חזק להיבדלות וריחוק.

המכשפה והכרת "האני" במה ומסך

המכשפה והכרת "האני" / ד"ר גתית שמעון

על השינויים בייצוג התרבותי של המכשפות

להלן רשימת אסוציאציות מייצגת בהקשר למכשפות: כיעור מעבר לנתפס, אף ארוך עם יבלת בקצה החוטם, כובע מחודד, מטאטא מכושף, צחוק מרושע וחתול ו או עורב (שחורים כמובן) כבני לוויה. מבחינה מעשית נוהגות המכשפות לזמום, להסית, להתחפש ולהפוך אנשים לבעלי חיים (צפרדעים ועכברים הם אפשרות מועדפת).

הילדות בעיניים שונות ספרות

הילדות בעיניים שונות / ד"ר גתית שמעון

קריאה ב "ילדה בודדת" למרים ילן-שטקליס וב"כובע קסמים" ללאה גולדברג

על פי רוב, תקופת הילדות נתפסת כתקופה מאושרת. מבוגרים נהנים להיזכר בנוסטלגיה בהתנהלות השלווה, נטולת הדאגות שהייתה מנת חלקם בגיל צעיר (הרבה) יותר.

בין מציאות לדמיון - כוחו של הכוח המדמה במה ומסך

בין מציאות לדמיון - כוחו של הכוח המדמה / ד"ר גתית שמעון

על היחסים המורכבים בין דמיון ומציאות בספרות וקולנוע

ובאמת, מה עם הדמיון? האם היכולת להתנתק ולחיות בעולמות ומציאויות שאינם קיימים היא בחזקת הישג או תלישות מסוכנת? האומנם צריך להקצות לדמיון זמן ומקום או אולי דווקא לדבוק בריאליה מפוכחת, כבר בגילאים רכים?

ילדים בשוק העבודה – זיכרונות מנופצים של ילדות מוחמצת ספרות

ילדים בשוק העבודה – זיכרונות מנופצים של ילדות מוחמצת / ד"ר גתית שמעון

על ילדות של עמל בשני סיפורים לילדים מאת אנטון צ'כוב

ורקה, נערה בת שלוש עשרה, עמלה משך כל היום בעבודות הבית ובית המלאכה של סנדלר, שבביתו היא גרה ובשירותו היא עובדת. סיפורה מתחיל עם תיאור מאורעות הלילה, זמן המיועד על פי רוב לשינה והירגעות מעמל היום הקשה והתובעני.

קסמן של אגדות במה ומסך

קסמן של אגדות / ד"ר גתית שמעון

לכל מבוגר יש את אגדת הילדות ((חלק מן היצירות אשר תדונה במאמר זה מתאימות יותר להיחשב כ"מעשיה" מאשר "אגדה". זאת, בהסתמך על הגדרתו הספרותית - מילונית של אשר א' ריבלין ("מונחון לספרות") המאפיינת את המעשייה כעלילת בדיון, מלאת מסתורין וקסם