ד"ר ניצה דורי

בוא נלך ביחד לאיבוד ספרות

בוא נלך ביחד לאיבוד / ד"ר ניצה דורי

מוטיב ההליכה לאיבוד בספרות ילדים

בשלב הזה (גיל שנתיים-שלוש) ילדים מתחילים להבין שגם להם וגם לכל הסובבים אותם יש קיום עצמאי. אם עד עכשיו הוא חווה את הוריו כחלק ממנו, הרי שעכשיו הוא מתחיל להבין שזה לא כך וההורים הם ישויות נפרדות. הם הולכים וחוזרים ומתקיימים בין לבין, גם כשהוא לא נמצא אתם או לא רואה אותם. דבר דומה מתרחש גם לגבי הצעצועים שלו. מבחינת ילד בן שנתיים וחצי זו הבחנה לא קלה ובכלל לא פשוטה: הוא רוצה שכל מה שחשוב לו ומוצא חן בעיניו יהיה שייך לו ורק לו, והמחשבה על כך שהוא צריך לחלוק בדברים האלו עם אחרים היא בלתי נסבלת עבורו.

על מלאכת האיסוף והליקוט ספרות

על מלאכת האיסוף והליקוט / ד"ר ניצה דורי

סקירה דיאכרונית של אנתולוגיות ספרות ילדים מתקופת קום המדינה ועד ימינו

לאנתולוגיות של ספרות הילדים שנוצרו מראשית היצירה העברית לילדים ועד ימינו היה תפקיד כפול: מחד, כינוס החומר ומאידך הרצון לשמר את יצירות העבר ולהוסיף עליהן יצירות חדשות כדי לחשוף את הילדים למורשת הספרותית הקדומה שנכתבה עבורם וגם ליצירות בנות זמנם. האנתולוגיות נוצרו הן לפי צורך ז'אנרי (הצורך בכינוס שירי ילדים, הצורך בכינוס סיפורי משפחה, הצורך בכינוס שירים על בעלי חיים וכדומה) והן לפי טעמו של המלקט והעורך.

שירי רועים כמייצגי מהפכה תרבותית ואמנות צלילית ספרות

שירי רועים כמייצגי מהפכה תרבותית ואמנות צלילית / ד"ר ניצה דורי

משמעותם הספרותית והפונולוגית של שירי הרועים לילדים מראשית המאה העשרים

במאמר זה אעסוק בשירי רועים של אמירה ומשחק, שהם הסוג הספרותי הראשון שהילד פוגש. שירים אלה מופקים עבור הילד בשלב שהוא איננו מבין את מילות השיר, ובמצב שבו יש אינטימיות גדולה בין הילד והמבוגר המאפשרת שחרור מספר אל עבר קשר עצמאי המעניק ביטחון וחוויה טובה עבור שניהם. בנוסף, ישנם ערכים רבים וחשובים שהפעוט לומד מסוג ספרותי זה: תקשורת בינו לבין המבוגר באופן מהנה, פורקן ושחרור ביומיום, הנאה חושית-תנועית, העשרת השפה, וחיזוק הרגישות לצלילים ולמקצבים.